יח"צ. צילום: דוד קפלןבישראל חיים למעלה מ-300,000 איש המתמודדים עם מגבלה נפשית המהווים את קבוצת הנכים הגדולה ביותר במדינה.
בשנים האחרונות אט אט, נשמע יותר ויותר קולם של מתמודדי הנפש ובני משפחותיהם.
ילדים, הורים ולעיתים גם בני המשפחה המורחבת יותר מספרים איך זה לחיות בצל בן משפחה מתמודד נפש ומגוללים את המורכבות של חוויות הגדילה בבית עם אדם החווה מחלת נפש.
כולנו הרי נוטים למצבי רוח, לחרדות ולדיכאונות. מי מאיתנו לא עבר תקופות קשות קצרות מועד או ארוכות, אך יש מי שעבורם מדובר במחלה המלווה אותם שנים רבות.
למעשה הסטטיסטיקה מדברת על אחד מתוך שישה הורים שמתמודד עם בעיית בריאות נפשית.
להיות הורה מתמודד נפש היא משימה קשה, צריך גם לגדל את הילדים, להעניק להם ביטחון בעולם, לדאוג לצרכיהם, להיות שם לצידם, יחד עם טיפוח הזוגיות, הבית וחיי היומיום.
ואכן, לפי תיאורית ההתקשרות שפותחה על ידי בולבי להתפתחותו של ילד הגדל במשפחה עם הורה מתמודד נפש השפעה מכרעת על הרגשות שאותם יחווה בעתיד.
יח"צ. צילום: אילן בשוראמיתי קדר הוא בן בגדל בצלה של אם מתמודדת נפש. הצגת היחיד שלו נסובה סביב דמותה של אמו והיומנים שכתבה לאורך השנים, החושפים את נפשה המשוקעת בתעתועי שווא, בפנטזיות ואשליות פרי מחלת הנפש שלה.
ההצגה "היומנים של אמא" מאפשרת הצצה לדמותה של האם, הדינמיקה המשפחתית, חוויותיו של אמיתי כילד וכמבוגר, האהבה והחמלה כלפיה ניכרים בכל מילה, בכל תנועה שלו ולא מן הנמנע כי סיפוריה האישיים של האם הם בעלי חשיבות תרפויטית רבה עבור בנה שכתבה את המחזה בהשראתה.
אמיתי, שחקן מוכשר, כתב את ההצגה בדרך תיאורית, אותנטית וכאובה. הוא אינו מייפה את המציאות, כך היתה וכך הוא חווה אותה, אך החומרים האינטימיים בהם הוא משתף אותנו הצופים גורמים לנו לחוש הזדהות עימו, ודווקא היעדר הפאתוס או הבימוי יתר גורמים להתרגש.
יח"צ. צילום: שולמית כרמליאמיתי שגדל בקנדה, ולמד משחק בניו יורק, משחק גם בתיאטרון היידישפיל, וגם בהצגות מובילות כמו "הדיבוק", "קן הקוקייה", "מלכוד 22" ועוד. הוא שיחק גם בניו יורק באוף ברודווי, והופיע ב"קומדיה של טעויות" בפסטיבל שייקספיר בהאמפטון.
כשחקן יש בו עושר אנושי ויצירתי שמתממש בדרך שבה הוא עיצב את הבמה, בניית הדמויות, תנועתיות מרשימה מה שהופך את ההצגה למופת של יצירתיות, משחק, עומק ומקוריות.
כמי שצפתה בקן הקוקייה", ב"נערה בהפרעה", ב"נפלאות התבונה" ובאינספור סרטים והצגות העוסקות בבעיות נפשיות, אוכל לסכם כי גם המחזה של אמיתי רווי קונפליקט דרמטי בעל משקל.
לא בכדי הההצגה מוצגת בפני קהלים מקצועיים כמו פסיכיאטרים/ות ועובדים/ות סוציאלים בבריאות הנפש, מול מתמודדים, סטודנטים, ותלמידים ואף נכנס לסל תרבות.
אני ממליצה בכל פה לצפות בהצגת היחיד הזו שאותה כתב, ובה הוא כאמור גם משחק בכישרון רב.
