הנגב זכה לאחרונה בהכרה רשמית חסרת תקדים כאזור ייחודי לגידול ענבים ולייצור יין, עם "כינוי מקור מבוקר" (Appellation) המעניק לו זהות מובחנת משאר אזורי היין בארץ ובעולם.
המשמעות המעשית: אף יקב מחוץ לאזור לא יוכל לרשום את השם "נגב" על הבקבוק שלו.
היקבים המוכרים מחויבים לעמוד בכללים מסוימים – זני ענבים, שיטות בציר ורמות יבול – כדי להבטיח איכות ואותנטיות. בעולם היין, אופי היין ואיכותו נקבעים במידה רבה על ידי מכלול תנאי הגידול המקומיים: סוג האדמה, האקלים, הטופוגרפיה והמסורת האנושית של אותו מקום, מה שמכונה "טרואר".
האפלאסיונים המוכרים ביותר בעולם הם שמפיין ובורדו בצרפת, קיאנטי באיטליה וריוחה בספרד – וכעת גם הנגב שלנו. מדובר בציון דרך משמעותי עבור תעשיית היין המקומית.
לאחר תהליך שנמשך כארבע שנים, שבמסגרתו הוגשו למשרד המשפטים מחקרים מקצועיים והיסטוריים שהוכיחו כי ליינות הנגב טביעת טעם ייחודית משלהם, הוכרז רשמית אפלאסיון "נגב".
מאחורי המהלך עומדת קרן מיראז` ישראל, הפועלת למעלה משני עשורים במטרה למצב את הדרום כיעד קולינרי ותיירותי בתחום היין. כעת היא קוצרת את הפירות.
האזור החדש נמתח מקריית גת בצפון ועד מפרץ אילת בדרום, ומאגד יותר מ־60 יקבים המייצרים יחד כמיליון בקבוקים בשנה. החזון של קרן מיראז' שאפתני: להפוך את הנגב ליעד תיירות יין בינלאומי של ממש, שיתחרה על ליבם של חובבי יין מכל העולם לצד יעדים אייקוניים כמו טוסקנה ופרובאנס. הכרה אזורית כזו היא צעד משמעותי בדרך לשם.
View this post on Instagram
ד"ר שחר שילה, היסטוריון וחוקר מאוניברסיטת בן גוריון, מסביר שמהפכת יקבי הנגב היא "חריגה יוצאת דופן" מהתפיסה המקראית הקדומה, שלפיה יועד אזור הדרום בעיקר למקנה ולרעיית צאן. הבאת תרבות יין כה עשירה ללב המדבר מערערת על התפיסות המסורתיות לגבי האזור ומנסחת מחדש את סיפורו.
כשעומדים על תל ארכיאולוגי בלב הנגב ונושמים את אוויר המדבר היבש, קשה שלא לחוש את פעמי העבר. האדמה מספרת סיפור שנמזג היום ישירות אל הכוסות.
וזהו סיפור עתיק ועמוק מכפי שנדמה. המילה "יין" נזכרת כשלוש מאות פעמים בתנ״ך, מאות גתות מפוזרות ברחבי הארץ, ושרידי אמפורות שהכילו יין מקומי התגלו אפילו על סיפוניהן של אוניות טרופות בים התיכון – עדות לתרבות יין עצומה שפעלה כאן במשך דורות. חפירות ארכיאולוגיות בערים נבטיות וביזנטיות בנגב חשפו תעשיית יין מפוארת שפרחה כאן לפני אלפי שנים. יין הנגב יוּצא מנמל עזה לכל רחבי האימפריה הביזנטית והגיע לשולחנותיהם של קיסרים ואצילים, שם נחשב למשובח וליקר במיוחד.
לאחרונה התגלה בחפירות בעבדת שבנגב ממצא מסעיר: חרצני גפן מפוחמים בני אלפי שנים, העדות הישירה הראשונה לגפן הנגבית הקדומה. כעת מתכננים החוקרים לרצף את הדנ"א של הזרעים כדי לפענח את מקורם.
יקבי הנגב המודרניים אינם ממציאים את הגלגל; הם מנערים את אבק הדורות מעל מסורת עתיקה ומחכים בסקרנות לגלות מה הסתיר אותה כל כך הרבה זמן.
לאורך דרך הבשמים הקדומה, שבה נעו שיירות נבטיות עמוסות מור, לבונה ותבלינים, שוכנות כיום חוות היין של הנגב. הגפנים המודרניות שולחות שורשים עמוק לתוך אותה אדמה שבה פסעו שיירות הגמלים.
