פרק 22 חתונה ממבט ראשון: אהבה זה כואב

  

ראשונים מקיצים אמיר ודנית. דנית קיבלה את הביחד שלה, במיטה, את מה שנלקח ממנה לא מכבר. היא מרגישה שהם התקרבו בזכות המפגש, ואכן, ידוע שאויב משותף, אם אפשר לקרוא ליתר הזוגות כך, זה דבר מקרב, ובאמת במקרה שלהם נראה שהם הגנו זה על זו ובעיקר שיחקו את המשחק. אמיר ישן טוב ולא הרגיש את המחנק שאני חוויתי, הוא אוהב את התקשרות בניהם, אבל מבין שאין רומנטיקה ושותפה לדירה זה פחות הקטע שלו.

המצלמה זורקת אותנו ליפים והאוהבים, דניס והדר, שקמים הכי ביחד שאפשר. ובבום אחד ענק, כמעט ללא בולמי זעזועים, אנחנו נזרקים לחדר של אריק ודובי. שם, בניגוד לכל הציפיות שלי ושל כולנו, אם יורשה לי להתיימר, עולם נוהג כמנהגו, אין שיחה על מה שהיה, אפילו שאריק מנסה להרים, דובי דוחה את הנושא ומעבירה הלאה. יש שיגידו שזה לא הוגן אבל אני רואה את זה כמיותר, היא, מן הסתם, הבינה שכלום לא יקרה בניהם, אז בשביל מה כבד? הכול בסדר, יש יום שלם של פינוקים, מה הטעם לדוש בהתנהגות של אריק, שאגב לא ברור עד כמה הוא באמת האשם, במקום להמשיך ליהנות. הוא מציע לה קפה, היא מעדיפה להתפנק בחדר האוכל, איפה שפחות אינטימי. אריק לא טיפש, הוא יודע טוב מאוד מה עשה ולמצלמה הוא מפרש את הדיסוננס שהוא חווה: "היה אתמול נחמד, הייתי זהיר, האמת כאבה לה." לא יפה, אריק, לא יפה ומיותר.

 

ניר והגר. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

ומזוג קשה אחד למשנה, ניר והגר. ניר קם ומאפשר לנו לקרוא אותו כמו ספר פתוח: "אני מריר, אני כועס, אני מתוסכל, אני עושה לך ברוגז, אולי תראי אותי!" זוהי פרשנות רש"י שלי. למצלמה הוא מסביר שהוא נפגע שהיא אמרה שאין להם שיחות עומק. הם בקושי אומרים בוקר טוב והגר במצוקה, פתאום עוד מישהו בקשר הזה מרשה לעצמו להביע רגש. אבל רגע, בואו נלווה את שאר הזוגות לארוחת הבוקר ונחזור להתעמק בזוג הזה.

רוני, אחרי שקלטה את הווייבים הנוראיים של שאר הזוגות, עפה על המזל שיש לה עם נועם, נראה שהם ממש מאוהבים וזה מקסים בעייני.

 

מור מעירה את מאור בהינף וילון שמכניס קרן שמש נהדרת לחדר, היא מלאת אנרגיות טובות, אולי גם הוא, אחרי הכול הם ישנו באותה מיטה, אבל הוא כבר מוצא על מה לקטר: "רציתי לדבר והיא רצתה לישון", מיד נגלה שהמוטיב של השינה חוזר אצלה כשהיא רוצה להימנע משיחה.

מאור רוצה שהיא תבין שהוא בקטע של זוגיות, אבל אתה לא ברור, בנאדם! אני עוד לא הבנתי את זה, אני לא בטוחה שאתה מראה לה את זה.

הפסיכולוגים מציצים בזוגות המשכימים: הם מתענגים על הקרבה שאלה פתחו, חיבוקים חיבוקים באוויר של חדר האוכל, גם דובי, שכאמור שמה הכול מאחוריה, גם את הקבוצה שייבשה אותה וגם את אריק, מתחבקת כאילו אין מחר.

דניס מתרגל את המשפט: "וואלה זכיתי", כדי לשמור על יחסים טובים עם הדר.

 

אבל אי אפשר רק לחגוג ואני נאלצת להחזיר אותנו לחדר של הגר וניר. הם יושבים שתוקים. היא מנסה לדובב אותו, מסרבת לצאת מהחדר עד שהוא ידבר איתה. הוא לא רוצה לדבר, היא לא מבינה למה הוא ככה והיא מתחננת "אני לא קוראת מחשבות!".

ניר, בעל האופי המרצה, פותח. הוא משתף שהשיחה אתמול הייתה לו קשה, מעין ירידה מהטוב שהם היו בו, הוא מרגיש שהיא לא רואה אותו, שבמקום להיות עוד יותר ביחד, היא חיפשה את ה"מה לא טוב".

היא, מצידה, לא רואה ככה את הדברים בכלל, לטענתה היא דווקא הרגישה מאוד ביחד והאמירה שאין להם שיחות עומק לא באה ממקום של ביקורת, אבל היי הגר, גם הוא לא קורא מחשבות…

היא קמה, אבל רצית לדבר, תקשיבי, תהי שם. אף אחד לא אמר שזה קל ומה שמתחיל קשה הרבה פעמים הופך להכי טוב שיכול להיות. היא ממשיכה ואומרת שלא האשימה אותו בכלום והנה היא מאשימה אותו שהוא לא הבין אותה.

