ד"ר סטיבן ר. גאנדרי וכריכת ספרו. יח"צהכירו את הלקטינים (lectin, חלבון קושר סוכר), מונח שיהפוך עבורם קליט ככל שתתקדמו בקריאת ספרו של הקרדיולוג ומנתח הלב הנודע ד"ר סטיבן ר. גאנדרי.
למען הסדר הטוב יצוין כי הלקטינים נמצאים גם במזונות שכל דיאטנית, תזונאי או שוחרי בריאות נטולי-מידע-לקטיני ימליצו לכם עליהם בנדיבות, החל מלחם מלא, דרך מוצרי סויה ועד לקטניות מונבטות ושלל מזונות נוספים אחרים שד"ר גאנדרי מפרט בנדיבות ברשימת המזונות האסורים בספרו The Plant Paradox: The Hidden Dangers in "Healthy" Foods That Cause Disease and Weight Gain ("פרדוקס הצמחים: הסכנות הסמויות במזונות "בריאים", בתרגום חופשי).
למען הסדר הטוב יצוין כי הלקטינים נמצאים גם במזונות שכל דיאטנית, תזונאי או שוחרי בריאות נטולי-מידע-לקטיני ימליצו לכם עליהם בנדיבות, החל מלחם מלא, דרך מוצרי סויה ועד לקטניות מונבטות ושלל מזונות נוספים אחרים שד"ר גאנדרי מפרט בנדיבות ברשימת המזונות האסורים בספרו The Plant Paradox: The Hidden Dangers in "Healthy" Foods That Cause Disease and Weight Gain ("פרדוקס הצמחים: הסכנות הסמויות במזונות "בריאים", בתרגום חופשי).
הלקטינים, שם כולל לקבוצה גדולה של חלבונים הם לכאורה רכיבים טבעיים ולכן אינם מזיקים, אולם ד"ר גאנדרי שמזהיר אותנו מפניהם סבור שאופן פעולתם בעייתי.
לשיטתו, הלקטינים מסווים את עצמם במערכת העיכול כחלבון טוב לגוף ולכן הם נקלטים על ידי המערכת בתוך התאים. אולם תכונת קשירת הסוכר שלהם מאפשרת להם להיצמד לתאים סוכריים במעי ועלולה לגרום למעי דליף. למעשה חוסר הדיוק בזיהוי שלהם והעובדה שהם קשים לעיכול ואינם מתפרקים לגמרי לחומצות האמינו המרכיבות אותם, היא שמחוללת לדבריו שמות בבריאותנו ועשויה להפעיל את מערכת החיסון שתזהה אותם כפולש ותתקוף רקמות בגוף.
אי לכך, המלצות העולות מספרו של ד"ר גאנדרי שונות מאלה שהכרנו מכל תפישות התזונה האחרות. התפישה שלו אינה מודדת את כמות הקלוריות וגם לא את כמות השומנים, היא פשוט הציבה במרכזה סוג של חלבון ששמו לקטין, שיגרום לכולנו לבחון מחדש את כל המזונות שאנו אוכלים ולחלק אותם לקבוצות חדשות של "טובים ורעים".
כשוחרת בריאות שעד סוף 2021 עוד האמינה בחשדנות בטיבם של חלק מהמזונות "הרעים", קראתי בשקיקה את הספר, שדורש קיבה חזקה (תרתי) על מנת לעכל את מסרו.
המסר – מהפכני. ומכאן גם הפרדוקס, דווקא אותם מזונות"טובים" ובריאים באסכולות תזונתיות שכיחות, נכנסו לרשימת "הרעים" בספר המדובר. לאורך דפי הספר כולו נפרשת התפיסה החדשה, כן, היא מאתגרת ליישום, אך משתלמת – זאת בכפוף ליכולתכם להתמיד בה וליישמה.
לאור תצפיותיו שהתגבשו בעקבות הטיפול במטופליו כחלק מתהליך החלמה של מחלות ותסמונות, ובהן מחלות מפרקים מסוגים שונים, מחלות אוטואימוניות, אלרגיות, סוכרת, כאבי ראש, בריין פוג, מעי רגיש, מחלות מעי דלקתיות, תסמונת העייפות כרונית, וכמובן – גם השמנה, סבור ד"ר גאנדרי כי החלבון הצמחי המדובר הוא המחבל העיקרי בבריאות מטופליו. סברה זאת הוא גיבש כאמור לאחר שנעלמו הפתולוגיות מגופם של מטופליו שהפחיתו את צריכת הלקטינים או נמנעו מהם כל שניתן.
