תערוכת עדות מקומית 2025 נפתחה והיא נוקבת יותר מתמיד

מתוך תערוכת "עדות מקומית" 2025. צילום: סוזן לוי

למעלה מ-20 שנה שתערוכת "עדות מקומית" מתעדת את הסיפור הישראלי דרך עדשות צלמי העיתונות. 

ב-11 בדצמבר הושקה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב התערוכה השלישית ברצף שבה מוצגים אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".

השנה הוגשו 8,000 תמונות מ-366 צלמים. מתוכן נבחרו 82 עבודות – תצלומים בודדים, סדרות צילומיות ועבודות וידאו – שנלכדו בעדשתם של 64 צלמות וצלמים, המתעדות שנה הפכפכה: מלחמת 12 הימים עם איראן, המערכה בצפון, מחאות החרדים נגד חוק הגיוס, האלימות בגדה המערבית והמאבק להשבת החטופים.

את התערוכה, שתימשך שבעה שבועות עד פברואר, אוצרים דנה וולפיילר-ללקין – המייסדת והאוצרת האחראית – ואיליה יפימוביץ, שצילומו זכה כתמונת השנה ב-2011. 

חבר השופטים כלל גם את גיי רז, אוצר לצילום במוז"א, וחברי המערכת ורדי כהנא ועמי שטיינמץ.

אוקטובר טרף את הקלפים

"לפי תקנון התחרות, ההגשות פתוחות עד סוף אוגוסט ולאחר מכן מתכנס צוות השיפוט", מציינת וולפיילר-ללקין. "מה שקרה באוקטובר טרף את הקלפים והתחושה שלנו הייתה שאנחנו נדרשים לערוך חשיבה מחדש מבחינת סידור התערוכה, מה אנחנו מציגים על הקירות המרכזיים וכיצד אנחנו מתייחסים להשבת החטופים".

בתחילת אוקטובר 2025, בתום שנתיים של מאבק, נחתם הסכם סיום המלחמה ברצועת עזה ועשרים חטופים חיים שבו לביתם. 

האוצרים כאמור הקדישו שני קירות צהובים בחלל התערוכה לתיעוד שובם. עבודת הוידאו של חן לאופולד, שנערכה מחדש, מתעדת את היום המרגש של החזרה.

בתמונות ניתן לצפות בצילום של קובי וולף המתעד את הבכי וההתרגשות של משפחת עומר שם טוב בנחיתתו, ובסדרת התמונות של יונתן זינדל שתעד את רגעי הנחיתה הראשונים של לירי אלבג הלובשת סווצ׳ר עם סמיילי צהוב שהפך לאייקון, ושל אלי שרעבי, אמילי דמארי, עומר וינקורט, אליה כהן וברגע שבו הם מבינים שהם שוב בארץ.

צילום של איתי רון, צלם "הארץ". זוכה תמונת השנה ע"ש רועי עידן צילום: איתי רון

תמונת השנה: מראה למציאות מורכבת

"צוות השיפוט ניגש השנה לעבודה בהמון כבוד, תשומת לב והשקעה של חשיבה וניסיון", מדגישה וולפיילר-ללקין. "אנחנו מנסים להציב מראה אזרחית גם בדברים שעושים לנו פחות נעים, להאיר זרקור על המציאות ולפתח סביבת שיח".

בפרס תמונת השנה על שם רועי עידן – צלם העיתונות שנרצח בטבח השבעה באוקטובר – זכה איתי רון מ"הארץ". 

הצילום הסוריאליסטי והאניגמטי מציג בית שדולק בו אור בחלון וצלליות של חיילי מג"ב וחרדים. התמונה צולמה בכפר כיף אל חארס באפריל במהלך הילולה במבנה שמזוהה על פי המסורת כקבריהם של יהושע בן נון וכלב בן יפונה.

אחת לכמה חודשים מתקיימת בכפר הילולה שבמהלכה מוטל עוצר לתשע שעות, התושבים נאלצים להסתגר בבתיהם ואלפי מתפללים מסתובבים בחופשיות. חלקם עורכים פיקניק לילי, אחרים שוברים חלונות ומרססים גרפיטי, ויש שנוסעים בקורקינטים ואופניים חשמליות, בזמן שמאות חיילים ושוטרי מג"ב מאבטחים אותם.

