גידי גזר, סברמן, אדירי התכלת ואיירון דום: הכירו את גיבורי העל הישראלים

רעות ברוץ

את באטמן, ספיידרמן, וונדר וומן – כולם מכירים. אבל מה עם סברמן, גידי גזר ואדירי התכלת? 

אם השמות האלה לא אומרים לכם כלום, אתם לא לבד – וזו בדיוק הבעיה שהתערוכה "גיבורים כחול לבן" המוצגת במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון מבקשת לפתור.

מתוך "אדירי התכלת".איור: עופר זנזורי

המוזיאון שעבר לאחרונה למשכנו החדש במתחם המדעטק יציג את התערוכה, שאצר יובל כספי, עד סוף אוגוסט. התערוכה כוללת עבודות של כ־50 מאיירים ואמנים ישראלים, ושואלת שאלה שנראית לכאורה פשוטה אך מסתבר שהיא לא: האם יש לנו, הישראלים, גיבורי על משלנו?

התשובה, כפי שהתערוכה מגלה, היא כן – רק שרובנו פשוט פספסנו אותם לחלוטין.

בקיר החלוצים מחכה גידי גזר, ילד קיבוץ בכובע טמבל שנוצר כתעמולה לעידוד אכילת ירקות, ובכל זאת יצא למשימות בפלמ"ח ועזר למעפילים לעלות ארצה.

לצדו יואב בן חלב, שקיבל את כוחותיו מ"שתי כוסות חלב טהור", קמפיין שיווקי של מועצת החלב שהפך להרפתקאות גבורה עם שודדים, מכשפים ואפילו חייזרים. שניהם נושאים מגן דוד על מצחם – מוטיב שיחזור שוב ושוב לאורך כל התערוכה.

כריכת אסופת "סברמן".איור: אורי פינק

ב־1978 יצר אורי פינק את סברמן: חייל שנפצע אנושות בקרב החווה הסינית, ולאחר ניתוח שהשתיל בגופו מוט אטומי קיבל כוחות על לרבות תעופה, טלפורטציה וקרני לייזר מהעיניים.

פינק רומז שייתכן שבמארוול הכירו את סברמן לפני שהשיקו גיבורת על בעלת שם דומה והוסיף שלא היה לו עניין לתבוע אותם. 

"רב שאנן".איור: דודו גבע

כמה שנים מאוחר יותר הגיע רב-שאנן של דודו גבע ז"ל, גיבור על בלונדיני ושרירי שבמקום להציל את היקום מתווכח עם ארוסתו על סנדוויץ׳, ושבסופו של דבר לוחץ בטעות על כפתור ירוק שהופך את העולם לשקשוקת ענק. 

פארודיה חדה על הניסיון הישראלי להעתיק את האמריקאים.

איירון דום. צילום: שרי גבעתי, איתי שלזינגר, יהודה ומאיה דביר

ועל הצד האחר של ציר הזמן: איירון דום, לוחם הייטק עתידני בהשראת כיפת ברזל, שנוצר ב־2025 ומייצג את ישראל כמעצמת טכנולוגיה וביטחון.

התערוכה אינה מסתפקת בקומיקס בלבד. לצד חוברות ואיורים מקוריים מוצגות גם עבודות מהאמנות הפלסטית: עדי מרקוס מצייר את סופרמן בשמן על עץ, אורי ליפשיץ ויונתן הירשפלד מגישים רישומים, ויניב שמעוני מציג ציור אקריליק המבוסס על דמות מהקומיקס שלו "אח מפח". 

החיבור הזה מרענן ומנגיש את התערוכה גם למי שאינם חובבי קומיקס אדוקים — ובה בעת מדגיש, בעדינות, עד כמה הגיבורים המקומיים נותרו שוליים בתודעה הפופולרית לעומת עמיתיהם האמריקאים.

הנשים שגיבורי העל לא סיפרו עליהן

אחד הדגשים הבולטים בתערוכה הוא הכוח הנשי – הן מבחינת יוצרות והן מבחינת הדמויות.

בועז כצמן מציג פארודיה סביב "אילנית אשת העכביש מרעות", סטודנטית לעבודה סוציאלית שנעקצה על ידי עכביש ויצאה להילחם בפשע המקומי – מחייזרים ועד מכחישי תנ"ך.

פופאית. טל טנא צ`צ`קס

טל טנא צ׳צ׳קס יצרה את פופאית, חיבור בין הראש של אוליב לגוף של פופאי, מסר של העצמה ועוצמה נשית בדמות אחת.

רעות בורץ מציגה אישה הנלחמת כלביאה במילואים ומחזיקה את העורף – שתי פנים של אותה גבורה. 

