באדיבות screenrant.comבחודש שחלף, מלאו 106 שנים להולדתה של בילי הולידיי (1915-1959), אלנורה פייגן בשמה המקורי – זמרת הג`אז הגדולה מכולן.
בתוך שכך, השבוע נערכה הקרנת טרום בכורה של הסרט "ממשלת ארה"ב נגד בילי הולידיי" ובצידה הרצאה וביצוע מספר משיריה האהובים של מי שהיתה כאמור ילדה ענייה, שחורה, בארצות הברית הגזענית של תחילת המאה ה–20, אך הצליחה להגשים את החלום האמריקאי ולהפוך לזמרת מפורסמת.
הפסנתרנית המוכשרת, יעל קרת, הנחתה את האירוע, בליווי הזמרת המופלאה תום כהן – זמרת אופרה, ג`אז וסגנונות שונים וסקסופוניסט הג`אז איל חי, שחזר לפני כשנתיים מארה"ב, שם למד בברקלי – בית הספר הנחשב ביותר לג`אז וכיום מלמד בבית הספר למוסיקה "רימון".
בתוך שכך, השבוע נערכה הקרנת טרום בכורה של הסרט "ממשלת ארה"ב נגד בילי הולידיי" ובצידה הרצאה וביצוע מספר משיריה האהובים של מי שהיתה כאמור ילדה ענייה, שחורה, בארצות הברית הגזענית של תחילת המאה ה–20, אך הצליחה להגשים את החלום האמריקאי ולהפוך לזמרת מפורסמת.
הפסנתרנית המוכשרת, יעל קרת, הנחתה את האירוע, בליווי הזמרת המופלאה תום כהן – זמרת אופרה, ג`אז וסגנונות שונים וסקסופוניסט הג`אז איל חי, שחזר לפני כשנתיים מארה"ב, שם למד בברקלי – בית הספר הנחשב ביותר לג`אז וכיום מלמד בבית הספר למוסיקה "רימון".
תום כהן ואיל חי. צילום: גלי מרגליתבערב המדובר בוצעו ביצועים מיוחדים לשיריה האהובים, בליווי דיון שעסק באישיותה המוזיקלית המיוחדת שבזכותה השאירה הולידיי חותם על עולמות הג`אז ועל דורות של מוזיקאים שבאו אחריה.
בתום הדיון הוקרן סרטו החדש של הבמאי לי דניאלס ("פרשס") המועמד לשני פרסי אוסקר בכיכובה של אנדרה דיי – שחקנית שכבר הספיקה להיות מועמדת לגראמי, לקבל פרס בילבורד, להוציא מוזיקה עם סטיבי וונדר ולהיות הפנים של שיתוף הפעולה בין מקדונלדס לקוקה קולה.
הולידיי, נולדה כידוע באפריל 1915 בפלורידה. אביה נטש את המשפחה ואמה סיידי פייגן, חסרת כל, ניסתה להיאבק על מנת לשרוד. היא פתחה מסעדה בהלוואות רבות שנטלה, אך בגינן נקלעה לחובות גדולים ונאלצה לעסוק בזנות ברחובות בולטימור, שם התגוררה עם בתה הקטנה אלנורה, שגם היא בתורה נקלעה למלכודת הזנות.
בגיל 11 ולאחר שנאנסה, הוצאה הולידיי מחזקת אימה ועברה לחיות בפנימיות שונות. בגיל 14 היא נשרה מלימודים והחלה לעבוד בניו-יורק. היא נהגה להקשיב ללואי ארמסטרונג ובסי סמית` ולספוג את סגנונם. בהיותה בת 15, החלה להופיע במועדונים בהארלם.
הסרט משרטט בצורה כואבת את הילדות הקשה שהותירה את חותמה על הולידיי והפכה אותה לבחורה שברירית מאוד, המתנהלת במערכות יחסים מורכבות עם גברים שהתעללו בה פיזית ונפשית, תוך כדי ניצול, השפלה ולקיחת כספה.
התנהלות שהובילה בשלב מאוחר יותר בחייה להתמכרויות, הסתבכויות קשות ומשפטים, ריצוי של שנה בכלא נשים עד לסופה המר, בגיל 44, חסרת כל, מכורה לסמים ואלכוהול, נרדפת על ידי בלשי מחלק הסמים, נתונה במעצר משטרתי על ערש דווי במיטתה בבית החולים.
בתחילת דרכה כזמרת הופיעה הולידיי כאמור רק במסבאות של שחורים בדרום ארה"ב. מאוחר יותר, התגלתה בניו יורק על ידי המפיק המוזיקלי האגדי ג`ון האמונד, האחראי בין השאר גם לקריירות של ענקים כמו אריתה פרנקלין ולאונרד כהן, ואפילו בוב דילן וברוס ספריגסטין, עת הופיעה ב"קפה סוסייטי", שהיה בשעתו למועדון ההופעות המעורב הראשון בארצות הברית.
