צילום: MONOdesign
נתחיל מהסוף. איריס חיים, האישה וההשראה, עומדת על במה צנועה ומאירה אותה בנוכחותה כמו פנס במה ענק. בצד ניצבת מערכת תופים שעוד רגע תהפוך לדיאלוג אחים משני צדי הזמן, ובמרכז מסך שממנו משתקפת דמותו המחויכת של יותם, לצד פסיק ונקודה.
"דוט וקומה"
זה לא רק טרנד, וממש לא רק סימן פיסוק. פסיק ונקודה (;) משמשים בתחום בריאות הנפש כסמל בין־לאומי לעוצמה, לתקווה ולאנושיות עבור מתמודדים עם דיכאון, חרדה, אובדנות, התמכרות וקשיים נוספים.
זהו גם סמל לבחירה בחיים: הנקודה (דוט) מסמלת את הסוף, כמו סוף משפט, והפסיק (קומה) מייצג את הבחירה להמשיך.
רבים ורבות, ידוענים ואנשי הארץ והעולם, עונדים את הסמל או חורטים אותו על גופם, מתמודדים ובני משפחה כאחד. הפרויקט שהחל ברשתות החברתיות (Project Semicolon) הפך לתנועה עולמית המעודדת שיח פתוח על בריאות הנפש.
יותם חיים, שנחטף ונרצח ב־7 באוקטובר בשבי חמאס קיעקע על זרועו את סימן הפסיק והנקודה (;). לאימו הוא הסביר שכל יום אפשר לבחור בסוף, בנקודה, אבל הוא בוחר בפסיק, בוחר להתמודד ולהמשיך.
יח"צ. באדיבות המשפחה
הערב הזה הוקדש למפעל החיים של משפחת חיים: הקמת מרכז ברוחו ובדמותו של יותם.
הקהל הרבגוני שנאסף פגש את איריס חיים, אישה רבת פעלים ואמא של יותם, תובל ונויה. החיבוק העמוק שהורעף עליה, שניצבה לדבריה כ"כלה המקבלת את האורחים" בכניסת המקום, היה רק פתח למפגש האנושי בין כלל חלקי העם.
היא זהרה ביופייה החיצוני והפנימי, נדהמת לגלות שזה הגיע וגם זו, כאילו למי מן הנוכחים זה לא היה ברור מאליו.
דמעות נקוו בעיניה מעת לעת. "הייתי יכולה להיות ככלה בשמלה לבנה…". זו אישה שפיה וליבה שווים. ניצבנו דוממים, מחבקים עוד יותר.
בצד אחד של הדשא ציבור מתפלל ערבית, ובצד השני מיקס צבעוני ומרהיב: עגילי פירסינג מורחבים, וכובעים בסגנון אורבני לצד כיסויי ראש; ג׳ינס לצד שמלות ארוכות, חליפות מעונבות ונעליים מבריקות לצד חולצות פלנל משובצות ורגליים יחפות.
על קפה ובופה, שיח עשיר מילא את החלל הגדוש בהתרגשות. אלו עם אלו, בני המשפחה וצוות העמותה שמנכיחה על פני מנציחה, להדגשת איריס, כולם בהרמוניה אנושית.
עמותת "חיי יותם" פועלת כמעט שנתיים כדי להפוך את מורשתו למעשה. מטרתה: יצירת מרחב מעצים לאנשים הדומים ליותם בהתמודדותם עם אתגרי החיים.
יח"צ. באדיבות המשפחה
יותם חיים גדל והתחנך בקיבוץ גבולות. הוא היה מוזיקאי מחונן, ספורטאי מסור ובשלן יצירתי, שמצא במוזיקה ובספורט כלים עוצמתיים לצמיחה ולהתגברות על אתגרי הנפש. יותם בחר לנגן או לתופף את מנגינת חייו בכל רגע מחדש.
ב-7 באוקטובר הוא נחטף והיה בשבי חמאס במשך 65 יום. תעצומות הנפש שטיפח, שנבעו דווקא מתוך הקשיים שחווה בחייו, ליוו אותו גם בימי השבי בעזה. גם שם הוא גילה גבורה עילאית, הפיח תקווה בסובבים אותו, ניגן על תופים מאולתרים, התבדח וגילה אנושיות.
בתושייה יוצאת דופן הצליח להימלט משוביו ולשרוד כאדם חופשי במשך חמישה ימים באחד המקומות המסוכנים ביותר עלי אדמות: מחנה הפליטים שג׳אעיה. יותם היה ועודו השראה לבחירה באור, בתקווה ובאמונה בדרך הטוב.
