על הבמות
כתבות המדור
מישהו שר את זה קודם: מסע תיאטרלי-מוזיקלי בין תחנות בחיי העם והמדינה
המופע "מישהו שר את זה קודם" משלב 80 שנה של שירים ישראליים, מצל עץ תמר ועד חרבו דברו, ויוצר ערב אינטימי שנוגע בכאב, בתקווה ובחיבור הקולקטיבי שלנו
"מי את חושבת שאת": חמש חברות, סוף שבוע אחד ותיבת פנדורה שמתנפצת
מפגש מחודש של חברות ילדות הופך למסע אל הזיכרונות, הכעסים והסודות שליוו אותן כל השנים ■ ההצגה "מי את חושבת שאת" מצליחה לשלב בין כנות קומית לרגעים דרמטיים
סקפטיות, קוביה הונגרית ומה שביניהן – המופע של ליאור יעקובוב
זה מתחיל בניסיון לעלות על הטריק שלו ונגמר בהרמת הלסת מהרצפה, מי שמחפש ערב מהודק, מפתיע ובלתי מחייב ימצא כאן בדיוק את המינון שבין חיוך להרמת גבה
בין שני כסאות: שיישאר בינינו
מפגש בימתי אינטימי בין יפתח קליין לרוני ברנדשטטר ■ שני קולות שנעים בין סיפור אישי לשיחה חשופה, על מערכות יחסים, אובדן, זהות וגבריות בעולם שפועל על אוטומט
לצחוק דרך הדמעות: החולה ההודי היא אחת ההצגות הטובות ביותר בקאמרי
החולה ההודי היא לא רק הצגה מצוינת ■ היא שיעור באהבה, באומץ וביכולת האנושית לצחוק גם כשהלב כואב
"כרמינה בורנה" של להקת המחול קמע – הגוף בין קודש לחול
להקת המחול קמע מציגה את "כרמינה בורנה" ■ מופע שמביא פרשנות מרתקת של קלאסיקה מוזיקלית המבקשת להבין את מקומו של האדם בין שמיים לאדמה, בין ריסון לחופש, בין
המחזמר שכבש את ברודווי ב-1957 חוזר – והפעם הוא עם טוויסט ישראלי כואב
המחזמר האגדי של ברנשטיין וסונדהיים על שתי כנופיות מהגרים שנלחמות על שכונה בניו יורק של שנות ה-50 עולה בבית ליסין – ופתאום זה מרגיש כאילו הוא נכתב על
דיקלה בבארבי: שיעור באיך מרגישים רגש
יודעים מה משותף לדיקלה ולי? ששתינו היינו בפעם הראשונה בהופעה בבארבי ■ עבורי זו גם הייתה ההופעה הראשונה של דיקלה ■ ומה יצא מזה? ובכן, הרבה, הרבה מאוד
החולה המדומה – קומדיה, קסם ודיבוב מכוכב אחר
חשבתי שכבר ראיתי הכל בתיאטרון, עד שנכנסתי להצגה "החולה המדומה" בעיבוד של "נא לגעת" - שבה השחקנים חירשים ורעש מחיאות הכפיים מוחלף בידיים מתנפנפות בהתלהבות
שיער: מחזמר המחאה של 1967 ויתר על המחאה ב-2025
58 שנה אחרי הבכורה בברודוויי, חוזר המחזמר האגדי לישראל בהפקה מרהיבה שמסחררת את הקהל ■ עם זאת, משהו בכל זאת השתנה בדרך: וייטנאם נעלמה כלא היתה, המסר האנטי
עוד אני פוסע – סיפור חיי, יהורם גאון בבריכת הסולטן
הקול שליווה דורות שלמים מאז קום המדינה חזר לירושלים במופע מרגש שחיבר זיכרון אישי עם הסיפור הקולקטיבי של עם שלם
מתיאוס פסיון 2727: הצליבה אומנם נעלמה, אך הכאב נשאר
הכוריאוגרף תמיר גינץ, מייסד ומנהל להקת המחול קמע מעביר את "מתיאוס פסיון" של באך לשנת 2727 ויוצר ממנה אמירה הומניסטית מרגשת על כאב, זיכרון ותקווה