יח"צ (דולפין)

אין כמו מיוזיקל בסגנון ברודווי לשובב את הנפש לאחר מגבלות הקורונה נגזרותיה וגזרותיה.
 
וכך, בשלישי בשבוע שעבר, התקיימה הבכורה למחזמר "לניו יורק לא משנה", פרי יצירתן של שלוש השחקניות דורין סידמן, ספיר ברייר ועדי שור, אשר גם משחקות ושרות אותו בליווי מוזיקלי של ארנון זיו על הפסנתר.
  
המופע המוזיקלי, מספר את מסען של שלוש צעירות בדרכן אל מימוש החלום: להתקבל לאקדמיה האמריקאית למחזות זמר וכיבוש הבמות בברודווי. 
 
המחזמר נפתח בפרולוג על שלוש שחקניות וחלום משותף, ההכנות לאירוע המכונן, ההתרגשות בשדה התעופה, המעבר ממגורים בחיפה על הכרמל הרגוע וכל ה"חבילה" של סביבת חיים העומדת להשתנות מן הקצה אל הקצה הכי רחוק שיש. מימוש הפנטזיה אי שם בבלתי נודע, מצוידות ברשת ביטחון של מילוט בצורת כרטיס חזור למקרה ש… 

צילום: עדנה וידל

 
המוזיקה במחזמר המשלבת שירים ממיוזיקלס אמריקאים, מכניסה את הצופה לאווירה הנכונה. מותגים אמריקאים כמו סטארבקס ומנהטן בפתיחה משלימים את האווירה.
 
שלוש הזמרות מציגות את חוויותיהן בניו-יורק, המתחילות באורות הממגנטים בטיים-סקוור, כולל טעויות ותמימות מכשילה של טירוניות בעיר המרצדת והמכשפת, אך גם תושייה והתמודדות צברית-ישראלית. ואיך לא- החיפוש האובססיבי אחר חתן עשיר ויהודי כשר, שיפתור את כל בעיות הקיום בתפוח הגדול. התמודדות עם הצורך לשרוד כלכלית, התפכחות ומה שביניהם.
 
המחזמר מגיש את סיפורי ניו-יורק בהומור ובחן, תוך אינטראקציה עם הקהל המוסיפה הומור משלה. הסיפורים מעמתים את הDNA הישראלי של ישירות השופעת ביטחון עצמי עם תרבות האודישנים וההתפכחות הבאה בעקבותיהם.

צילום: עדנה וידל

 צילום: עדנה וידל
 
הבכורה התקיימה בתיאטרון הסימטה ביפו על הגג הפתוח, מה שיצר אווירה מיוחדת וזאת מבלי לפגום באיכות הסאונד (אוהד מנור).
 
השלוש שיחקו ושרו להפליא, ראויה לציון הווקאליות המדהימה של ברייר וסידמן. לאלה נוספה תאורה צבעונית בצבע אדום של יולי גרצ`יק שיצרה תפאורה נקייה אך עשירה על קירות המבנה והגג, וכל אלה הותאמו ככפפה ליד.
 
את שם המחזמר "לניו-יורק לא משנה" ברצף ללא פיסוק, כל צופה יפרש כרצונו: לא משנה מה יקרה העיקר לעשות מעשה ולממש את החלום לשיר במחזמר, או אולי לניו יורק העיר לא משנה אם הגעת או לא, את עוד אחת מיני רבים… כנראה ששתי הפרשנויות הולמות את הסיפור.
 
בשורה התחתונה, מדובר במופע קברטי כייפי, קליל ואנרגטי עם ווקאליות נפלאה, לא ארוך מדי, כזה הגורם לצופה לנוע על הכיסא בקצב המוזיקה ולהיות מעורב בסצנה.
 
נכון, לא לגמרי קוהרנטי או יוצא דופן, מחזמר המשלב שירים ממחזות זמר מוכרים כמו "שיקאגו" ו"תהילה", אך באווירה קסומה וקצבית כזו על גג התיאטרון ביפו זהו פרט שולי ולמי אכפת…