צילום: רדי רובנשטייןבתיאטרון הבימה עולה בימים אלו הקומדיה הישראלית המקורית "מי את חושבת שאת", של שירה פורת. ההצגה מצליחה לשלב בין נוסטלגיה מתוקה לרגעי אמת קודרים, ומזמנת חוויה מלאת צבע והומור לכל הצופים.
העלילה
ההצגה עוקבת אחר חמש חברות ילדות, שמתכנסות לסוף שבוע בלתי צפוי במקום מבודד, שבו מסתתרים סודותיהן ותשוקותיהן, כמו לכולנו.
תיבת הפנדורה נפתחת בהדרגה: כעסים ישנים, זיכרונות מודחקים ומתח רגשי שמתחלף בצחוק פתאומי. השילוב בין רגעי הדרמה לרגעי הקומדיה נעשה בצורה מרגשת, כשהדיאלוגים די מפתיעים בכנותם.
השחקניות
השחקניות – ריקי בליך, אסנת פישמן, יעל לבנטל, שירן הוברמן ורינת מטטוב – מצליחות להעניק חיים אמיתיים לדמויות. כל אחת מהן מוסיפה נופך אישי וחן שאין שני לו.
הדמויות נעות באופן טבעי בין קומדיה לדרמה, והכימיה ביניהן יוצרת תחושת אותנטיות נדירה על הבמה.
בליך מגיעה באנרגיה המתפרצת שלה ובכושר ההבעה הרגשי שמצליח ליצור חיבור מיידי עם הקהל. היא לפעמים נכנסת כמו סופה, כך שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים.
הוברמן מפגינה כריזמה טבעית ונוכחות בימתית שמסנוורת את הצופה. משחקה קולח וזורם, ומוסיף נדבך של עוצמה שמאזן את הדינמיקה בין הדמויות.
מטטוב מעניקה לדמותה רבדים רגשיים ועושר פנימי, עם משחק רגיש שמוסיף למרקם הדרמטי של ההצגה. נוכחותה הבימתית יוצרת מימד נוסף שמעשיר את החוויה הכוללת.
אבל מעל לכולן, יעל לבנטל שגונבת את ההצגה. היא יודעת להצחיק בלי להיות מוגזמת ומצליחה ליצור דמות שנשארת איתך גם אחרי שהאור כבה – שילוב נדיר של כנות, חן ועוצמה על הבמה. בקיצור, היא אחת הסיבות הראשיות להגיע וליהנות מההצגה…
הבימוי והעיצוב
גמא פריד, הבמאי, מצליח להניע את הקצב במהירות ובחוכמה, ושומר על איזון עדין בין רגעי הדרמה לרגעי ההומור. התפאורה די פשוטה אך מתוחכמת: היא משדרת תחושת אינטימיות של מקום סגור, אך מאפשרת לכל סצנה "לנשום" ולהתפתח באופן טבעי.
התאורה מצליחה להבליט רגעי מתח או רכות רגשית, והמוזיקה, בהשראת להיטים מהעבר, מחזקת את תחושת הנוסטלגיה והקשר לילדות.
"מי את חושבת שאת" היא הצגה שמצליחה לשלב בין כנות קומית לרגעים דרמטיים שמרגשים ומעוררים מחשבה, ומזכירה לנו שלפעמים, כדי להכיר את עצמך, מספיק להיפגש עם חברות מהעבר.