לתפישתו, הלקטינים המצויים כאמור במגוון מאכלים צמחיים, במטרה להגן על הצמח, אינם ראויים למאכל, לפחות לא במינון שכל שוחר מזון, לסוגיו, צורך אותם.
אי לכך ובהתאם לזאת המלצתו – למגר אותם ככל שניתן מהתפריט, להפחית בצריכתם ומנגד, להגביר את המזונות מעודדי ייצור החיידקיים הטובים (פרוביוטיקה) לעידוד חיזוק והבראת הגוף, עד להשגת שליטה בבריאות המתחדשת.
יצוין כי לא כל הלקטינים זהים באופן פעולתם.
אם תשאלו את ד"ר גאנדרי אלה מהם העשויים להיות בעייתים יותר עבורנו נקראים "פרולאמינים" (למשל, גליאדין שבגלוטן) ו"אגגלוטינינים" (למשל, לציטין סויה ושעועית אדומה).
למעשה, מקור מורכבותם טמון ביכולת ההיצמדות שלהם. הלקטינים מצוידים מתברר בזרועות הצמדה שאותן הם מחברים לפחמימות כמו לקטוז, פרוקטוז וצורות אחרות שלהן, או אז יוצרים קומפלקס חדש. הודות ליכולת הזאת הם מסוגלים להיצמד גם לזנבות חיידקים, לתאי מעי וקולטנים של הורמונים. כך לדוגמה יש ללקטינים, כמו אלה שנמצאים בחיטה ("ויטאגלוטנין"), יכולת להידבק לתאי דם אדומים ולהצמית את הדם.
בכל אופן, אם תשאלו את מרק הסלרי המפתיע מהספר של הדוקטור, מרק הכולל אגב סלרי על כל חלקיו, תופתעו!
בגיל 46, הודות למידע החדש גיליתי את המקרר הירוק, עם סל קניות שכולל חסה, עלי תרד (בייבי), זר פטרוזיליה, נענע וכוסברה, ברוקולי ותוספת לבנה של יוגורט עזים וביצי אומגה 3 מתרנגולות שניזונו מזרעונים בשטח פתוח.
יצוין כי לא כל הלקטינים זהים באופן פעולתם.
אם תשאלו את ד"ר גאנדרי אלה מהם העשויים להיות בעייתים יותר עבורנו נקראים "פרולאמינים" (למשל, גליאדין שבגלוטן) ו"אגגלוטינינים" (למשל, לציטין סויה ושעועית אדומה).
למעשה, מקור מורכבותם טמון ביכולת ההיצמדות שלהם. הלקטינים מצוידים מתברר בזרועות הצמדה שאותן הם מחברים לפחמימות כמו לקטוז, פרוקטוז וצורות אחרות שלהן, או אז יוצרים קומפלקס חדש. הודות ליכולת הזאת הם מסוגלים להיצמד גם לזנבות חיידקים, לתאי מעי וקולטנים של הורמונים. כך לדוגמה יש ללקטינים, כמו אלה שנמצאים בחיטה ("ויטאגלוטנין"), יכולת להידבק לתאי דם אדומים ולהצמית את הדם.
בכל אופן, אם תשאלו את מרק הסלרי המפתיע מהספר של הדוקטור, מרק הכולל אגב סלרי על כל חלקיו, תופתעו!
בגיל 46, הודות למידע החדש גיליתי את המקרר הירוק, עם סל קניות שכולל חסה, עלי תרד (בייבי), זר פטרוזיליה, נענע וכוסברה, ברוקולי ותוספת לבנה של יוגורט עזים וביצי אומגה 3 מתרנגולות שניזונו מזרעונים בשטח פתוח.
חלבון מהחי, לתפישתו של ד"ר גאנדרי, תקף. בגרסה נטולת האנטיביוטיקה, מבעלי כנף ובקר שניזונים מעשב וגדלים במרעה טבעי, מודה שהסתפקתי בגרסת המעדנייה, כשלב ראשון בניסיון לתפוס את הרגלי התזונה החדשים. קשוח זה בהחלט, במיוחד באגף הקמח ושאר המאפים. אם קמח קסבה או שקדים זמין לכם – תתחילו לתפעל את המאפינס קינמון החדש שרקח הד"ר (בפרק המתכונים), או וופל מקמח קסבה עם קולגן.