כוחה של התמונה טמון גם בהקשר שלא נגלה בעין – מאחורי הצלליות של החרדי והחייל, מאחורי המחשבות על חוק הגיוס וגורל הממשלה, יש בית ובו משפחה פלסטינית שנמצאת בעוצר. העדות היחידה לקיומה היא האור הקטן מבעד לסורגים בחלון, שקשה להבחין בו כמעט. הסיפור של המשפחה נעלם מהמציאות שלנו, ונשאר רק ברקע.

צילום של איתי רון. הלווייתו של דוד ליבי, הגדה המערבית, 30 במאי 2025 צילום: איתי רון

רון זכה גם במקום הראשון בקטגוריית "חברה וקהילה" על תיעוד הלווייתו של דוד ליבי, עובד חברה קבלנית שנהרג מפיצוץ מטען ברצועת עזה. ההלוויה התקיימה בבית העלמין בהתנחלות מלאכי השלום, שנחנך באישור מיוחד תוך יממה במאי.

מבעד למצלמה

"בשבעה באוקטובר 2023 כשכולנו רצנו לממ"דים החבר׳ה האלה עלו על האופנועים ודהרו לעוטף – למקום שכולם ניסו לברוח ממנו", אומרת וולפיילר-ללקין. "העבודה הזו חשובה. התמונות הן קריטיות".

העבודה בשנתיים האחרונות דרשה מסירות מוחלטת – בגשם, בשמש, באבק, עם חיילים ברצועת עזה, בהלוויות ובסיטואציות קשות. כל יום מצריך סינון של אלפי תמונות לכדי עשרות בודדות שנשלחות לעיתונים והסוכנויות.

"בתערוכה אפשר לראות תמונה של אמילי דמארי עם חולצה שכתוב עליה ׳גלי וזיוי׳ או יציע של משחק ספורט עם חולצות למען חבריהם שחייבים להילחם עבורם שישובו", מתארת וולפיילר-ללקין. 

"בין הצלמים למצולמים נרקמים קשרים ייחודיים ובשנתיים האחרונות נוכחנו לגלות כיצד צלמי העיתונות הם השופר של חטופים שחזרו, של משפחות ועוד רבים".

הזוכים בקטגוריות השונות

לצד השמחה על חזרת החטופים מוצגת מלחמת 12 הימים עם איראן. 

בתערוכה מוצגים תצלומי ההרס מרמת גן, בית החולים סורוקה שנפגע קשות (צילם צפריר אביוב), צילום דרמטי של הפיצוץ בלב תל אביב קרוב לקריה, ותמונה אפוקליפטית של אבישג שאר ישוב שבה נראים חרדים על ההריסות ברחובות. העיתונאי בר פלג תיעד בוידאו את הפגיעות בעורף במהלך המלחמה.

עבודת וידאו מרגשת מתעדת את המשפחה מטמרה שבה הבעל איבד את אשתו וארבעת בנותיו. עבודת הוידאו של אליה ניסים מתעדת משפחות מכל חלקי החברה הישראלית שמצאו מחסה בדנקל (הרכבת הקלה), המלווה במוזיקת ג׳אז קלילה והומור.

צילום של אבישי מוהר, מתנחלים מביטים על קהילה בדואית נוטשת את בתיה. הגדה המערבית, מאי 2025 צילום: אבישי מוהר

פרס סדרת השנה: אבישי מוהר מ"אקטיבסטילס" – קולקטיב ללא מטרות רווח של צלמים ישראלים, פלסטינים ובין-לאומיים – זכה על סדרה המתעדת פינוי קהילה בדואית בת 150 תושבים מכפר מע`ייר א-דיר במאי. 

הסדרה מציגה אלימות מתנחלים ברגימת אבנים ובירי כלפי רועי צאן שנאלצו לעזוב את כפרם. כעשרה תושבים פונו לבית חולים לאחר שהוכו קשות. 

גם מוהר עצמו הותקף, התלונן במשטרה כי מתנחלים הכו אותו ושדדו את ציוד הצילום שלו, אך החקירה נסגרה כעבור שבועיים.

לווייתם של שלושת בני משפחת ביבס. צילום: אור סיט

פרס "שומרים": אור סיט זכה על שתי עבודות וידאו – "המסע האחרון" שתיעד את מסע הלוויית שירי, אריאל וכפיר ביבס בפברואר בצומת הקשתות, כשרבבות אנשים ליוו את השיירה, חלקם לבושים בכתום או מחופשים לבאטמן כאות הזדהות עם הדמות האהובה על כפיר; ו"חרדים נגד גיוס" – תיעוד הפגנות וחסימת כבישים באוגוסט על רקע מעצרי עריקים ושיחות על קידום חוק הגיוס בכנסת.

