צילום: גלי מרגליתכנערה, אני זוכרת היטב את ימי שבת בבוקר, כשאבי עם טרנזיסטור צמוד לאוזנו, מתגלגל מצחוק לשמע עוד תכנית רדיו של הגשש החיוור.
שייקה לוי, ישראל פוליאקוב וגברי בנאי, תופעה תרבותית ייחודית, שאין לה אח ורע בנוף הישראלי, הרכב קומי משולב בשירים, כשלאורך שנותיו, יצר ביטויים שעד היום, עשרות שנים אחרי עוד שגורים בפי רבים: "העולם מצחיק – אז צוחקים", "הלו, זה רדיו?" ועוד רבים וטובים, שליוו סצנות שלמות ב"גבעת חלפון אינה עונה", ובמערכונים אחרים של השלישייה המופלאה הזאת.
ההרכב הפסיק את פעילותו ב-1991 עת העלה את התכנית "כוסות רוח". זו היתה למעשה תכנית המערכונים האחרונה של השלושה, שמאז הגיחו אל חיינו רק בהופעות חד-פעמיות, ומאז נותר לנו רק להתענג על זיכרונות.
שייקה לוי, ישראל פוליאקוב וגברי בנאי, תופעה תרבותית ייחודית, שאין לה אח ורע בנוף הישראלי, הרכב קומי משולב בשירים, כשלאורך שנותיו, יצר ביטויים שעד היום, עשרות שנים אחרי עוד שגורים בפי רבים: "העולם מצחיק – אז צוחקים", "הלו, זה רדיו?" ועוד רבים וטובים, שליוו סצנות שלמות ב"גבעת חלפון אינה עונה", ובמערכונים אחרים של השלישייה המופלאה הזאת.
ההרכב הפסיק את פעילותו ב-1991 עת העלה את התכנית "כוסות רוח". זו היתה למעשה תכנית המערכונים האחרונה של השלושה, שמאז הגיחו אל חיינו רק בהופעות חד-פעמיות, ומאז נותר לנו רק להתענג על זיכרונות.
עתה, יצאה "תזמורת המהפכה" במופע חדש בשם "קונצ`רטו לגשש החיוור", וכולנו יכולים לפגוש שוב את השלושה על הבמה…
צילום: גלי מרגליתהאמת, לא ידעתי לקראת מה אני הולכת, אך הייתי מוכרחה לחזור לשם, לאותם ימי השבת בבוקר, שבהם אהבתי להאזין לגשש ברדיו, יחד עם הורי.
היום במבט רטרוספקטיבי, קל הרבה יותר להוקיר את התרומה שהעלו שייקה, גברי ופולי לשפה העברית, ולזכור את הטקסטים הבלתי נשכחים והווירטואוזיות העשירה שלהם.
באולם ישבו כצפוי "גששולוגים" רבים שחזרו אף הם אחורה בזמן.
באולם ישבו כצפוי "גששולוגים" רבים שחזרו אף הם אחורה בזמן.
צילום: גלי מרגליתהמופע שיצרו רועי אופנהיים וזהר שרון – המנהלים האמנותיים של "תזמורת המהפכה" כחלק מסדרה של האופרה הישראלית, משלב קטעי וידאו בהרמוניה עם תזמורת נגנים מפוארת בניצוחו של אופנהיים שלקח את החומרים האהובים וחשף אותם מחדש.
כך למשל השיר "מים לדוד המלך" זכה לעיבוד בסגנון בארוקי, "תן לשים ת`ראש על דיונה" קיבל עיבוד סימפוני, והחשק של שייקה לבּפלה מהשק"ם הפך לאָרְיַה בסגנון "סיפור הפרברים".
אך הפעם מה שעמד במרכז הבמה זה לא המשחק, הבידור וההומור, כי אם הביצוע הגששי המוזיקלי שהורכב מקטעים מקוריים ועיבודים חדשים.
אך הפעם מה שעמד במרכז הבמה זה לא המשחק, הבידור וההומור, כי אם הביצוע הגששי המוזיקלי שהורכב מקטעים מקוריים ועיבודים חדשים.
צילום: משה צ`יטיאת הגשש הוא טריו שהכלי שלו הוא השפה העברית המשובשת-משו. הם תמיד הופיעו בשלישיה על במה אחת, וגם הפעם במופע המדובר הם יחד, אולם במופע ניתן לכל אחד מהם הקונצ`רטו היחיד לו באופן יצירתי וחדשני וכך כל השלושה התלכדו למסע מוזיקלי ארכיוני של התזמורת להשבת ההרכב לבמה באופן שטרם נראה כמותו.
צילום: גלי מרגליתבין היצירות המוזיקליות השונות הגיחו לבמה דביר בנדק ודקלה הדר ששיחקו ונתנו טוויסט של שואו ואתנחתא קומית למופע.
את המחווה המורכבת הזו יצר אמיר לקנר, ללא ספק אחד המלחינים המוכשרים בארץ, באופן מדויק ומפתיע שלא לומר מהפכני כיאה לתזמורת המהפכה.
ובמילים אחרות, פשוט רוצו לראות!
אתה הבנת את זה, ברוך?
