
הספר עב הכרס (327 + 4 עמודי תודות שכתובים בצורה פנטסטית, כיאה לרעות וייס) מגולל את עלילותיה מלאות התהפוכות של קרופרו, בסיומן נקשרים חוטים חדשים של התחלה, כיאה לחיים עצמם.
תחרות כתיבה בעיתון המקומי, מזניקה את אהבתה של קרופרו לכתיבה, והורוסקופ שבועי פרי עטה הופך את המזל להפכפך ומגשים את הכתוב באורח פלא בחייהם של קוראיה. מבולבלת ספק עיקשת לאחל את כל הטוב לחבריה, הופכת התחזית למלכודת סוחפת, כשעוד ועוד סודות מן העבר נחשפים בחייה, ודמיון מתערבב במציאות.
ואכן, אין ספק שהשגרה של קרופרו היא הדבר הכי מרתק שיש: עידו, החבר המיתולוגי אוהב אותה עוד מימי בית הספר התיכון (אבל ראוי לנקמה), באסטי הכלב שלה נעלם וחוזר באורח פלא כנגד כל הסיכויים, ונויה, חברתה הטובה, רפתנית במשק המשפחתי מוצאת דרך מקורית לנקום בדייט מזדמן, ושרונה מאוהבת בשחר, מורה בבית הספר, רק כדי לגלות שסדר ובלאגן לא הולכים יד ביד.
קווי המתאר שמתוחזקים בעזרת מציאות חייה השגרתית, במקביל לדרך בה מקדמת וייס את העלילה, הופכים את הספר לחוויית קריאה שנונה ומקורית.
רעות וייס. יח"צוכיאה לסוד המזלות – מקרא מזלות ובו שמות גיבורי הספר לפי המזל האסטרולוגי שבו נולדו מוצג כמבוא – צעד חכם עבור קוראיו – ככל שהתקדמה העלילה, הייתי צריכה תזכורת למזל של שרונה (סרטן), עידו (טלה), נויה (אריה) וכן הלאה.
כקוראת ש"חוטאת" בקריאת הורוסקופ מחוץ לדפי הספר, אפילו השתעשעתי בסיום הקריאה במחשבה על כתיבת הורוסקופ עתידי חיובי, או עכשווי, לכל מי שעלילות חייו שזורות בחיי לשבוע הקרוב.
קרופרו, שמשתעשעת במילים שיוצרות מציאות דרך התחזיות השבועיות, מחפשת כמו כולנו אהבה, כזו שמוצאת אותה בדרך לא קרויה ובמקביל סוגרת מעגלים שחיכו זמן רב למענה.
הספר הגדוש בדמויות פעלתניות, שנונות וחזקות, לא משאיר באדישות את הקורא/ת שלומד/ת לאהוב (בעיקר את שרונה) פשוט כי יש בה קצת מתמהיל המציאות איתו מתמודד כל אחד מקוראיה.
אופייה החזק, חזונה להילחם בבריונות ודרכה לפתור את משבריה – מהלך לאורך כל הספר כהשראה לקוראיו – לנקוט פעולה, דווקא והיכן שהתהום ניצבת לפתחנו.
"מזל של מתחילים" הוא הזמנה לסלול דרך, ולא בזכות ההורוסקופ אלה כמו שכותבת את זה שרונה: "עם כל הכבוד להורוסקופים מתגשמים ולנבואות ולתחזיות – בסופו של דבר אנחנו קובעים את עתידנו".