צילום: באדיבות פורום פילם ב-2018, שנה לאחר תום הזוועות שעשה הבמאי מייקל ביי למותג הרובוטריקים, עלה לאקרנים "באמבלבי". הסרט שימש כסרט מקדים לסרטים הכושלים של ביי וגולל את סיפורו של הרובוטריק הכי חמוד על הפלנטה שלנו ועל יחסיו עם צ`ארלי, מתבגרת מרדנית בגילומה של היילי סטיינפלד.
הסרט לא היה להיט ענק אבל הוא היה מרענן ומתוק בכל קנה מידה ורחוק שנות אור מהסרטים המוגזמים של ביי חובב האפקטים הבומבסטיים.
סרטי הרובוטריקים של ביי היו בלגן טוטאלי בעיניים עם רובוטים מפלצתיים חסרי צורה, פיצוצים בכל שנייה וטקסטים ברמה של בית ספר יסודי.
אחרי ההבטחה ש"באמבלבי" נטע בליבנו, עלה החודש סרט חדש בזיכיון הרובוטריקים והראשון בטרילוגיה שמבקשת לשפר את הרושם בעיניי המעריצים ותיתן למותג הזה סיבה להתקיים.
"הרובוטריקים: עליית החיות" מתרחש בשנת 1994, שבע שנים אחרי אירועי "באמבלבי". האוטובוטס התמקמו ברחבי הגלובוס ומחפשים ללא הרף דרך לחזור לסייברטרון, כוכב הבית שלהם שנכבש בידי השקרניקים. בינתיים, יוניקרון, מין מפלץ מתכתי אדיר שאוכל כוכבי לכת להנאתו, מחפש אחרי מפתח שמסייע למחזיק בו לנוע בין ממדים.
צילום: באדיבות פורום פילםמי שמחזיק במפתח המיוחל הם המקסימלס, גזע רובוטי קדום במראה של חיות פרא. בין כל חלקיקי המתכות והגיצים שעפים באוויר, יש גם בני אדם: נואה, חייל משוחרר וקשה יום ואלנה, מתמחה במוזאון עתיקות.
"עליית החיות" הוא כל מה שאתם מצפים מסרט קיץ טיפוסי. פיצוצים – יש. רובוטים גדולים – יש. קרבות – יש. התלהבות, ובכן, פחות. לא מדובר בסרט רע, אבל בהחלט לא מדובר בסרט טוב.
השימוש בבני האדם נועד להעמקת האימפקט הדרמטי. הרי קשה לנו להתחבר לפרצופים מתכתיים וחסרי רגשות. הבעיה שהדרמה היא רק על פני השטח והדיאלוגים מאבדים מערכם לאורך 134 של הסרט.
אם ב"באמבלבי" קיבלנו סרט התבגרות בניחוח שנות השמונים המתאר יחסים עמוקים בין ילדה לרובוט ענק, אז ב"עליית החיות" כל הדבר הזה הולך לפח והניחוח שעולה מן הסרט מזכיר את כל מה שלא אהבנו בסרטים שקדמו לו. אולי יוצרי הסרט רחשו כבוד לביי ואולי אפילו פחדו ממנו (ביי ממפיקי הסרט), אחרת לא ברור מה היא הסיבה לזנוח את כל מה שעבד מעולה ב"באמבלבי", ללחוץ חזק על הדוושה ולדהור קדימה?
האוטובוטס, המקסימלס ושאר הרובוטים מעוצבים נפלא והאפקטים הממוחשבים באמת טובים. הבעיה (מיני רבות) היא נוכחותם של המקסימלס. הם לא מרגישים נחוצים כלל והסרט יכול היה להסתדר בלעדיהם.
מעבר לחורים בעלילה (דבר נסלח יחסית כשמדובר במדע בדיוני), הסרט קצת נמהר ומנסה להציג לנו יותר מדי דמויות במכסת הדקות שהוקצתה לו. הסרט הוא כאמור הראשון בטרילוגיה ולא ברור מדוע היוצרים לא השכילו לבנות עלילה איטית יותר שתכין את הקרקע לשני הסרטים הבאים.
צילום: באדיבות פורום פילם יוניקרון נחשב לאחד הנבלים הבולטים והגדולים ביותר ביקום הרובטריקים ואם נבל כזה "מבוזבז", מה מחכה לנו בסרט הבא? נחיה ונראה.
אז תוכלו להתעלם מכל מה שכתבתי ולצפות ב"עליית החיות" רק בשביל קרבות רובוטים ענקיים, פיצוצים וקאצ` פרייזים נשכחים. הבעיה היא שאם ראית אחד, ראית את כולם. שום קרב פה לא יפיל לכם את הלסת, לא ישאיר אתכם המומים ויישכח ברגע שתצאו מן האולם. מצד שני, זה תמיד נחמד לצפות באופטימוס פריים מניף את הגרזן והלהב שלו אז שכל אחד יעשה את החשבון שלו.
הרובוטריקים הוא עוד זיכיון נוסטלגי שלצערנו נפל לידיים הלא נכונות וקיבל במהלך השנים עיבודים כושלים ובלתי ראויים. אחרי השפטים שעשה ביי במותג במשך עשור, הגיע "באמבלבי" ועשה לו צדק.
"הרובוטריקים: עליית החיות" מתעלם כמעט לחלוטין מקיומו ובמקום לקבל סרט המשך ראוי שממשיך את הקו העלילתי והדרמתי שלו, מתקבלת תוצאה חסרת מעוף ונמהרת, כזאת שלא משאירה שום חותם משמעותי או רצון להמשך.
אם קרבות של רובוטים ענקיים עושים לכם את זה, לכו לצפות בסרט. אם אתם מעדיפים צעצועים אחרים, חכו ל"בארבי" שתגיע ביולי הקרוב…