מרים יעל, יוצרת חרדית המציגה לראשונה במוזיאון, מגיעה עם קומיקס מנגה יפני בשם "קופסה שחורה" – חיבור מפתיע בין עולמות שנדמה שרחוקים זה מזה.

שולמית עזר. צילום: סוזן לוי

שולמית עזר. צילום: סוזן לוי

גיבורות התנ"ך נוכחות אף הן בחדר נפרד: אסתר המלכה בנובלה גרפית של יעל נתן, ובנות צלופחד בקומיקס של שקד בשן העוסק בשינוי חוקי ירושה לטובת הבנות. ובאותו החדר, תמונה של גל גדות ולינדה קרטר שגילמו את וונדר וומן – שבה הכוכב על המצח הפך למגן דוד.

חדר "גיבורי החיל וגיבורות המלחמה" הוא המקום הטעון העמוק וגם המפתיע ביותר. למרות שמדובר בחדר הנצחה לאמנים שנהרגו, הוא צבעוני ומלא שמחת חיים. כאילו הצבע עצמו הוא הצהרה.

בין הספרים המוצגים: "בלב השביעי באוקטובר", אנתולוגיה שאורי פינק מכנה "היצירה המשמעותית ביותר שיצרתי עד כה", וספרה של נוגה פרידמן שאיבדה את בעלה – דיאלוגים שלה עמו, בהומור שחור.

רחל אדרי וונדר וומן. דניאל עמית

לצידם מונצחים שבעה אמנים שנהרגו. אייל מאיר ברקוביץ` שלמד בישיבה בעלי והפך סוגיות תלמודיות לקומיקס שנון עם כפל משמעות. הציורים היו תלויים על לוח המודעות של הישיבה. המשפחה לא ידעה על קיומם – עד שמישהו הביא אותם לשבעה.

ניב תל צור גילה את הציור רק שנה לפני שנרצח בגיל 22, לאחר שנמלט ממסיבת הנובה. 

"בכל השנה האחרונה לחייו היה לוקח בלוק ציור לכל מקום", ציין אביו ליאור. "ניב שאף ללמוד בבצלאל וכבר נרשם למכינה שהייתה אמורה להתחיל כמה ימים אחרי השבעה באוקטובר, אך זה לא קרה".

טוהר שרמן פרידמן

ביצירתו האחרונה, שהוצגה בנובה עצמה, זוג נעליים: האחת מסמלת ביטוח לאומי, השנייה מס הכנסה. הציורים נמצאו בחולות לאחר הטבח והוחזרו למשפחה על ידי מתנדבים.

 איור של ענבר היימן. זאב אנגלמאיר

ענבר היימן, החטופה האחרונה שגופתה הוחזרה, הייתה אמנית גרפיטי – עבודות המקור שלה הושאלו לתערוכה על ידי הוריה.

מחוץ לחדר מוצג הקיר הכתום, מחווה למשפחת ביבס, שנוצרה לאחר שנודע דבר מותם, עם עבודות של שושקה (זאב אנגלמאייר), מישל קישקה, ג`קי ועוד – כולן סביב דמות באטמן שהייתה אהובה עליהם.

שולמית עזר. צילום: סוזן לוי

קריקטוריסטים ועיר עתידנית

מבנה התערוכה עוצב כעיר עתידנית – דלתות חנויות בגבהים שונים, בהשראת הסביבה האורבנית שבה פועלים גיבורי העל.

בחלל הביניים שולט קיר דיוקן מצויר ענק של הקריקטוריסט יונתן וקסמן, המוקדש ליוצרי הקריקטורה והקומיקס הבולטים בישראל מראשית המאה ה־20 ועד היום – מתחיל בשחור-לבן עם דור המייסדים והופך לצבעוני ככל שמתקדמים אל ההווה.

לצדו מוצגת "מציירים צחוק" של ניר מולד (נירמו) ועמוס אלנבוגן, תערוכה אינטראקטיבית המלמדת את השיטות הקומיות שמשמשות קריקטוריסטים: המרה, היפוך, משחקי מילים ושבירת ציפייה.

גיבורים כחול לבן" היא תערוכה מקיפה ומרהיבה שמצליחה לחבר קהל רחב לעולם שרבים לא הכירו. 

ובנימה קצת יותר אישית חבל שבמוזיאון החדש נעדרת כמעט לחלוטין הקריקטורה הפוליטית, ז׳אנר שכל תכליתו לבקר את השלטון, לצחוק על המציאות ולהעביר בתמונה אחת מסר שעיתון שלם לא תמיד מעז.