אנסמבל פיוט. צילום: שמוליק בלמס לא כל יום מזדמן לצפות בקונצרט שמפנה זרקור למסורת שירת "ספרד-ירושלים" – שילוב מסורות פיוט של קהילות יהודיות שונות של יוצאי ספרד, עם פיגורות מוערכות על במה אחת.
ככה זה כשהתזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, חוברת לאיציק קלה, מגדולי הזמרים הים תיכונים מזרחיים בישראל ואל הרב דוד מנחם הפייטן ואנסמבל הפיוט של מכון בן צבי.
הקונצרט החדש "ירושלמי" שמו, בניצוחה ובניהולה המוזיקלי של סיוון אלבו בן חור, הוא מפסגות מופעי הפיוט בארץ, והזדמנות להתוודע למספר סגנונות של מסורת הפיוט של יהדות ספרד.
כמי שגדלה על ברכי הפיוט והלכה עם הוריה לבית הכנסת בילדותה, מביטה נפעמת מהרב הפייטן, ששר ממיטב פיוטי חכמי ספרד והמזרח, מותיר אחריו את הקהל מהופנט אליו, כששר פיוטי שבת וחג, אני יכולה להעיד שמופע כזה, מרומם את הנפש ומחבר אותנו למסורות עבר של שירת פיוטים עוד מארצות האסלאם.
שורשיה של שירת הפיוטים בקרב עדות צאצאי מגורשי ספרד נעוצים בעבר הרחוק, במרחב הגיאוגרפי שהיה בשליטת האימפריה העות`מנית למן המאה השש עשרה ועד תחילת המאה העשרים.
הרב דוד מנחם. צילום: משה חורי למעשה, שירת הקודש הולחנה ונוגנה באופן טבעי מתוך המרחב התרבותי המוסלמי שאליו היתה קשורה. לא היה זה רק אימוץ ישיר של לחנים או השפעה של רוח המקום והתקופה, אלא יצירה עצמאית שחלקה את אותו מרחב חיים ואותה השפה המוזיקלית עם המעטפת התרבותית המוסלמית שאגפה אותה. שירה זו נוצרה מתוך שיתוף פעולה בין יהודים ובין שכניהם המוסלמים, תופעה שהגיעה לשיאה מבחינה טקסטואלית בשירת תור הזהב בספרד ומבחינה חברתית-דתית בטורקיה של המאה ה-16.
סגנון התפילה הקרוי היום "ספרדי-ירושלמי" התגבש בראשית המאה העשרים, כחלק מתהליך היסטורי, תרבותי ומוזיקלי שהתרחש במרחב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון ובירושלים בפרט.
סגנון התפילה הקרוי היום "ספרדי-ירושלמי" התגבש בראשית המאה העשרים, כחלק מתהליך היסטורי, תרבותי ומוזיקלי שהתרחש במרחב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון ובירושלים בפרט.
חלק לא מבוטל בהעברת הלחנים של הספרדים בירושלים לקהילות הספרדיות יש לזקוף לזכות השדרי"ם שהגיעו לבוכרה, לאיטליה, לטורקיה, לצפון אפריקה, עיראק, כורדיסטאן, הודו, לוב, טוניס, סוריה ואפגניסטאן. רובם היו רבנים ותלמידי חכמים ששימשו בין השאר חזנים במקומות אליהם הגיעו.
השילוב בין השפה העברית שפת התפילות והפיוטים לבין הביצוע המוזיקלי המבוסס על המוזיקה הערבית שעלה במופע הוא מפסגות השיאים המוזיקליים של התזמורת האנדלוסית האשדודית.
הדינמיקה בין ההרכב הנכבד על הבמה, חיבר אותי לבית הורי, לנוף ילדותי, ולתפוצות ישראל בעולם. מדובר במופע מרומם רוח שמפאר מילים עבריות יקרות במנגינות מתנגנות. מומלץ בחום.
המופעים הבאים: הערב (חמישי), ה-20 בינואר – משכן לאמנויות הבמה באר שבע. שני ה-024 בינואר – אולם ע”ש רקאנטי, מוזיאון תל אביב. שלישי ה-25 בינואר – המשכן למוזיקה ואמנויות רעננה.
מחיר: 129 ₪, 5994*
השילוב בין השפה העברית שפת התפילות והפיוטים לבין הביצוע המוזיקלי המבוסס על המוזיקה הערבית שעלה במופע הוא מפסגות השיאים המוזיקליים של התזמורת האנדלוסית האשדודית.
הדינמיקה בין ההרכב הנכבד על הבמה, חיבר אותי לבית הורי, לנוף ילדותי, ולתפוצות ישראל בעולם. מדובר במופע מרומם רוח שמפאר מילים עבריות יקרות במנגינות מתנגנות. מומלץ בחום.
המופעים הבאים: הערב (חמישי), ה-20 בינואר – משכן לאמנויות הבמה באר שבע. שני ה-024 בינואר – אולם ע”ש רקאנטי, מוזיאון תל אביב. שלישי ה-25 בינואר – המשכן למוזיקה ואמנויות רעננה.
מחיר: 129 ₪, 5994*