גידול גפנים במדבר הוא אתגר חקלאי עצום, אך עבור היינן זה בדיוק האתגר שהופך לברכה. אזורי הגידול הפזורים ברחבי הנגב מציעים תנאים ייחודיים: אדמת לס עשירה לצד הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום לוהט ללילה קר. תנאים אלה מאלצים את הגפן "להילחם", והתוצאה היא ענבים מרוכזים בעלי חמיצות טבעית גבוהה, שמניבים יינות אקספרסיביים, מינרליים וייחודיים.
צילום: גלי מרגליתיקב יתיר: הנס האקולוגי של ספר המדבר
כאשר דוד בן גוריון ביקש לנטוע יער באזור יתיר הצחיח, פסקו המומחים פה אחד כי המקום יבש וחם מדי. תשובתו האייקונית, "החלף את המומחים!", הולידה בהמשך את היער הנטוע הגדול ביותר בישראל.
ומה שרבים אינם יודעים: עוד לפני שמישהו בבורדו חשב לנטוע כרמים סביב טירה קסומה, פעלה ביתיר תעשיית יין נבטית ענפה.
צילום: גלי מרגליתמנכ"ל היקב, יעקב בן דור, המלווה את המפעל מיומו הראשון, רואה בו את מפעל חייו – חיבור של אהבותיו לאנשים, לכרמים ולחקלאות. כרמי היקב פזורים ביותר מ־70 חלקות מובדלות, בעלות הרכבי קרקע שונים של גיר, חרסית ואבנים, המניבות יבולים נמוכים ומרוכזים באופן טבעי.
היינן ערן גולדווסר, שהתחנך מקצועית באוסטרליה, הביא עמו פילוסופיה של רעננות וחיוניות. אך שמו של היקב נקשר בעיקר לבציר 2003 של יין הדגל "יער יתיר", שקיבל 93 נקודות ממבקר היין מארק סקוויירס – ציון חסר תקדים ליין ישראלי שהפך אותו בן לילה לאייקון.
צילום: גלי מרגלית
מאז דבק ביקב הדימוי של יינות כבדים ועמוסי עץ, אך מדובר בדימוי מוטעה לחלוטין. בפועל, יתיר הוא אחד היקבים הישראליים שעושים שימוש צנוע ומושכל בעץ: היין נח בפודרים, מכלי עץ ענקיים שאינם קלויים, המאפשרים לפרי לדבר בעד עצמו. התוצאה היא יינות עוצמתיים ומורכבים, המשקפים את סביבת הגידול המדברית מבלי להכביד.
צילום: גלי מרגלית
החלוצים של נחל שועלים: יקב פינטו והמהפכה החברתית של ירוחם
אצל משפחת פינטו הסיפור מתחיל לא בכרם, אלא בחזון חברתי. האחים ג`ימי וסם פינטו, אנשי עסקים שעלו לארץ בשנות ה־80, נקשרו לירוחם ולאנשיה והחליטו להשקיע בה לטווח ארוך. הם הקימו את "קרן ירוחם לחינוך", בנו את מלון "אירוס המדבר" כמיזם חברתי שרווחיו מוזרמים לחינוך ילדי היישוב, ומתוך אהבה גוברת לאדמה ולחקלאות המדברית נולד יקב פינטו.
צילום: גלי מרגליתאת הכרם מטפחים תושבי ירוחם שביקשו להתקרב לאדמה, ואת היין מפיק היינן יעקב אוריה, אחד היוצרים המקוריים והמרתקים בענף, שהחל את דרכו המקצועית בנגב וחש שלא מיצה את הפוטנציאל המורכב של ייצור יינות מדבריים. החלטה אסטרטגית מרכזית של היקב: 100% ענבי נגב בלבד, ללא פשרות.
האתגרים המדבריים כאן קיצוניים במיוחד. הקרינה מוכפלת, משום שהקרקע הבהירה מחזירה את אור השמש ישירות אל הגפנים. אדמת הלס ענייה במרכיבים, והחורף המדברי מביא קיפאון בממוצע חמש פעמים בשנה.
אך דווקא בשל כך מפתחים הענבים הלבנים חומציות טבעית גבוהה ורעננה שאינה מצריכה תיקון, מה שמניב יינות פריכים, מינרליים ובעלי רמזים לפירות נשירים, המזכירים במפתיע יינות מאזורים צפוניים בהרבה בעולם.
