מחוץ לארץ עוץ: ההצגה "עד קצה הקשת" מצליחה לספר מחדש את סיפורה של ג`ודי גארלנד

 צילום: אור דנון, יח"צ באדיבות "הקאמרי"

 

ברגעי הסיום של המחזה "עד קצה הקשת" המוצג בתאטרון הקאמרי, עלו דמעות בעיניי. דמעות של התרגשות, של תחושת עצב על גורלה הטרגי של הזמרת הנפלאה ג`ודי גארלנד, ובעיקר התפעלות עצומה ממיה דגן, המגלמת את דמותה בעוצמה וביכולות אדירות.

מדובר בתפקיד לא קל, כאשר הצופה נע מהתפעלות מהגיבורה המוכשרת והיפיפייה לבין צער ואפילו כעס על הבחירה שלה בדרך אל התהום.

 

המחזה, שהפך גם לסרט שזיכה את רנה זלווגר בפרס האוסקר, עלה לראשונה באוסטרליה. כתב אותו המחזאי פיטר קווילטר, מחזאי אנגלי שמחזותיו תורגמו ל-27 שפות והוצגו ביותר מארבעים מדינות.

המחזה מתרחש בחורף 1968, בלונדון, עת אחד ממועדוני הקברט המפורסמים ביותר מזמין את גארלנד לסדרת הופעות בת ששה שבועות, במה שאמור להיות הקאמבק הגדול של הכוכבת. מאחוריה חמישה נישואים כושלים, ניסיונות התאבדות, ובהווה היא מכורה לכדורים מכל הסוגים, ולאלכוהול.

עכשיו היא בת 46, לצידה מיקי, ארוס חדש וצעיר שהופך למנהלה האישי. ג`ודי מאמינה שתחזיר לעצמה את התהילה שנדמית מתרחקת ממנה בכל פעם מחדש.

 

צילום: אור דנון, יח"צ באדיבות "הקאמרי"

הסט הוא סוויטה במלון "ריץ" , כאשר אנו צופים בכוכבת המתכוננת לסדרת ההופעות. מדי פעם הבמה מסתובבת ואנחנו עוברים למועדון הלילה ונהנים מהשירה הנפלאה של דגן. מהר מאד מסתמן מסלול ההרס, גארלנד מבינה שבלי כדורים היא לא תצליח להגיע להופעות – עד לסוף הידוע מראש.

בהצגה ארבעה שחקנים הממלאים את התפקידים בצורה מעוררת התפעלות. ארוסהּ הטרי של ג`ודי, ערן מור, בתפקיד מצוין, איציק כהן המרגש המגלם את תפקיד הפסנתרן ההומו המלווה אותה כבר שנים ומשמש לה כחבר אוהב. לצידם משחקת אלה רוזנצוויג המגלמת את גארלנד הילדה וגארלנד כפי שהייתה ברגעי הזוהר, ואף היא שרה נפלא. ומעל לכולם – מיה דגן, שחקנית וזמרת בהופעה מצמררת שמעבירה את הזוהר האופף אותה אל הצופים המוחאים כפיים בהתלהבות אחרי כל שיר.

יש הרבה מסרים למחזה הזה, המדבר גם על נפש פגועה של ילדה ששיחקה בהוליווד והסובבים אותה הלעיטו אותה בכדורים שהיו אמורים להעניק לה כוחות לשחק ולהצטלם במשך 15 שעות ביום.

גם הנושא הלה"טבי המועבר על ידי הפסנתרן שמלווה את ג`ודי, מעניק הצצה לתקופה שבה חבורת פסנתרנים הומואים שליוו אותה, העניקו לה כל כך הרבה אהבה ותמיכה. היא מצידה קיבלה אותם באהבה וללא היסוס, בימים בהם הומואים היו מחוץ לקונצנזוס. ואולי החשוב מכל, מסר מאד חזק נגד נושא הסמים, התמכרויות.

אל מול עיני הצופים נראית אשה שהיא אגדה, שאלוהים חנן אותה בהופעה מדהימה, בהומור, בשנינות, ביופי, בקול מדהים, והיא צועדת בלי יכולת לעצור, אל סוף של מוות ממנת יתר.

 

צילום: אור דנון, יח"צ באדיבות "הקאמרי"

אולי שרת החינוך החדשה שלנו, תחליט שהמחזה הוא מחזה חובה לכל התיכוניסטים באשר הם. הם ילמדו על התמכרויות, על אהבה לשונה ממך, והרבה על ערך של חברות ותמיכה.

התרגום של דורי פרנס מעולה, הבימוי של עידו רוזנברג מעשיר את ההצגה, מעניק לכל שחקן רגעי משחק מצוינים, ושילוב הדמות של ג`ודי כילדה, או ברגעי תהילתה, מאד מעניין. התפאורה של שני טור מתוחכמת ואף היא משלבת בין הילדות שזורת הפרחים של הגיבורה מזמנה ב"הקוסם מארץ עוץ" לבין ההווה האנמי משהו, בסוויטה הלונדונית.

מילה מיוחדת חייבת להיאמר על התלבושות המרהיבות בהם מופיעה דגן, ועליהן אחראית אורנה סמורגונסקי, ולא אסיים בלי למחוא כפיים לפסנתרן נדב רובינשטיין, למרות שלא ראינו אותו – שמענו את נגינתו המשובחת.

כמה מילים על ג`ודי גארלנד

 

ג`ודי נולדה בשנת 1922, במינסוטה ארצות הברית. היא הייתה נשואה חמש פעמים, ואמא לשלושה ילדים, כאשר מנישואיה לבמאי הקולנוע וינסנט מינלי, נולדה בתה המפורסמת-הזמרת והשחקנית לייזה מינלי.

בגיל 16 היא כיכבה בסרט "הקוסם מארץ עוץ", שהביא לה פרסום רב, ומאז כיכבה בסרטים רבים ובמחזות זמר. בשנת 1947 במהלך צילומי סרט בשם "הפיראט" עברה התמוטטות עצבים, בהמשך עברה התמוטטויות נוספות, כאשר מדי פעם הצליחה לשחק בסרטים כולל בסרט מוזיקלי "כוכב נולד" שזיכה אותה בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות לפרס האוסקר.

בשנת 1959 אובחנה כחולה בדלקת כבד חמורה, אבל למרות שהרופאים ניבאו כי לא תוכל לשוב ולשיר או להופיע בקולנוע ועל הבמה, היא הצליחה להופיע, כשהיא מכורה לכדורים ולאלכוהול. בשנת 1922 נמצאה מתה בחדר האמבטיה בביתה בלונדון.

גארלנד נחשבת לאייקון בקהילה הגאה, גם מפאת העובדה שלאביה היו קשרים הומוסקסואליים שאילצו אותו לעזוב את מינסוטה עם המשפחה, כשג`ודי הייתה ילדה, וגם בזכות יחסה המאד יוצא דופן והמכיל, לקהילה הלהטבי"ת.