צילום: דוד סטיבן בן-אשרכמי שזכתה לפסוע דרך ארוכה לצד אנשי ונשות התקופה, מוכרת לי היטב תחושת ההזדהות, יש שיגידו אמפתיה. כל אחד ואחת והקצב שלהם (דאבל מינינג). בזה התקופה נגעה כך ובזו אחרת, דבר אחד ברור – כולנו מצויים באותו קונצרט מוזיקלי של בין כאב לתקווה.
אז הייתי שם, בהשקת מופע ההנצחה המוזיקלי השנתי של קהילת הנובה. האוויר היה מעט מתוח, התמהיל האנושי התחבר, סגר ופתח מעגלים כמו בכל נקודה על המפה – ישראלים כמו ישראלים. בליל של מילים שהמשותף בין כולן, איך לא? תקווה.
צילום: דוד סטיבן בן-אשר. מדברים תקווה: שלומי זיו, מייה שם, אופיר אמיר, סולי לניאדו, חמי רודנר, יוני פיינגולד על הבמה נכחו דמויות משמעותיות. שלומי זיו, שהיה מאבטח במסיבת הנובה, שרד 246 ימים של "חושך, פחד ואי-וודאות" לדבריו, ושב אלינו ב"מבצע ארנון".
בשיח מקדים שיתפתי את שלומי בהתרגשות על רשמיי ממשפחתו בתקופת שהותו בשבי. מדהים או לא, בדיוק את זה הוא הזכיר במילים שהוכנו מראש – כוחה של משפחה.
"הייתה לי אמונה שהמשפחה שלי לא תוותר עליי", סיפר בשקט רועש, כשהוא חובש לראשו כובע של הנצחה. "עמוק בלב החזקתי תקווה". גיבורי התקופה שלנו הם אלו המחזקים, ובעוצמה.
צילום: דוד סטיבן בן-אשר. אמיצה. מייה שם מיה שם, שהפכה בעל כורחה לידוענית של התקופה. "לפני שנה וחצי הייתי ילדה בת 21 שיצאה עם החבר הכי טוב שלה למסיבת ריקודים. הייתי ילדה שרק רצתה לרקוד", שיתפה בכנות.
מבטה העמוק והתכול מספר סיפור של כאב שאין לו שיעור – נחטפה במהלך הטבח בנובה, נורתה מטווח אפס, ושרדה 55 ימים בשבי חמאס.
"ברגעים הקשים ביותר גיליתי את כוחות הנפש שלי", סיפרה. היא הראתה (שוב!) כוח נשי מתפרץ והזמינה את כבוד הנשיא טראמפ לרקוד איתנו: "President Trump, I invite you to dance with us at Yarkon Park and celebrate the moment when everyone finally returns home". קולטים?
צילום: דוד סטיבן בן-אשר. "רק ביחד חזקים" ופיסות מחולצת הברייל של הנרצחים אופיר אמיר, ממייסדי ומפיקי פסטיבל הנובה ושורד האירוע, סיפר על חוויה מצמררת שהפכה את חייו.
"לפני עשר שנים החלטנו כמה חברים טובים להפיק מסיבות ופסטיבלים כדי לבנות קהילה עם ערכים של כבוד האדם, קבלת האחר, שוויון – שחוגגת את החיים, מוזיקה וחופש".
אופיר תיאר את רגעי האימה בשבת הארורה: "כשהמחבלים התחילו להקיף את אזור הפסטיבל וראינו כדורים פוגעים באדמה לידנו, לא הייתה לנו ברירה". הוא נפצע בשתי רגליו ושכב בפרדס במשך שעות, כשרק הקשר הטלפוני עם אשתו ההרה שמר על רוחו.
סולי לניאדו, מנכ"ל עמותת "קהילת שבט הנובה", הדגיש את כוחה של קהילה, את הפסיפס האנושי, "פיסות שונות היוצרות את השלם" ואת האירוע כמפגן של "הנצחה, תקווה ואחדות".
חמי רודנר המשיך ו"שם ספוט" על הטוב, על החומר האנושי המשובח ועל כוחם של צלילים.
יוני פיינגולד, יו"ר איגוד תעשיית התרבות והפקות הבמה וממפיקי האירוע, החזיק את המתג והניח על השולחן את המסע הזה בין החושך לאור, את ה-DNA האלקטרוני ואת מפגן האחדות, העוצמה ואיך לא? התקווה. בדבריו הרשמיים, פיינגולד הגדיר את האירוע כ"מפגן מרגש של תקווה, עוצמה מוזיקלית וחיזוק קהילה שאיבדה רבים מחבריה".
פארק הירקון, 26 ביוני 2025 – זהו האירוע בה׳ הידיעה, שנה לאחר המופע הראשון שמשך למעלה מ-30 אלף איש ואישה. חשבתי לעצמי, כבר אפשר?
בואו נתעכב על זה רגע. שלוש נקודות למחשבה, לא יותר.
ניצחון הרוח? כן!
