יח"צ, צילום: משה צ`יטאתפחות משבוע אחרי הישיבה במקלטים ובממ"דים, צפיתי בהצגת הבכורה של המחזה "מי בעד" בתיאטרון הקאמרי.
המחזה ספרדי במקור, מבוסס על הסרט הקצר "Votamos" שאף הצליח להיות בין המתחרים על האוסקר. העלילה מספרת על שכנים המתכנסים לישיבה של ועד הבית – מוכר לרובנו.
פסיפס המשתתפים כל כך מרגיש קרוב, שקשה להאמין שהמחזה המקורי נולד בכלל בספרד. מסתבר שגם שם נאספים לקבוע כל מיני חוקים הקשורים למגורים בבית משותף.
המחזאי דויד בילנקה, דובר ספרדית, מספר שהתאהב במחזה המקורי. לאחר שהתיעץ עם גלעד קמחי, המנהל האמנותי של התיאטרון, החליטו השניים ללכת על המחזה. רוני ברודצקי, מחזאית שאף ביימה באופן מעורר התפעלות את המחזה, הצטרפה לצוות המוחות ומהר מאוד הבינו שתרגום פשוט לעברית לא יצליח. היה צריך לכתוב את המחזה מחדש.
בילנקה, שחקן ותיק בתיאטרון הקאמרי מזה כמעט שני עשורים, מזוהה עמוקות עם הבית הזה – החל מתפקידו כטבח הרב במחזמר "כנר על הגג" ב-2007 ועד להופעותיו בהצגות רבות כמו "סאלח שבתי", "ינטל" ו"חשמלית ושמה תשוקה".
יח"צ, צילום: משה צ`יטאתבילנקה, שגדל בצפת ולמד תיאטרון בתיכון "כצנלסון" בכפר-סבא, חש שליחות להביא תיאטרון למקומות רחוקים – גישה שמתבטאת גם בעבודתו הענפה על הצגות לדור הצעיר.
והתוצאה ב"מי בעד" מרשימה למדי. ליוצרים צריך לומר שאפו על בניית הדמויות הישראליות – מוצלחת במיוחד. אין כמעט מישהו בקהל שלא מכיר מקרוב – לצערנו – את המתלהם המנסה לנהל את הישיבה, את יו"ר הועד, במקרה זה מנהלת שמסכימה לכל הערה ונעה ונדה בהתאם למצב הרוח הכללי, בחור צעיר שרכש בבניין שתי דירות ורוצה להצביע פעמיים, בחורה פתיינית שמנסה לנהל את כולם בכפוף לחרדות שלה, ועוד.
המחזה מצחיק מאוד, והקהל מזדהה עם כל סצנה המתרחשת באסיפת הדיירים היושבים על כיסאות פלסטיק. על הפרק: שיפוץ המקלט, פתרון לבעיית שקיות הזבל בכניסה ושאר נושאים ברומו של בניין. ההתכנסות מתקיימת בדירה המועמדת להשכרה של בעל הדירה, אבישי, שהשחקן הנפלא יואב לוי מגלם. הוא מחפש כבר הרבה זמן שוכר, אחרי שאשתו עזבה אותו – פרט פיקנטי שהדיירים מרבים להזכיר לו בכל פעם, שמא שכח את הטראומה.
יח"צ, צילום: משה צ`יטאתבתוך כדי ניסיון לתחזק בפועל את הדירה המוזנחת – תפאורה מדויקת במיוחד ותזכיר רבות למי ששוכר דירות ומגיע למקומות שכל נגיעה בחפץ אחד מפילה חפץ אחר. כשהפגישה מתקרבת לסיומה, אבישי מספר כבדרך אגב שאת הדירה שלו עומד לשכור מתמודד נפש, בחור שעובד איתו.
צמד המילים האלה מטריף את הקבוצה שמנוהלת על ידי שרי – ענת וקסמן המצוינת המשמשת כיו"ר הועד, מתגאה בטיטול שלה ומנסה לנהל את הדעות הרבות כמובן ללא הצלחה.
"אתה מטיל עלינו פצצה", זועק נהג המונית כשמסתבר שהשכן החדש הוא מתמודד נפש. הדיירים בהלם – מתמודד נפש יכנס לגור איתם? ומה אם יעמוד, כפי שמנבאה כינרת לימוני המגלמת בחן רב את תפקידה של תמרה השכנה, הפאם פאטאל של הבניין, מה אם יעמוד המתמודד נפש הזה בחדר המדרגות ויחשוף מה שלא צריך לחשוף?
יח"צ, צילום: משה צ`יטאתהדיירים אינם יודעים את נפשם. נדב אסולין המבריק מגלם את נהג המונית המתוסכל, שנע ונד בזרם ההחלטות המנוגדות שצצות באסיפה, מציק ליהלי – ליעד פינטו שמגלם בעדינות את תפקידו של דייר הססן שבבעלותו שתי דירות. כולם הרוסים כאמור מהמחשבה ש"משוגע" יגיע לגור בבניין.
מלמעלה, כמבוגר האחראי, משקיף מיכה סלקטר המעולה, המגלם את תפקידו של ראובן – הנודניק המוכר שמסביר פעם אחר פעם חוקים של סגירת דלת בעת אזעקה, הדמות המוכרת שנמצאת כמעט בכל בית וחייבת תמיד לומר את המילה האחרונה.
היוצאת מהכלל היא עמליה, אותה מגלמת אביגיל הררי באופן משכנע במיוחד. היא היחידה שמתנגדת להלך הרוחות המתלהם, ומגלה סוד משלה, שגם הוא מוציא מהדעת את הדיירים. על הבמה מתפתחת עלילה שלפעמים היא צעקנית (מדי), רצופת דיאלוגים שמוכרים לכולנו, מרדפים עם פומפה ביד, ואם נדמה שחווינו הכל – מגיע הדייר המדובר, ליר עיסא המצוין. הוא נחמד, לבבי, גלוי, ובכמה משפטים מנפץ את הסטיגמות וממיס את הלבבות, ומטלטל את הקהל בסוף לא פשוט.
סוף המחזה, אומרים המחזאים, שונה מסוף המחזה המקורי. לדברי בילנקה, הקהל בספרד מתבקש להשתתף בסוף המחזה, ולהביע את דעתו על הבעיה המאוד בעייתית – האם להרשות למתמודד נפש לגור בבניין. בספרד, מסתבר, אפשר לפתור בעיות ביתר קלות מאשר בישראל, לא שחשבנו אחרת. אצלנו, המראה מוצבת אל מול כולנו, ולא רק השאלה הזאת עולה לדיון אצל הדיירים ואצל כל צופה.
מומלץ מאוד לצפות במחזה, גם כדי להתפרק קצת מהווי הימים האחרונים הקשים, וגם כדי להזכיר לנו שבנוסף לבעיות הקיומיות הרות הגורל שאנחנו מוקפים בהן, יש עדיין הרבה מה לשנות.
