יח"צ, פילמהאוס
 
נתחיל מהסוף: הסרט שמכוון בעיקר לילדים ממעט להכיל אקשן או מסרים חבויים ומצחיקים להורים, כמו בדרך כלל. אבל עם זאת, המסרים האוניברסליים של אומץ, חברות והתגברות על מכשולים מדברים אל כל הגילים והופכים את הסרט לבילוי כל-משפחתי מהנה, במיוחד בימים קשים אלה.
 
בבסיס הסרט סיפור על חברות אמיצה שנרקמה בין דב פנדה לדרקונית, כזו שהובילה את הראשון עד לערבות אפריקה, לאחר שנחטפה הדרקונית לשם.
 
יח"צ, פילמהאוס
 
אין כאן דמויות שטוחות שלא ראינו בעבר: האריה המנוול שמזכיר את סקאר ממלך האריות, דוב הפנדה הנחוש, סטייל קונג פו פנדה, הקופיף השובב והנכלולי שמסתבר כבעל לב טוב ותנין טיפשון – ששום סרט אנימציה אינו שלם בלעדיהם.
 
לא בכדי ציינתי את סקאר מ"מלך האריות", שכן הסרט משתמש בנרטיב מרכזי ומוביל מאותו הסרט: דמות תאבת שליטה, בעוד שכס השלטון מובטח דווקא לדור ההמשך הצעיר.
 
 
 
גם סקאר, כמאלומה, מעמיק את הקרע בין האריות לצבועים, שנואי נפשו, ומעליל עליהם עלילות שווא. בשונה מסרטים אחרים, כאן הצבועים מקבלים פנים ואופי אחרים, ואינם מצטיירים כמרושעים.
 
הסרט מצליח להעביר תחושת חוויה וגילוי, כשהמסע של דב הפנדה, פינג, חוצה מרחבים עצומים, מהר ועד ג׳ונגל, ובכל צעד, הוא לומד דבר חדש על העולם ועל עצמו.
 
הסרט מצליח לשלב מסרים חשובים, כמו התמודדות עם פחדים ויציאה מאזור הנוחות; גילוי החוסן האישי והסתמכות על תכונות חזקות, כמו גם על חברים חדשים שנקרים בדרך, ובזה נסתפק.