אייר וצייר: אוריאל פלד
 
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁצּוֹמְחִים לַגֹּבַהּ וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁצּוֹמְחִים לָעֹמֶק
 
בָּאֲדָנִית שֶׁלִּי שִׂיחַ שֶׁנּוֹבֵט בַּאֲלַכְסוֹן,
מְבַקֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת הָאוֹר הַנָּכוֹן.
הוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת גָּבוֹהַּ,
זָקוּף כְּמוֹ הַגִּלְבֹּעַ,
אֲבָל בָּחַר לָנוּעַ
לַמֶּרְחָב הָאֵין־סוֹפִי.

כָּל אֶחָד צוֹמֵחַ
לְאָן שֶׁהוּא שָׂמֵחַ,
לְאָן שֶׁהַלֵּב לוֹקֵחַ,
לְאָן שֶׁהָאֹפֶק זוֹרֵחַ.
לִפְעָמִים לָהָר,
לִפְעָמִים לָעֵמֶק.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁצּוֹמְחִים לַגֹּבַהּ, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁצּוֹמְחִים לָעֹמֶק.

בִּזְכוּת הַשּׁוֹנוּת.