צילום של שיר טורם / רויטרס. עינב צנגאוקר בכיכר החטופים בתל אביב, 17 באוגוסט 2025 צילום: שיר טורם / רויטרס

פרס חדשות: שיר טורם מרויטרס זכתה על צילום עינב צנגאוקר העוטה רעלה שחורה במהלך טקס חתונה מבוים באוגוסט בכיכר החטופים – קריאה נואשת לשחרור בנה מתן. 

באוקטובר, לאחר 738 ימים של מאבק, זכתה האם להתאחד עם בנה במסגרת תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

צילום של סמדר אילוטוביץ`, סעודת מצווה בעת ההילולה השנתית לכבוד הבאבא סאלי, נתיבות, 1 בפברואר 2025 צילום: סמדר אילוטוביץ`

צילום של אוהד צויגנברג / AP. הגיעו חיילים ואזרחים טובלים לאחר שנחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון, רמת הגולן, 27 בנובמבר 2024 צילום: אוהד צויגנברג / AP

זוכים נוספים בקטגוריות: דת ואמונה: סמדר אילטוביץ׳ על צילום ההילולה השנתית לכבוד הבאבא סאלי בנתיבות. טבע וסביבה: אוהד צויגנברג על צילום חיילים ואזרחים משתכשכים במים החמים במאגר בנטל רגע אחרי הסכם הפסקת האש עם לבנון.

צילום של אביר סולטן / EPA, רצים משתתפים במרתון ים המלח, 7 בפברואר 2025 צילום: אביר סולטן / EPA

ספורט: אביר סולטן על מרתון ים המלח. אורבניזם ותרבות: מיכאל גלעדי על תרגיל צבאי המדמה חדירת מחבלים.

צילום של מתן גולן, דני אלגרט אחיו של איציק, רחבי ישראל, 2025 צילום: מתן גולן / De Volkskrant

סדרות קצרות: נגה קלינסקי על חורבות הכפר אום אל-חיראן שנהרס לטובת היישוב היהודי דרור. חשיפה ארוכה: מתן גולן על תיעוד דני אלגרט, אחיו של איציק שנחטף ונרצח, העונד מגן דוד צהוב שעליו כתוב 7.10.

מעבר לגבול: עזה מבפנים

בתערוכה מוצגת עבודת וידאו "עזה" – פרויקט משותף של 55 פרילנסרים ישראלים ועזתים מסוכנות פלאש 90 – המתעד את החיים ברצועה במהלך השנתיים האחרונות: לחימה, הרס, פליטות וסיוע הומניטרי. מאז השבעה באוקטובר 2023 אוסרת ישראל על כניסת עיתונאים זרים לרצועה, והעבודה המשותפת מאפשרת הצצה למראות מהצד השני.

ההרס בעזה בעקבות המלחמה | צילום: היידי לוין, הוושינגטון פוסט

בכניסה למיצב מוצגת תמונת היידי לוין, צלמת "וושינגטון פוסט", החושפת את החורבן באמצעות תצלום אווירי ממטוס של חיל האוויר הירדני שהצניח סיוע הומניטרי.

לצד החורבן והכאב מוצגים צילומים של חזרה לשגרה וריפוי: סדרת הצילומים של כדיה לוי על צעירים ישראליים שאימצו אופנת רחוב של "לוליטות" מטוקיו ומביעים אסקפיזם; צילומי מעגלי כדור, ים וספורט של קהילת נפגעי הנובה; תמונת גדי מוזס (צילם עם זיו קורן מפולאריס אימג׳ס) פורש ידיו לשמיים כמעין משאלה לשיקום ניר עוז ושדות תפוחי האדמה; ועבודת הוידאו של ענבר זך "ולאהוב את החיים בלב נשבר" (ששמה נלקח מספר שיריה של זלדה) המציגה בצילומים פואטיים את התחדשות הטבע לאחר ההרס.

חלל התערוכה מכיל גם עבודות של 22 צלמים צעירים מרחבי הארץ במסגרת שיתוף פעולה עם משרד החינוך.

התערוכה תוצג במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב עד פברואר 2025