ספרה החדש של דנה רוזנטל ברנדייס "מאמא רוזה" מציב זרקור על האתגרים, על הכאבים ועל המאבקים של גל העלייה לישראל.
 
זהו רומן מטלטל, שמציג מצד אחד את המציאות הקשה איתה נאלצו להתמודד העולים החדשים, ומצד שני את התקווה, החלומות והשאיפה להשתלב בחברה הישראלית תוך שמירה על הזהות והמורשת.
 
במרכז העלילה ניצבת רוזה, אישה עוצמתית שמנסה להשאיר מאחוריה את עברה ולבנות חיים חדשים בישראל. יחד עם שותפתה אירנה, היא מגשימה חלום ומקימה מסעדה שמוקדשת לאוכל הרוסי עליו גדלו, מקום שמאפשר להן לשמור על המורשת שלהן ולהציע לאחרים פיסה מחייהן הקודמים.
 
יחד יוצאות השתיים למסע לא פשוט – הקמת מסעדה שתשמש להן לא רק מקור פרנסה, אלא גם גשר בין עבר להווה, בין זיכרונות הילדות והאוכל הרוסי עליו גדלו לבין הרצון להשתלב בתרבות המקומית.
 
יח"צ, כריכת הספר, באדיבות כריכה -סוכנות לסופרים
 
המסעדה החדשה של רוזה ואירנה הופכת למיקרוקוסמוס של החברה הישראלית – מקום בו נפגשים אנשים מרקעים שונים.
 
בין עובדי המסעדה נמנים אנדום, צעיר שחום עור שנאבק לפרנס את משפחתו בישראל; רז, נערה ממשפחה מבוססת שמוצאת במסעדה מקום בטוח; וניסו, נער ממשפחה קשת יום, שנאבק לשרוד. לכל אחד מהם יש סוד, והקשרים הנרקמים סביב שולחנות המסעדה גורמים להם לאט לאט לפתוח את הלב ולחשוף את האמת שהם ניסו להסתיר.
 
"טעם של אוכל זה הרבה זיכרונות", אומרת רוזה בעברית הלא מושלמת שלה, וזהו לב ליבו של הספר. היא משתמשת בכישרונה במטבח כדי להעניק חום ואהבה למי שסביבה, אבל יותר מזה – היא יוצרת מערכות יחסים עמוקות, כאלו שנבנות מתוך תמיכה הדדית. בכל פעם שאחד מבני המשפחה החדשה הזו נופל למקום נמוך, האחרים מתגייסים לעזור לו, בדיוק כמו במשפחה אמיתית.
 
בכתיבה חדה ברנדייס מצליחה להאיר את המאבקים החברתיים, את הפערים בין תרבויות ואת המורכבות של יחסי מהגרים עם סביבתם החדשה. כך הופך "מאמא רוזה" לא רק לסיפור על אוכל, אלא גם לכזה על מערכות יחסים, על נשים, על חברות, על שייכות ועל כוחן של קהילות קטנות שמחזיקות זו את זו ברגעים הקשים ביותר.
 
יח"צ. דנה רוזנטל ברנדייס. צילום: ליאורה ברק
 
סגנון הכתיבה הציורי והחושי מצליח להחיות את הדמויות, את הריחות ואת הטעמים שבספר. דרך תיאורים חיים ומדויקים, הקוראים יכולים ממש להריח את התבשילים המהבילים במטבח של רוזה, לחוש את המרקמים, לשמוע את רעש מכסי הסירים הנטרקים ולהרגיש את החום שעולה מהתנור – לא רק החום הפיזי, אלא גם זה שנובע מהקשרים האנושיים שנרקמים בין עובדי המסעדה.
 
הכתיבה מלאת הרגש משלבת בעדינות רגעים קשים ומטלטלים עם רגעים של תקווה, צחוק ואהבה. ברנדייס מצליחה להעביר את עולמן הפנימי של הדמויות באופן עמוק ואינטימי, מה שהופך את הקריאה לחוויה סוחפת, כמעט כמו ישיבה אמיתית במסעדה של רוזה – כזו שממלאת לא רק את הקיבה, אלא גם את הלב.
 
"מאמא רוזה" הוא ספר מרגש, עמוק ומעורר מחשבה, שמתאים לכל מי שמאמין בכוחה של משפחה – גם אם היא נוצרת מהקשרים הבלתי צפויים ביותר.
קרין אהרון היא סופרת לילדים ולמבוגרים ומחברת סדרת רבי-המכר "שומרי המחברת