יח"צ. נונה NONA – להקת מחול ורטיגו . צילום: טל קרת
"נונה" של להקת המחול ורטיגו היא מעין מסע, סוג של ניסיון לבחון את נושא "הזמן" – מהמושגים הגדולים אך החמקמקים והעמוקים ביותר של חיינו.
על רקע ההתרחשויות הטעונות של השנים האחרונות – שנים של טלטלה, שבר ואי-ודאות – מבקשת "נונה" לתהות: כיצד אנו חיים במסגרת גבולות הזמן שניתן לנו? מהי, בעצם, נוכחות בעולם משתנה? וכיצד הגוף מגיב למציאות שדורשת להיות בתנועה מתמדת?
הכוריאוגרפית נעה ורטהיים מאפשרת לנו הצצה לרעיונות שעומדים מאחורי יצירתה ואומרת: "נונה היא יצירה על הזמן, אך גם הזמנה לעצור. להאזין. לנוע. להבין שהזמן חומק מאיתנו, אך הוא גם הדבר היחיד שנתון בידינו.
כמו חוט דק שאפשר למשוך, לפרום ולאחות מחדש פעם אחר פעם. כך גם הגוף נדרש להתמודד בלי סוף עם מציאות שלא מאפשרת קיפאון".
יח"צ. נונה NONA – להקת מחול ורטיגו . צילום: טל קרת
היצירה נונה שאבה את שמה מעולמן של שלוש אלות הגורל מהמיתולוגיה הרומית. הגורל, על פיהן, הוא חוט חיים הנטווה ביד אמונה; בדומה לכך, המחול של ורטיגו פורם ושזור את הזמן – מודד, מותח וחותך אותו לכדי יצירה חדשה.
"נונה היא ניסיון לבדוק את הזמן הקוונטי", מוסיפה ורטהיים. "מרחב שבו כל האפשרויות פתוחות, הרבה מאוד דברים יכולים לקרות ולעיתים, ברגע אחד, מתרחשת לפתע קריסה, התנגשות בין הרב-ממדיות של הקיום לבין הליניאריות של חיי היום-יום".
במרכז המופע המרהיב והמרגש ניצבים רקדני הלהקה, הנעים בתוך מרוץ הזמן של התרבות המודרנית: הגוף נדחף קדימה עד סף מכניות – תנועות חוזרות, ריצה במקום, דחיפות בלתי פוסקת.
ואז, לפתע, הזמן מאט. נפתח. משתחרר. מתאפשרת התבוננות. נוכחות. עדינות שיש בה גם הכנעה והכרה בשבריריות הקיום וביופיו.
יח"צ. נונה NONA – להקת מחול ורטיגו . צילום: טל קרת
המסע של "נונה"
המופע הקרוב על בימת בית דוהל מסמל נקודת שיא במסע של "נונה" – יצירה שנולדה מתוך מציאות של שבר, חרדה ואובדן, והפכה לרלוונטית מתמיד על רקע התקופה הנוכחית.
זוהי הזדמנות לחוות על במה אחת את השפה הפיזית הייחודית של ורטיגו, מחול שמחבר בין אדמה לרוח, בין חומר לנשימה, בין גוף לזמן.
ליצירה חברו יוצרים המלווים את הלהקה לאורך השנים: מעצב התלבושות ששון קדם, המוזיקאי רן בגנו שבנה פס קול עשיר המורכב מ-13 רצועות מוזיקליות, מעצב התאורה נדב ברנע ומעצב התפאורה זהר שואף.
"נונה" היא לא רק מופע מחול, אלא חוויה רגשית עמוקה, הצעה לעצור בתוך המרוץ ולהתבונן בזמן דרך הגוף.
כוריאוגרפיה: נעה ורטהיים, רנה ורטהיים קורן. מוזיקה: רן בגנו. תאורה: נדב ברנע. תפאורה: זהר שואף. תלבושות: ששון קדם
בית דוהל, 12 במאי, התקווה 36, תל אביב.