גם תוספי תזונה שרקח הד"ר הניתנים אגב לרכישה באתר שלו, מוזמנים כלאחר כבוד להיות חלק מהחבילה כולה. האפשרויות שהד"ר מציע מגוונות, ומכאן היכולת ליישם את הכתוב, בכל סגנון תזונה וגיל.
ד"ר גאנדרי ממליץ כאמור לשקול הפחתת לקטינים או להימנע מהם במצבים מסוימים, ובהם רגישויות רבות למזון, מחלות אוטואימוניות, בעיות במערכת העיכול או בעור, כאשר איזון חיידקי המעיים (מיקרוביום) נפגע עקב נטילה מרובה של אנטיביוטיקה, נוכחות כרונית של טפילים או זיהומים.
הספר שלו בנוי משלושה חלקים: הסבר הפרדוקס, הכנה ליישום והבנת חוקי הלקטינים החדשים, כולל תפריטים לדוגמה ומתכונים (חלק 3).
אם גם אתם חווים קשיי עיכול, גזים, נפיחות בבטן, מעי רגיז, עצירות, שלשול, בעיות ספיגה (ואנמיה), אלרגיות עוריות, רגישויות רבות למזון, עייפות וכאבי שרירים, זה בדיוק הזמן להתחיל לשנן את חוקי התזונה החדשים, והספר הזה בהחלט מכין את הקרקע היטב לכל מי שהבנת הבריאות וחשיבותה היא ערך בחייו, עד כדי יישום הלכה למעשה.
ד"ר גאנדרי, שמחקרו כאמור הוכיח לו באלפי סיפורי הצלחה את נכונות תגליותיו, מזמין דרך ספרו (תורגם ל-20 שפות) לקבל מושג חדש על תורת הבריאות, זה מתחיל ממערכת עיכול בריאה, ממשיך ליכולת לצרוך את המזונות הנכונים תוך ביטול הנזק שגורמים הלקטינים באמצעות הקפדה על טיפול נכון במזונות שמכילים אותם, לרבות השריה, הנבטה, קילוף, בישול בחום גבוה.
אך השלב המהותי מסתכם בעיקר במחויבות וניסיון להקפיד על תזונה דלה בלקטינים, מופחתת גלוטן, כזאת שמתעדפת מזונות שעברו התססה כגון מיסו, טמפה, ונאטו (בניגוד למוצרי סויה שלא עברו התססה — כמו חלב סויה, רוטב סויה, או טופו תעשייתי), וכמובן הסרה מהתפריט של מזון מעובד, אפילו אם הוא טבעוני, לרבות שמנים מזיקים, חומרים משמרים, סוכרים ולציטין סויה, זאת כאמור לטובת אריכות ימים בתוך גוף שיעניק לכם את הפוטנציאל הדרוש לכיבוש שגרה איכותית רווית חיוניות.
כדי לפשט את התורה בחרתי לחתום את הסיקור ברשימה (חלקית) של מזונות מותרים (וזמינים) לעומת האסורים ע"פ ד"ר גאנדרי.
מזונות אסורים:
דגנים: חיטה, שיבולת שועל, קינואה, שיפון, שעורה, כוסמת
סוכרים: סוכר, דבש, סירופ מייפל, אגבה, ממתיקים מלאכותיים
גרעינים ואגוזים: דלעת, חמניות, צ`יה, בוטנים וקשיו
מוצרי חלב: של פרות רגילות, כולל יוגורט, ריקוטה, קוטג` וקפיר
ירקות ופירות: עגבניות, מלון, דלעת, זוקיני, פלפלים, גוג`י ברי
מזונות עמילניים ומעובדים: אורז, תפוחי אדמה, דגני בוקר, מאפים, עוגיות
קטניות: סויה, טופו, אדממה, עדשים, אפונה, שעועית
שמנים אסורים: סויה, תירס,בוטנים, חמניות, קנולה
מזונות מותרים:
קמחים: קוקוס, שקדים, דוחן, דורה
ירקות ופירות: חסה, קולרבי, עלי בייבי, תרד, אנדיב, פטרוזיליה, אצות, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, בוקצ`וי, כרוב, אספרגוס, צנון, תפוחים
שמנים: זית, אבוקדו, שומשום, קוקוס, אגוזים
אגוזים: מקדמיה, מלך, פיסטוק, פקאן, קוקוס, אגוזי לוז, ערמונים
"פרדוקס הצמחים", הוצאת אור־עם, 98 שקל, באתר bookme ובחנויות הספרים