האמונד הפגיש בינה לבין בני גודמן – קלרינטיסט הסווינג ובעל תזמורת הג`אז החשובה ביותר באותה תקופה – ואיתו הקליטה את שיריה הראשונים.
באדיבות סרטי שובל, יח"צהולידיי הצטרפה לתזמורתו הלבנה של ארטי שו, שהיה הקלרינטיסט ומנהיג להקת ג`אז, אולם בבשל האפליה, נאסר עליה להיכנס לאולמות מהכניסה הראשית כמו שאר חברי הלהקה. היא מעולם לא ישבה לצידם ואף נאלצה למצוא לעצמה מקומות שינה (כמו אוטובוס) כאשר שאר חבריה להרכב לנו בבתי מלון.
בשיא הצלחתה הופיעה הולידיי באולם הקונצרטים המפואר "קרנגי הול" אשר בניו-יורק ונקראה לשלושה הדרנים מהקהל, שמילא את האולם היוקרתי. המופע התקיים זמן קצר לאחר צאתה מהכלא, כאשר תדמיתה הייתה ירודה. עם זאת, כאשר פורסם המופע, נרכשו אלפי כרטיסים והולידיי מילאה את האולמות בהופעותיה.
חשוב להבין, ה"קרנגי הול" נחשב בזמנו למקום מאוד ממוסד, של הסימפוניה "הלבנה" ובאותה העת לא היה מקובל כאמור שאמנים אפרו אמריקאים יופיעו בו.
הסרט בבימויו של לי דניאלס, חוזר אל השנים שבהן הזמרת נחשבה למסוכנת בעיני השלטונות האמריקאים ושירותי ה-FBI.
את שיריה הטרגיים אין כמובן כל צורך להציג: "אני אוהבת אותך פורגי", "אל תדבר עלי אחרי לכתי", "Don`t Explain" ובראשם השיר שפרסם אותה אבל גם הביא מתברר לחורבנה, "פירות מוזרים", המקבל בסרט האמור מקום של כבוד, שכן אחת הסצנות הקשות בו, מתארת את הולידיי נחשפת לאישה תלויה על עץ כשבני משפחתה בוכים וכואבים על הלינץ` שעברה.
בעקבות לינץ` אחר – הוצאה להורג של צעיר שחור בידי אספסוף בדרום ארצות הברית, כתב בסוף שנות ה-30 הפזמונאי אייבל מאירופול, הידוע בשמו לואיס אלן, איש רוח, פעיל חברתי, ומורה בבית ספר את השיר הנ"ל המתאר את גופותיהם של התלויים על העצים.
"פירות מוזרים גדלים על העצים בדרום / דם על העלים ודם בשורשים / גופות שחורים מתנדנדים ברוח הדרומית / פירות מוזרים תלויים על עצי הצפצפה… הנה הפרי שינקרו העורבים ושיומטרו עליו גשמים / הפרי שהרוחות ישאבו, שהשמש תרקיב, שהעצים ישירו / הנה היבול המוזר והמר".
באדיבות סרטי שובל, יח"צהשיר המדובר יצר להולידיי שהתעקשה לשיר אותו, בעיות רבות. לאורך כל הדרך ניסו ב-FBI למנוע ממנה לשיר אותו. לא פעם היא הורדה בכוח מהבמות ואף בוטלו לה הופעות מהחשש היה כי השיר יגרור אחריו תסיסה ציבורית.
בסרט אף ניתן לראות כיצד הארי אנסלינגר, שניהל את הלשכה הפדרלית לסמים, התנהל מגזענות גרידא. הוא רדף את הולידיי באופן אישי ולא פרופורציונלי, גם בהתאם לפעילות המשרד כשחלק ניכר ממאבקו היה בהשמעת השיר, וכאשר ראה כי לא יכול לה, הוא הרשיע את הולידיי בשימוש בהרואין ומפה הדרך של הזמרת על נתיב ההרס הייתה קצרה.
אפילו בסצנת הסיום, עת שוכבת הולידיי בבית החולים, כשהיא על ערש דווי, אנסלינגר לא הפסיק להטרידה ולנסות להפליל אותה בטענה שנמצא בראשותה הירואין.
בילי הולידיי נפטרה ביולי 1959, בגיל 44 בבית חולים NYC Health + Hospitals בניו-יורק, כאשר 700$ האחרונים שנשארו בחייה, הוחבאו על רגלה.
בשנת 1978, נרשם השיר "פירות מוזרים", בהיכל התהילה של הגראמי. בשנת 1999, מגזין "טיים" הכתיר אותו כ"שיר המאה".
בהיות "ממשלת ארה"ב נגד בילי הולידיי" סרט מרתק ושונה הוא מועמד לשני פרסי אוסקר.
מומלץ בחום – לכו לראות!!!