שלא במונחים של מחירים ורווחים, יש לנו ניצחונות קטנים. יש לנו את כל מי שבמותם ציוו לנו חיים, מלשון ציווי, ירושה, צוואה כתובה ולא כתובה.
שבים ושבות, שורדים ושורדות, חוזרים הביתה. יש לנו אחריות, דורות המשך, יש לנו בשביל מי ובשביל מה. כפי שאופיר אמיר אמר: "הבנו שאם אנחנו לא נדאג לקהילה שלנו – אף אחד לא יעשה זאת במקומנו". זה כוחו של ניצחון הרוח.
צילום: דוד סטיבן בן-אשר האיך?
היכולת להתכנס יחד, להזכיר ולזכור, לבקש בעוצמה את שובם של אחינו ואחיותינו. קתרזיס במיטבו (פורקן באפיקים חיוביים) – לשחרר, לנשום, להתמלא כדי שנטיב להעניק. להשתייך, לממש ערבות הדדית, לבחור, לרקוד את החיים.
"חשוב לי לספר את הסיפור שלי", שיתפה מיה, "גם כדי לעודד אחרים, להביע הזדהות עם התחושות שלהם, וגם כי עצם הסיפור עצמו הוא חלק מההחלמה שלי".
כלל הרווחים ממכירת הכרטיסים ומחסויות האירוע ייתרמו לעמותת קהילת שבט הנובה, הפועלת לליווי, סיוע ושיקום המשפחות השכולות ושורדי המסיבות נובה ומאשרום, פסיידאק ומידברן, ולהנצחת האסון ומשתתפיו.
האמנים והספקים התגייסו והעניקו תמחורים מועדפים, הכוללים הנחות משמעותיות, ברוח מטרת האירוע. כפי שמדגיש ריף פרץ, יו"ר העמותה: "אנחנו עדיין נדרשים להסתמך על תרומות בהיקפים אדירים כדי לתמוך ולהעניק מעטפת לכלל הקהילה".
במסגרת האירוע יוקמו מתחמי Nova Healing Journey – אזורים ייעודיים למשפחות השכולות ולשורדים, לצד מיצגי הנצחה עוצמתיים.
במהלך הערב ישולבו גם מיצגי וידאו שידגישו את הקריאה להשבת החטופים. כפי שאמרה מיה: "החזון שלי, ושל כולנו, הוא שהשנה הבאה תהיה שונה. שנה שבה לא נצטרך לזעוק, אלא נחבק. שנרקוד לא רק עבורם, אלא איתם".
כניסה למשפחות שכולות ולשורדים – חינם! בואו, נתינה על מלא.
צילום: דוד סטיבן בן-אשר המה?
מופע מטורף שיכלול שילובים מוזיקליים חד-פעמיים בין ז׳אנרים ואמנים, ליינאפ משובח ומרגש כדי להעביר מסר של הנצחה, עוצמה ותקווה.
את החלק הראשון יפתחו ההרכב Infected Mushroom והאמנים Astrix ו-Rocky Tilbor, אשר יקיימו סטים מיוחדים במסגרת Nova Healing Concert בפארק.
הניהול המוזיקלי של האירוע הופקד בידיו של עמרי סאסי, שותף ומפיק בפסטיבל הנובה, שאיבד שלושה מבני משפחתו בטבח ב-7 באוקטובר. בדבריו, עמרי מדגיש: "מיום האירוע נרתמנו כדי לגייס את יכולותינו לשיקום הקהילה… אנחנו קהילה שמחוברת למוזיקה ולערכים חברתיים, ולכן גם השנה נמשיך את המסורת עם אירוע הנצחה מוזיקלי".
האומנים יופיעו במופע יוצא דופן, עם ביצועים ייחודיים לשירים מוכרים בעיבודים אלקטרוניים, לצד קטעי טראנס עוצמתיים מרפרטואר אומני הנובה.
הפרויקט יכלול שילובים מוזיקליים חד-פעמיים בין ז׳אנרים ואמנים, וכל הפסקול המוזיקלי נכתב במיוחד למופע זה. הורים שכולים, משוחררי שבי ושורדים ייקחו חלק פעיל במופע, ולצידם – שלל מתחמי ריפוי, מיצגי הנצחה והנכחה של אלו שכבר לא עימנו ושל אלו שלהם כולנו מצפים.
צילום: דוד סטיבן בן-אשר. שלומי זיו וכובע ההנצחה על-שם תומר יוסף ז"לאין ברירה?
יש מחר, מדינה אחת קטנה ומיוחדת, האדמה וחתיכת השמיים, ורק יחד, עיניים לעיניים, בביט אחיד של פעימות הלב, נבנים.
כפי שסיכם אופיר אמיר: "מה שקרה ב-7 באוקטובר היה הרגע האפל ביותר בהיסטוריה שלנו מאז השואה. אבל זה לא רק סיפור על החושך, זה גם סיפור על אור, כוח, על חוסן – על הדור הזה, דור הנובה, שקם, לוקח אחריות ודואג אחד לשני".
אז We will dance again? בהחלט. כי אין לנו מקום אחר! לזכור, לצפות, לקוות.
