שבוע לפני שהגיע לידי "כוכב כפול", חזרתי מטקס אזכרה לבן כיתה שנפטר מהמחלה. צעיר מדי, יפה מדי, צוחק בקריצה על המציאות ובעיקר מזכיר לי את אסף, גיבור הספר, שבדומה לו, שואב את קיומו מבן דמותו המציאותי. הוא נשוי, אבא, עובד בהייטק, חיים רגילים לכאורה, אילולא קו השבר שטורף את חייו וחיי הקורבים לו: מחלת הסרטן. שחוזרת.
בפרקים קצרים, שמציגים את מחשבותיה, לבטיה והרהוריה הפנימיים של כל אחת משלוש הדמויות המרכזיות, משכילה שיינוק קרטון להנגיש לקורא נושא עלום וחשוב כהזמנה לשיח מקרב.
בשפה יומיומית, מהימנה (שכוללת גם מושגים מעולם הרפואה) פורשת שיינוק-קרטן בדרך אמינה את סיפורן של הדמויות, בהווה ובעבר: זוהרה – שנאחזת בקיים, בתפילה חרישית לנס, שרון – הרווק הפרוד, חבר הנעורים שבעיקר מכה על חטא על שאין קו סיום שמביא אותו להישג כלשהו בחייו, ואסף – גבר אלפא, קשוח גם מול המחלה שמתמודד עמה ועם ההווה בדרך הירואית.
בליל הקולות, המהימן כל-כך, אינו לחינם שכן תהליך הוצאת הספר, שארך כחמש שנים, נושא בחובו את סיפורה האישי של שיינוק-קרטן. "כתבתי את הספר סביב סיפור החיים שלי, אבל למעשה, בסופו של דבר- רק המעטפת, כלומר סיפור המסגרת מאוד דומה, "אבל ה`בפנים` שונה מאוד" היא משתפת.
יח"צ. כריכת הספר, באדיבות הוצאת שתים"כל יתר הדמויות שסובבות את אסף (בן דמותו של אמיר, בעלה, ממנו התאלמנה עקב המחלה) וזוהרה (בת דמותה) בדיוניות לחלוטין. בסופו של דבר, אני חושבת שיש בשלוש הדמויות הרבה ממני, חלק מהמוטיבציה שלי לפרסם את הספר היתה התקווה שמי שיקרא אותו וביום מן הימים ילווה את אחד מיקיריו אל מותם (ולצערי זה יקרה לכולנו מתישהו) – תהיה לו בראש תובנה חשובה, שלי לא היתה: המחיר של ההתכחשות למצב הוא מחיר גבוה, גם כלפי החולה וגם כלפי אלה שנותרים אחריו".
ואכן, ככל שהתקדמה העלילה, תהיתי לגבי טיבם של ניסים, בניגוד לפרידות, כאלו שמסוגלים להרים דמויות כמו אסף בחזרה אל המציאות, אל זוהרה, אל החוזק והתפקוד המלא בחייו המלאים.
"לפני 14 שנים התאלמנתי" מספרת שיינוק קרטן בגילוי לב. "אמיר, בעלי הראשון, נפטר כשהייתי בהריון, האירוע הזה- קלישאה ככל שזה ישמע – עיצב את מי שאני היום. האלמנות הזו היא חלק מההגדרה העצמית שלי, למרות שנישאתי בשנית ויש לי משפחה נהדרת ושלמה".
המסר החשוב, עליו מדברת שיינוק-קרטן, הופך את הספר לקריאת חובה, במיוחד בעקבות אירועי השבעה באוקטובר.
יח"צ. באדיבות הוצאת שתים. צילום: מאיה נאמן "יש לא מעט חולים סופניים שמודעים למותם הקרב, הבעיה היא שאת הסביבה שלהם זה מאוד מפחיד. כולם עסוקים בלספר להם ש"הכל יהיה בסדר", במקום להקשיב להם רגע וכך אין מי שיהיה איתם יחד ברגעים המפחידים האלה, של ההבנה שזה הסוף.
הידיעה הזאת עבורי היא כמו בוקס בבטן. הבנתי, בדיעבד, שאמיר ידע ושהוא גם ניסה להגיד את זה – ולא הייתי שם כדי לשמוע. פחדתי, לא הסכמתי, ופספסתי את ההזדמנות להיות לצידו בזמן שהוא הכי היה צריך אותי וגם פספסתי את האפשרות להיפרד. זו תחושה מאוד קשה – כשאין למעשה שום דרך לתקן".
הספר, שכל-כך קל להזדהות עם קשת הרגשות שעולות בעקבות קריאתו, מזמין אותנו מבעוד מועד לקבל דרך והשראה, גם בימים של מציאות מורכבת, ולהתחיל מבראשית.
גם קייט מידלטון, נסיכת ווילס, שחשפה לאחרונה באומץ את דבר מחלתה, תורמת בעל כורחה להעלאת המודעות הציבורית למחלה, וכמו בספר, מבטאת בקול ובמילים ברורות את תמונת המצב לטובת פיזור הערפל במרחב הציבורי.
"הספר מדבר על התמודדות עם מציאות שלא ציפינו שתהיה, שלא האמנו שתתרחש, שלא רצינו להאמין – נדמה לי שזה ממש איפה שאנחנו היום", אומרת שיינוק-קרטן.
ואכן, לחיים "תפריט" משלהם, גם אם בכח או בכאב, עלינו לקום, גם עבור היקרים שאינם עוד איתנו, עם ספר כמו "כוכב כפול" חדש אחד בלב.
מיקה שיינוק־קרטן, “כוכב כפול", שתים, 269 עמוד, 60 ₪
