לאחר שתאונה טרגית מביאה למותו של אחד מילדיה, מארי אֵגיד נואשת להתחלה חדשה. היא נוסעת עם בעלה ושלושת ילדיה ששרדו, לניו המפשייר כדי למכור את האחוזה המשפחתית, בתקווה שאולי המעשה הזה יעזור להם להתחיל להחלים מהאבל.
תוכניותיה של מארי משתבשות כאשר היא מגלה שדווינה, חיילת לשעבר בצבא ארצות הברית הידועה בקרב המקומיים כ"מכשפת הנהר", חיה בבקתה בשטח, שלטענתה קיבלה במתנה מסבא של מארי.
אם דווינה תסרב להמשיך הלאה, גם מארי לא תוכל. העימות בין שתי הנשים מוביל לקיטוב עמדות גם בתוך משפחתה של מארי וגם בין בני העיירה, כשכל צד נלחם למען מה שהוא מחשיב לצודק. המתח הולך ומסלים עד לנקודת הרתיחה, שאז הבחירה כבר לא נותרת בידיהן וכוח גדול מהן תופס את השליטה.
פן וידיעות ספרים. 312 עמודים, 98 ₪.
האויב שלצידי / מירה מגן
הספר נכתב בעקבות מאורעות אמיתיים, ובמרכזו עומדים שני גיבורים הנאבקים לחשוף את האמת שמאחורי פשעים בלתי נסלחים. הגיבורה, מיליה גוטשטיין הקדישה את חייה להבטחה שקולם של קורבנות השואה לא יושתק לעולם.
זוהי משימה תובענית וקורעת לב, שגוזלת לעתים את זמנה וכוחותיה. בעודה שקועה במערבולת המתרחשת בחייה הפרטיים, היא מקבלת הזמנה להיות הנואמת המרכזית בכנס שיתקיים בליטא, בראשותו של ד"ר דריוס וידס.
הליטאים רואים בה את "אויבת הציבור", בשל מאמציה לגרום להם להעמיד לדין את פושעי המלחמה שבקרבם, ולהכיר באחריות ההיסטורית שלהם להשמדת רוב רובה של הקהילה היהודית בארצם, בכלל זה משפחתה שלה. אבל היא מחליטה לנסוע ופוגשת בדריוס.
כנרת-זמורה. 400 עמודים, 108 ₪.
משקל עודף / בַּכֹּל סֶרְלוּאִי
המסות של הסופרת, נכתבות בגוף ראשון, מנקודת המבט של מי שהיא משוררת ישראלית דתית ופמיניסטית.
הספר מקפל בתוכו את סיפור חייה הפרטי, אוטוביוגרפיה המעניקה לקורא נקודת מבט ייחודית וחדה על משקל עודף והמאבק המתיש והאינסופי בו; על טהרת המשפחה ועל איסור נגיעה; על אהבת התורה ועל הדרת נשים; על מחזור הווסת ועל הגוף הנשי; על גוף ומלחמה, על רצח רבין ועל הגדרה עצמית; ועוד.
הסופרת, ילידת 1983. מלמדת תורה במדרשת "מתת" ושירה באוניברסיטה העברית. היא כותבת את הטור "אומרת שירה" בעיתון "מקור ראשון" ועורכת בכתב העת "משיב הרוח". כמו כן פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה זוכי פרסים.
דביר. 208 עמודים, 96 ₪.
מוי ור- מודרניזם במעבר / רונה סלע
הספר זה הוא הראשון בישראל המוקדש לפועלו של צלם הבאוהאוס משה וורוביצ`יק-רביב (1904 – 1995) הידוע בכינויו מוֹי וֶר, וליווה תערוכה שהוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות. הצלם שלמד בווילנה, בגרמניה ובפריס אצל גדולי האמנים של התקופה, התחבר למגמות האוונגרדיות והמודרניסטיות של זמנו.
עבודתו נקשרה עם מגמת הצילום החדש באירופה, שבחנה מחדש את גבולותיו של האובייקט המצולם. במשך שני עשורים וחצי (1928 – 1954) נע בין תיעוד היישוב המסורתי בווילנה, כור מחצבתו, לחיים בפריס המודרנית; בין צילום היהודי הישן בפולין ושכנו הפולני בעיר ובכפר, לצילום הציוני שרתם מאפייני תרבות חדשים.
לאחר תקופה סוערת של יצירה באירופה הוא השתקע בתל אביב בשנת 1934.
