מחווה לנעמי שמר בתיאטרון הקאמרי. צילום: יעל רוזן

עוד לפני שהושר שיר אחד על במת התיאטרון הקאמרי בערב המחווה לנעמי שמר, תהיתי בליבי כיצד ניתן להקיף את שלל יצירתה של היוצרת הכל כך פורייה, שהרי כתבה, לדבריה, "אלף שירים ושיר". ברור שלא ניתן. 

אבל ערב המחווה הזה נארג באופן נכון, ואפשר גם למי שאולי פחות "מצוי בחומר" לקבל תמונה גם על האדם שהייתה וגם על יצירתה. 

היא ללא ספק הייתה מעמודי התווך של הזמר העברי, כתבה והלחינה מאות שירים ללהקות צבאיות, להרכבים קוליים ולטובי הזמרים והזמרות בארץ. 

היו לה שיתופי פעולה עם אמנים רבים, ביניהם יהורם גאון, יוסי בנאי, רבקה מיכאלי, נורית גלרון, שוקולד מנטה מסטיק, הכול עובר חביבי ורבים אחרים.

שיריה הפכו לחלק בלתי נפרד מפסקול החברה הישראלית.

צילום: אלי כץ. רבקה מיכאלי

אלפי שמשות זורחות

רבקל׳ה מיכאלי, חברתה הקרובה (על אף היותה "שמאלנית" לעומת שמר "הימנית" המוצהרת), תמר גלעדי – כלתה, אשתו של בנה אריאל הורוביץ (על אף המוקשים שיש תמיד בין כלה לחמות) – וללי שמר, בתה (עורכת המורשת של אִמהּ) – שלושתן עלו לבמה וסיפרו פכים קטנים מחייה של שמר, ואפשרו הצצה אישית ואינטימית אל מאחורי הקלעים של חייה של מי שנחשבת לגברת הראשונה של הזמר העברי.

צילום: אלי כץ. עופרי ביטרמן, ספיר ברייר ועמית שושני

אוצרות גדולים

שמר, כידוע, נולדה בקבוצת כנרת שבעמק הירדן ב-1930, והשאירה אחריה אוצרות גדולים: מאות שירי זמר, שרבים מהם הפכו במשך השנים לשירי עם, לשירי מחול ואפילו לסוג של הימנונים.

השיר "ירושלים של זהב", שכתבה לבקשתו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, עוד לפני מלחמת ששת הימים, הוא מן השירים העבריים הידועים ביותר בעולם. 

ביום 7.6.1967, יום שחרור ירושלים, הוסיפה שמר לשיר בית רביעי, ומילותיו: "חזרנו אל בורות המים / לשוק ולכיכר / שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה / ובמערות אשר בסלע / אלפי שמשות זורחות / נשוב נרד אל ים המלח / בדרך יריחו".

צילום: אלי כץ. עדי כהן

בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ערכה הטלוויזיה הישראלית תוכנית לכבודו של הזמר בני אמדורסקי, שהיה חולה. 

בתוכנית שר אמדורסקי את השיר "אני גיטרה", שנכתב במיוחד עבורו בידי נעמי שמר. השיר, שהיטיב לתאר את דמותו, עורר התרגשות רבה בקהל.

השיר "ירושלים של זהב" ו"אני גיטרה" הושרו בערב המחווה על ידי הזמרת עדי כהן.

מעמד מיוחד בתרבות הישראלית

נעמי שמר כתבה גם שירים רבים מלאי אופטימיות, הזכורים לכולנו, כמו "מחר", "לו יהי" ו"על כל אלה", שכולם – ועוד שירים רבים אחרים – זכו למעמד מיוחד בתרבות הישראלית. 

כל השירים האלה, או לפחות חלקם, הושרו על הבמה בערב המחווה וזכו להדהוד מקסים מהאולם – מהקהל, שהשירים הללו מוכרים לו וקרובים ללבו, ושר עם הזמרים והזמרות שעל הבמה.

צילום: אלי כץ. דני בסן ואלונה ארז

שמר זכתה להכרה ולהוקרה רבה עוד בחייה. היא קיבלה תוארי כבוד ממוסדות אקדמיים בישראל, פרסים חשובים ובראשם פרס ישראל, ויותר מכל הייתה אהובה מאוד על הקהל.

במופע בוצעו שירים שכתבה והלחינה, שירי משוררים שבחרה להלחין ושירים שתרגמה: "לו יהי", "על כל אלה", "ירושלים של זהב", "לשיר זה כמו להיות ירדן", "אהבת פועלי הבניין", "לילה בחוף אכזיב", "שירת העשבים", "אין לי רגע דל", "אהבה בת 20", "העיר באפור", "אני גיטרה", "נועה" ועוד.

נעמי שמר נפטרה לפני למעלה מעשרים שנה, ב-2004, אבל כפי שכתבה באחד משיריה – אחריה שיריה מפכים להם.

עורך ומפיק: אבי גז | ניהול מוזיקלי ועיבודים: ורד פיקר | קטעי קישור: יורם רותם | מנחה: יניב סויסה | משתתפים: רבקה מיכאלי, דני בסן, עדי כהן, אלונה ארז, תמר גלעדי, קרן טננבאום, ללי שמר, ורד פיקר, עופרי ביטרמן, ספיר ברייר, עמית שושני, גלעד שמואלי.