מישל לא ממהרת לצאת מהראש. אבל נועם בתן החליט שנגמר. "Michelle", השיר הישראלי לאירוויזיון 2026, נחשף אמש (חמישי) בשידור מיוחד של תאגיד השידור "כאן" – ומרגע הפתיחה ברור שמשהו כאן שונה: אנרגטי, רב-שכבתי ומלא נוכחות ורגש.
מרעננה לווינה: מי אתה נועם בתן?
נועם דנאל בתן, בן 27, עלה ארצה מצרפת. הוא גדל ברעננה וכיום מתגורר ברמת השרון.
הוא החל את דרכו המוזיקלית בזמן השירות הצבאי, השתתף ב-2018 בתוכנית "אביב או אייל" והגיע לגמר במקום השלישי. מאז בנה בשקט קריירה מכובדת: "אהבות ליום אחד", "בובה", "כביש מהיר" – שירים שנכנסו למצעדים ולפלייליסטים של אנשים שמאזינים להם שוב ושוב, כל פעם מחדש. ב-2023 השיק את אלבום הבכורה שלו, "מעל המים".
הדרך ל"הכוכב הבא" לא הייתה קלה. בתן ניסה להתקבל לעונות קודמות של התוכנית – ונכשל בשלב האודישנים.
העונה הזו, עונה 12, הייתה הפעם שבה הכול התחבר. באודישן הוא שר שיר מקורי שלו, "מדאם", שהפך ללהיט בעקבות הופעתו. בגמר, שהתקיים ב-20 בינואר 2026, ביצע תחילה את "ניצחת איתי הכול" של עמיר בניון, ואז – כאילו בכוונה לאור מה שעתיד לבוא – את "Dernière danse" של אינדילה, בצרפתית. הוא גבר על גל דה פז, שירה זלוף ואלונה ארז וסיים במקום הראשון.
"אני כל כך מתרגש. איזו זכות אדירה לייצג את המדינה ולהיות הקול של העם שלנו על הבמה הענקית הזו", אמר בתן בסיום הגמר. "מבטיח לתת את כל כולי".
לא פחות מרגש מהזכייה הוא הסיפור שמאחורי אחד הסינגלים שיצאו בינתיים: "פוקח עיניים", שנכתב על ידי סמ"ר ירון אורי שי – לוחם שנפל בקרב בכרם שלום בטבח שבעה באוקטובר. המילים נמצאו בטלפון הנייד שלו לאחר נפילתו. בתן ביצע את השיר בהסכמת המשפחה. זה לא פרט ביוגרפי שולי – זה חלק מהבנת מי הוא האמן הזה.
השיר: שלוש שפות, רגש אחד
"Michelle" הוא לא שיר פשוט על פרידה. הוא עוסק ברגע שבו מבינים שצריך לשחרר – גם כשקשה, גם כשהמשיכה עדיין קיימת שם. מישל אינה דמות אמיתית; היא אוניברסלית בכוונה. שם שנשמע מוכר בעשרות שפות ותרבויות, שכל מי שמאזין יכול להצמיד לו פנים ולתת לו היסטוריה.
השיר נפתח בעברית – "מישל, זו אהבה רעילה / אני באפלה" – ממשיך בצרפתית ועובר לאנגלית. שלוש שפות, זרימה אחת ורצף רגשי שנע קדימה.
לראשונה מאז 2015, ישראל שולחת לאירוויזיון שיר שנפתח בעברית. זו לא אקראיות – זו בחירה מחושבת. ולאמן שגדל בין שתי תרבויות, זה מרגיש מאוד אישי.
על המילים חתומים צליל קליפי ונדב "נאבי" אהרוני – צמד שאחראי לשורת להיטים ישראליים בשנים האחרונות – ולצדם יובל רפאל ובתן עצמו.
אהרוני חתום גם על העיבוד וההפקה המוזיקלית. מעניין במיוחד: יובל, שלפני שנה עמדה על אותה הבמה כמבצעת וסיימה במקום השני, נמצאת הפעם בצד השני – כיוצרת. "כמי שהייתה שם", אמרה, "אני מבינה עד כמה האירוויזיון הפך לזירה בין-לאומית חשובה". קשה לא להרגיש את הכובד שמאחורי המשפט הזה.
הקליפ: בטון, שחור ורגש שפורץ
הקליפ הרשמי, שביים אופיר פרץ, ניחן באסתטיקה ברוטליסטית במכוון: חלל שחור ואינסופי, טריבונות בטון קרות – ומולן הרגש החם של נועם ושל הרקדניות.
הדיסוננס בין הקור הוויזואלי לחום הרגשי הוא בדיוק מה שהשיר עצמו עושה: מקצב שמח שנושא בתוכו כאב של ממש. "לפעמים הדרך הכי טובה להתמודד עם כאב היא פשוט להפוך אותו לאמנות", ניסח הצוות – ובקליפ זה נראה בדיוק כך.
ההימורים, הפוליטיקה והמציאות
אירוויזיון 2026 לא מתנהל בחלל ריק. ספרד, אירלנד, הולנד, סלובניה ואיסלנד כידוע הכריזו על פרישה מהתחרות על רקע המלחמה בעזה. מדינות נוספות הצטרפו למחאה, ואיגוד השידור האירופי הגיב בשינוי כללים – שרובם תגובה ישירה ללחץ:
הצבעת שופטים כבר בחצי הגמר, הגבלת ההצבעות לעשר במקום עשרים, החמרת האיסור על קמפיינים רשמיים וחיזוק הפיקוח על ההצבעות. את הטענות בדבר מניפולציות לטובת ישראל – דחה האיגוד.
ובכל זאת, טבלת ההימורים ממקמת את ישראל במקום השישי עם 6% סיכויי זכייה – אחרי פינלנד (23%), דנמרק (10%), אוסטרליה (9%), יוון (7%) וצרפת (6%).
שבועות ארוכים שהתה ישראל במקום הראשון, עד שחשיפת שירים של מדינות אחרות וסימני השאלה שלפני חשיפת "Michelle" הורידו אותה. כדאי לזכור: לפני שנה בלגיה הובילה את הטבלה ולא העפילה לגמר. הימורים הם הימורים.
ב-12 במאי יעלה בתן לבמה בחצי הגמר הראשון בווינה – שם ייערך האירוויזיון ה-70 בתולדות התחרות. הגמר הגדול יתקיים ב-16 במאי. כל המשדרים ישודרו בכאן 11, כאן BOX וכאן גימל.
"אני מרגיש שכולנו מחכים לרגעים של שמחה וגאווה משותפת", אמר בתן. "אני מקווה שהשיר הזה יצליח להביא איתו קצת מהאור הזה".
מישל כבר בראש. עכשיו רק צריך להביא אותה לווינה!
