יח"צ. צילום: טל קרפ
 
אחרי חודשים של פינוי ונדודים בעקבות המלחמה, מרכז המוזיקה "קשת אילון" חזר לפעילות בקיבוץ אילון וציין זאת בקונצרט גאלה עוצמתי בתל אביב.

מוצאי שבת, 3 בינואר, מרכז ענב. על הבמה רצף חי של דורות, של זיכרון, של תקווה.

קונצרט הגאלה השנתי של מרכז המוזיקה "קשת אילון" לא היה רק אירוע מוזיקלי מן המעלה הראשונה, אלא גם הצהרה תרבותית ורגשית: אחרי תקופה ארוכה של פינוי מהגליל המערבי בעקבות המלחמה, המרכז שב לפעול בביתו שבקיבוץ, והגאלה השנה נשאה עמה משמעות עמוקה של חזרה, רציפות ואמונה בכוחה של המוזיקה.

מרכז "קשת אילון" נולד ב־1990, כשחבורה קטנה של חולמים הפכה אסם ישן לאולם מקצועי ומהלול לספריית תווים. מה שהתחיל עם 14 נגנים צעירים שהתבדחו שהגיעו ל"קולחוז", הפך לאורך יותר משלושה עשורים לאחד המוסדות החשובים בעולם להכשרת נגני כלי קשת. 

למעלה מ־1,400 בוגרים יצאו משעריו, רבים מהם זוכי תחרויות בינלאומיות, נגנים ראשיים בתזמורות מובילות וסולנים שמככבים על במות מניו יורק ועד וינה. השם "קשת" לא נבחר רק בשל קשת הכינור – אלא כסמל לגשר בין תרבויות, קהילות ועמים.

לאורך השנים חרט המרכז על דגלו את צמצום הפערים והנגשת המוזיקה הקלאסית לכל תלמיד מוכשר, ללא קשר ליכולתו הכלכלית או מוצאו. במסגרת זו נרקמו שיתופי פעולה עם מרכזים מוזיקליים בחברה הערבית – בערערה, ג׳ת, קלנסווה ונצרת – מתוך אמונה שמוזיקה יכולה לקרב לבבות.
 
יח"צ. צילום: טל קרפ
 

את ערב הגאלה הוביל הכנר הבינלאומי ואדים גלוזמן, מהסולנים הבולטים בעולם כיום, בוגר המחזור הראשון של "קשת אילון" וכיום חבר סגל ההוראה של המרכז. 

הופעתו סימלה באופן כמעט מושלם את סיפורו של המקום: תלמיד שצמח בו, יצא לעולם ושב אליו כמורה וכאמן מוביל. 

גלוזמן ביצע את "סקרצו לכינור ופסנתר" מאת יוהנס ברהמס, ביצוע שבלט בעומק רגשי, בדיוק ובצליל עשיר – כזה שנושא עמו מסורת אך נשמע חי ורלוונטי מתמיד.

לצדו הופיע אנסמבל "פינאלה", הרכב קאמרי שכל חבריו בוגרי "קשת אילון". 

האנסמבל, המופיע דרך קבע באולמות ופסטיבלים בארץ ובעולם, ביצע את רביעיית המיתרים ברה מז׳ור, אופוס 76 מס׳ 5, מאת יוזף היידן – יצירה שמשלבת קלילות וחן עם עומק מוזיקלי, ושהדגימה את הבגרות והליטוש של ההרכב. 

זה היה רגע מובהק של גאווה מוסדית: בוגרים צעירים, מצטיינים, הממשיכים לשאת את הרוח החינוכית והאמנותית של המקום אל במות בינלאומיות.

אחד משיאי הערב היה הביצוע של אנסמבל "קשת אילון" לעיבוד מיוחד לכלי קשת, מאת עדי איבגי, לשיר "יהיה טוב" של דיוויד ברוזה ויהונתן גפן. בתוך ההקשר של השנה החולפת – מלחמה, פינוי וחוסר ודאות – קיבל השיר משמעות חדשה. בלי מילים, דרך כלי הקשת בלבד, נפרש על הבמה רגע של תקווה שקטה, כמעט מהוססת, אך נחושה.

לצד האמנים הבכירים, עלו לבמה גם תלמידים מצטיינים של המרכז, שביצעו יצירות מאת שומאן, מנדלסון, קרייזלר, בלוך ואחרים. זו תזכורת חיה לכך שמרכז המוזיקה אינו רק מרכז מצוינות, אלא גם חממה חינוכית עמוקה, שממשיכה לטפח את הדור הבא של נגני כלי הקשת.

על הקונצרט ניצחה מישל בושקובה, בוגרת נוספת של מרכז המוזיקה, וההנחיה הייתה בידי יצחק רשקובסקי, המנהל המוזיקלי של המרכז, שדבריו חיברו בין היצירות, הסיפורים האישיים והמסע שעבר המוסד מאז ה־7 באוקטובר.

השנה האחרונה העמידה את "קשת אילון", כמו מוסדות רבים בצפון, בפני אתגרים קיומיים. הפינוי הארוך מהגליל לא היה רק אתגר לוגיסטי, אלא גם תזכורת עד כמה המקום הזה עדין ויקר. ועכשיו, כשהמרכז שב לפעול בביתו – שום דבר לא נלקח כמובן מאליו.

קונצרט הגאלה לא היה רק ערב של מוזיקה מצוינת. זו הייתה הצהרה: מרכז המוזיקה "קשת אילון" כאן, הוא חזר הביתה – אל הצלילים, אל התלמידים, ואל האמונה שתרבות איכותית יכולה ואמורה לפרוח גם בלב הפריפריה.

המופעים הבאים:

2 בינואר 2026 | רביעיית הצ׳לים

במסגרת סמינר האביב של קשת אילון. רביעיית צ׳לנים מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית, מתוכם בוגרי קשת אילון, במסע מוזיקלי מגוון שעובר דרך באך, דביסי, ארוו פרט׳, פיאצולה ועוד.

20 בפברואר 2026 | אהבה במילים ובמוזיקה | מרכז תאו, הרצליה

הכנר אסי מתיתיאס, הפסנתרן יהודה ענבר והעיתונאי והקריין ירון לונדון נפגשים לראשונה בתוכנית לא שגרתית, שבמרכזה הקשר הייחודי בין קלרה ורוברט שומאן לבין יוהנס ברהמס. סונטות ורומנסות לצד קטעי יומנים ומכתבים – הצצה אל החברות והאהבה העמוקים שמאחורי המוזיקה.

27 במרץ 2026 | הקבינט של ד"ר קליגרי – סרט אילם בליווי מוזיקה חיה

במסגרת סמינר האביב של קשת אילון. יובל גוטליבוביץ׳ (כינור) ויוני גוטליבוביץ׳ (צ׳לו) מלווים בנגינה חיה את יצירת המופת של הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני.