יח"צ. צילום: יוסי צבקרתיאטרון בית ליסין מציג בימים אלה את "בחורים טובים" – קומדיה רומנטית עטופה בחומרים של מחאה רכה, הלכה קשיחה ומפגש בין-עדתי טעון אך אנושי.
מדובר ביצירה בימתית שמצליחה להיות גם משעשעת וגם רלוונטית להפליא, כאשר מתחת להומור מסתתרות שאלות זהות כואבות ועמוקות.
מסע מוצלח מהקולנוע לבמה
החלטת בית ליסין לרכוש את זכויות העיבוד הבימתי הגיעה בעקבות הצלחה קולנועית חסרת תקדים. הסרט של יקי רייסנר, ארז תדמור וחוה דיבון – הראשון בסדרה המצליחה של יונייטד קינג – הביא לבתי הקולנוע ב-2022 קהל שלא ראה סרטים קודם לכן.
אורן יעקובי, שחתום על ההצלחות "אפס ביחסי אנוש", "לעבור את הקיר" ו"בלוז לחופש הגדול", עדכן את הסיפור לבמה תוך שמירה על עוצמתו המקורית.
יח"צ. צילום: יוסי צבקרסיפור פשוט, השלכות מורכבות
הסיפור עצמו פשוט: מוטי ברנשטיין, בחור ישיבה אשכנזי מאופק וחסוד, מתאהב בנחמי ביטון המרוקאית – צעירה חיה וצבעונית שמבינה בדיוק מה ההבדל בין נורמה לדעה קדומה.
בין עולמות ההלכה והאהבה נרקמת מערכת יחסים שמעמידה במבחן לא רק את הזוג, אלא את כל סביבתם: אמו של מוטי, אמה של נחמי ומלכי השדכנית מתנגדות בכל כוחן, אבל האהבה מוכיחה שהיא עיוורת לגבולות עדתיים.
תדמור, שמכיר מקרוב את החברה הדתית, הצליח ביצירת דרמה שחושפת פערים פנימיים ובו זמנית מספרת סיפור אוניברסלי על בחירה וחיפוש משמעות. המחזה לא עוסק רק ברומן צעירים, אלא במנגנונים חברתיים שמגדירים "מיהו ראוי" – עדתית, דתית ומעמדית.
יח"צ. צילום: יוסי צבקראיזון מושלם בין הומור לביקורת
יעקובי מצליח ליצור דמויות עגולות שגם כשהן סטריאוטיפיות, נוגעות באמת עמוקה. הבמאי רועי שגב מוביל את ההצגה בקצב קולח, משלב קומדיה כדרך לחדור לדרמה ויודע מתי לעצור את הצחוק לרגע של אמת. המעבר מהמסך הגדול לבמה החיה מעניק עומק ואינטימיות שמתאימים לעולם הפנימי של הדמויות.
תומר בן רובי בתפקיד מוטי מגיש הופעה עמוקה שמאירה את הקרע בין חיים לפי כללים לקול פנימי שקורא לפרוץ. כרמל בין מגלמת את נחמי בכישרון – דמות שיודעת מי היא גם כשאחרים מנסים להגדיר אותה מחדש.
"אני מאמינה בחיבור בין הז׳אנרים כדי להעשיר את היצירה הישראלית", מסבירה ציפי פינס, המנכ"לית והמנהלת האמנותית של התיאטרון. המעבר מקולנוע לתיאטרון מוכיח שיש צמא לסיפורים כאלה, והבמה מאפשרת קרבה שמעמיקה את החוויה.
"בחורים טובים" היא קומדיה חכמה שלא מפחדת לגעת במקומות רגישים. היא מצליחה להצחיק, לרגש ולעורר מחשבה על החברה שבתוכה אנחנו חיים.
השאלות שהיא מעלה רלוונטיות לכל מי שמרגיש שהלב והמסגרת החברתית לא תמיד מתיישבים זה עם זה. אם הסרט הביא קהל חדש לקולנוע, ההצגה עשויה לעשות זאת גם לתיאטרון – והתוצאה חוויה שמוכיחה שאהבה היא השפה האוניברסלית ביותר.