העמותה מקיימת הרצאות וסדנאות בארץ ובעולם על צמיחה ממשבר, מפעילה מערכי תמיכה למשפחות של גיבורי נפש, ומקדמת יצירה מוזיקלית, ספרותית ואמנותית בהשראת סיפורו.
איריס הפכה לעמוד תווך עבור רבים ולדוגמה חיה לבחירה בטוב ובחיבור בין חלקי החברה הישראלית, תוך חיזוק החוסן הלאומי.
היא מוכרת כמי ששלחה הודעה מחזקת לחיילי צה"ל שפגעו והרגו בשוגג את בנה, ביקשה מהם להמשיך להילחם ואף הזמינה אותם אליה הביתה, שם חיבקה אותם ונתנה להם אור ירוק להמשך הלחימה למען כלל עם ישראל. איריס ממשיכה להעביר מסרים של חיבור, אחדות, הכלה וסליחה.
אני זכיתי להכיר אותה על רקע ימי ה-7 באוקטובר. אהבה מצליל ראשון.
כשהיא שם, בארה"ב, מחלקת השראה להמונים; כשהיא חולקת את משנתה הרוחנית מן הצד השני של העולם ובאותו רגע שבו סנאי כתום מגיח ומפתיע אותה באופן כמעט קוסמי מעבר לקו הטלפון הנייד; כשהיא מרצה, או ניצבת מול קהל שעובר דרך כל קשת הרגשות עד לאור הגדול, האור שהוא בחירה לגישתה, על פני עמידה בבור.
איריס היא מגנט אנושי זוהר לחיבורים של טוב, רואה כל אדם כאדם. כמה דקות בחברתה ממלאות אותך בצידה עשירה לדרך.
תובל, אחיו של יותם, פועל מתוך עשייה מוזיקלית להבאת ריפוי לאנשים רבים המקשיבים למוזיקה שלו, המדברת על אחדות וצמיחה מתוך משבר. ילד־איש שלתחושתי עתיד לכבוש פסגות אישיות, אנושיות, מקצועיות ומוזיקליות.
נויה היא אחותם הצעירה של תובל ויותם. פיה קסומה מאחורי זוג משקפיים עדינים. שקט עוצמתי. היא אמנית העוסקת בציור, בצורפות, בצילום ובכתיבה, שיצרה ספר ילדים עמוק וקסום בשם "גלעד", המוקדש לאחיה יותם.
אביו של יותם, חקלאי עדין נפש, שכאבו בקע מתוך הסרט שהוקרן באירוע. הוא נראה כמי שאוסף את הרגעים היפים שהותיר לו יותם כמזכרת נצח: הממטרות והטרקטור, הרמקול הגדול, הכובע והכיסא בגינה, צלילי הנגינה, השקט והרעש. איש מרגש, המביע עצמו בשפה ייחודית ורכה שפותחת כל לב.
למה כל זה חשוב?
כי זהו סיפור אנושי על חיים, שיוצא ממשפחת חיים. אנשים שלצד שבר עמוק, רגעים מורכבים ודמעות לאור יום וליל, בוחרים לתעל את מה שלא בחרו בו לטובת עשייה: למען האחר, לראיית האחר, לשפה אנושית ויצירתית. אלו הם היסודות שבונים את "בית יותם".
בימים אלו פתוח קמפיין מימון המונים להקמת "בית יותם" בעוטף עזה.
מרחב של צמיחה, יצירה וריפוי, מקום שיתרגם את עולמו הפנימי של יותם לדרך עבור אחרים.
המוזיקה שסייעה לו להתמודד תהפוך לבית ספר למוזיקה ונפש; האימונים שחיזקו את גופו ונפשו יהפכו למתחם ספורט מעצים; האהבה לבישול ולקולינריה תהפוך למרחב חברתי־תעסוקתי מחבר; החיבור העמוק לבעלי חיים יהפוך לפינת חי טיפולית; והמסע המשפחתי המורכב יהפוך למרכז תמיכה, ליווי והעצמה למשפחות של גיבורי נפש.
לצד אלו יוקמו גם מרכז מבקרים, גלריה ומרחבי השראה, שבהם יוצגו יצירות אמנות שנעשו לזכרו של יותם וימשיכו את מה שהוא היטיב לסמל: לבחור בפסיק, לא בנקודה.
ככתוב, זהו סיפור על חיים, על יסודות משפחתיים, על מים, אדמה, אוויר ואש. על רעמה ג׳ינג׳ית יוקדת שהפכה לפיד נצח של חיבור, התגברות ויצירתיות שכולנו יכולים להגדיל. קמפיין להקמת "בית יותם" פתוח עכשיו.
זוהי הזמנה להצטרף לבניית בית ייחודי בישראל שימשיך לבחור, בכל יום מחדש, בפסיק ולא בנקודה.
לזכור, לקוות.