צילום: גלי מרגלית
את הזנים בחרו בקפידה – זנים ים־תיכוניים ודרום־צרפתיים המתאימים לתנאי חום מדברי ומעניקים ליינות סגנון מובחן: מאופק, אלגנטי ומינרלי.
צילום: גלי מרגליתאבק, אדמה וארומה: הסיפור של כרמי עבדת
כבר שנים שמדביקים לחווה את הכינוי "טוסקנה של המדבר", אך מה שקורה כאן, על שרידי האתר הביזנטי העתיק בהר הנגב, עמוק ומרתק הרבה יותר.
כשנוסעים על כביש 40, קל לפספס את הוואדי הנסתר שבו הזמן כאילו עצר מלכת. מי שפונה פנימה נתקל בשורות ירוקות וישרות של כרמים המשגשגים בלב המדבר הצרוב, במרחק של כארבעה קילומטרים בלבד מהיקב העתיק של העיר הנבטית־ביזנטית עבדת.
צילום: גלי מרגלית
חנה ואיל יזראעל הקימו כאן בשנת 2004 יקב בוטיק משפחתי במטרה לשחזר את
חקלאות היין הקדומה שפרחה באזור לפני אלפי שנים. הגישה של איל היא
פילוסופית: "להפריע כמה שפחות".
התוצאה היא הפקה מצומצמת של כ־10,000 בקבוקים בשנה – מרלו, קברנה סוביניון ומעט סוביניון בלאן – כמעט פריט לאספנים. המלצה חמה: הקברנה סוביניון המקומי, אולי העדין מסוגו שתטעמו, ובבירור כזה שישנה את כל מה שחשבתם על הזן המפורסם בעולם.
צילום: גלי מרגלית
חוויית הביקור בחווה היא עולם בפני עצמו: טעימות לצד תצוגה ארכיאולוגית של כדי חימר מקוריים מעבדת, בקתות אירוח מבודדות ללינה שקטה במיוחד, וחנות המציעה שמן זית ביתי, מזכרות אמנותיות וקפה טוב לצד פאי לימון.
המתחם מיועד למבוגרים בלבד, ומוטו אחד מנחה אותו: השתלבות מלאה בטבע. כרמי עבדת הוא יעד מדויק למי שמחפש להאט, להבין כיצד אדמה קשוחה מייצרת יין מרתק ולנשום מדבר נקי.
יח"צ. יקב רמת נגב. צילום: משפחת צדוק
המדבר חוגג: כל אירועי יין הנגב ביוני
בעקבות ההכרה הרשמית באפלאסיון נגב, הופך חודש יוני לחודש יין הנגב ברחבי הארץ, עם פסטיבלים, ערבי יינן, סדנאות ותפריטים מיוחדים.
פסטיבל "נגב יין מהמדבר" של יינא ייפתח ב־10–11 ביוני בארסוף קדם (19:00 עד חצות), עם 16 יקבי נגב נבחרים וטעימות חופשיות של עשרות יינות: פינטו, ליבנה, יתיר, גלאי, כרמי מבורך, צוף, בארי, ג`מס, תושיה, שיזף, פורת, רמון, משכית, דרייר, ננה ועוד.
לצד היין יוגשו מנות מפודטראקס, מטבח בדואי מבית ואדי עתיר וגבינות מחוות קורנמל. בכל ערב יתקיימו שתי סדנאות מודרכות שיעסקו בטרואר הנגבי. לכרטיסים.
ב־16 ביוני יארח המרכז הקולינרי לואיזה במלון לוגוס ביד השמונה ערב של יין, טאפאס מקומיים והופעה חיה של בר בנדק, בהשתתפות יקבי תושיה, פורת, כרמי מבורך ושומריה. לכרטיסים.
יח"צ. יקב כרמי מבורך. צילום: דייוויד סילברמן
לאורך כל החודש יתקיימו ערבי יינן בגריל רום ירושלים, במשק בבאר שבע, בג`מעה בר יין ברעים ובגפן בר יין ביפו. מסעדות ובתי קפה מובילים, בהם דבורה, הבסטה, עילא, עדינה, בואו, שאטו שועל, כריסטוף ואחרים, יגישו תפריטי ספיישל המבוססים על יינות הנגב.
ההכרה הרשמית באפלאסיון נגב מסמנת ציון דרך משמעותי עבור אזור היין הדרומי, וחודש האירועים הקרוב מעניק הזדמנות להכיר מקרוב את היקבים, היינות והאנשים שמעצבים את פניו של אחד מאזורי היין המסקרנים בישראל.