הנראות קשה לה יותר מהכול: "כולם אוכלים ואנחנו הזוג הבעייתי". היא לא מוותרת: "אתה לא מבין אותי בשיט". היא קובעת והוא רק מבקש את המתבקש מכל שתשאל אותו מה הוא רוצה שתשאל אותו מה קורה איתו, שתשאל אותו איך הוא עובר את זה. שתשאל! "במקום זה", הוא מעז סוף-סוף, "את 90 אחוז מהזמן באמוק". אבל ניר, בוא רגע, היא אומרת לך שכל הזמן אמרת שקל וקל ושהיא לא נותנת ולא זורמת, אז מה קרה? פתאום נהייה קשה? "כן", הוא מודה. "היה לי קל וכבר לא קל".

לדעתי זה לא שנהייה קשה, זה אף פעם לא היה קל, אבל ניר לא ראה כלום מעבר לשידוך השווה שלו, על הנייר זה היה מושלם, הוא התייחס להגר כדו ממדית ולא כתלת ממדית ופתאום אני מבינה משהו, כל הזמן הזה חשבתי שהיא לא מאפשרת אבל זה הוא שלא באמת היה שם, בקשר, הוא נהנה מהקונספט, אבל לא נתן מעצמו, ועם התובנה הזאת אני מבינה את המהפך שקורה ממש עכשיו בניהם, ולא בגלל שניר בוכה אלא עצם ההבנה שזה קורה, שזה אמיתי, שזו לא סתם הרפתקה, זה אמיתי, זה החיים, זה פוטנציאל לזוגיות. היא עוד נאחזת בתחושות הקשות שלה, ולמרות שהיא מאחלת לעצמה מישהו כמוהו, היא מרגישה שכרגע הם רק שותפים ולשאלתו אם הייתה רוצה להפסיק היא אומרת שכן. "אולי כן".

למצלמה היא אומרת בכאב שהיא לא בנאדם כזה שלא רואה אחרים ועל כן קשה לה שככה ניר מרגיש. היא מיואשת, אפילו מתוסכלת הייתי מוסיפה, היא לא רגילה שניר במקום לא טוב. נו, מה ציפית? אין לך מושג מי הוא.

 

רוני ונעם. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

החברה יורדים לבריכה, דובי לא משחקת אותה קשה להשגה אלא מבקשת מאריק להוריד אותה למים כשהיא על מתנפח בצורת חד קרן, כיאה לאופי שלה, הוא דוחף אותה בג`ינטלמניות למים, תוך שהוא מדגמן בגד ים ורוד – שוקינג! הם משחקים כמו שני ילדים קטנים, זה חמוד, זה יכול היה להיות יותר, אבל זה לא…
מאור לא רוצה להיכנס למים בלי מור, הוו, זה כ"כ חמוד, אבל יאללה יאללה, סע למים, אתם עוד לא במקום הרומנטי הזה אבל יפה שניסית.

הפסיכולוגים אוהבים את הווייב, כמו שמאור אוהב להגיד, החיובי שלהם, "הם שומרים על אופטימיות." בינתיים במים הוא משתף את אריק שעבורו זו הפעם הראשונה שהוא זוכה לישון במיטה ולא על הספה, תוך שהוא מוסיף שהוא נותן לה את הזמן שלה, וכמו בטוח בעצמו, שהשיקוף שהיא קיבלה על הזוגות האחרים עושה להם טוב. מעניין.

 

מור. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

גם מור יותר אופטימית, היא חושבת שבזכותו המצב נהייה קליל יותר למרות שהיא לא ציפתה לזה. אריק, שיכולותיו הזוגיות ידועות לכולנו, מייעץ לו "אתה צריך לתפוס מומנטום, לבוא עם רגש כדי לשבור את זה", לשבור מה?? לא בדיוק מילה שאני הייתי בוחרת "כי זה שם" הוא מסביר.

בינתיים היתר מרגישים בהעדרם של הגר וניר, היא חולפת על פניהן של רוני ודנית כשאלה ממהרות לחדר להביא כובע, היא בוכייה, אבל הן מניחות לה, טוב, אמנם הן שותפות לאותה תכנית אבל לא באמת מכירות אותה.

הגר וניר מתיישבים לאכול, הכל כ"כ טעון, הישיבה, המנח של הגוף, האחיזה את הכוס, נראה שעוד רגע שניהם יתפרקו וזה מקסים לראות את זה, זה מרגיש לי כאילו זו פעם ראשונה שהמצלמה מעבירה לי נטו את מה שקורה להם, הם לא מנסים להסתיר והמצלמה לא מנסה להטות.

 

כל אחד מכונס בעצמו. ניר הראשון שמפר את הדממה: "מה את רוצה? מה את צריכה?" הוא עדין מנסה לרצות אותה ובמקרה הזה אני מבינה אותו. הגר לא יודעת לענות. הוא מציע לה לרדת לבריכה, אבל כל מה שהיא רוצה זה הביתה.

מנגבת את הדמעות, מסבירה שלא יודעת מה לעשות כי כל מה שהיא עושה יוצא לה לא בסדר, היא בחיים לא הייתה בסיטואציה כזאת ולא יודעת איך להתנהג. ושוב ניר נחלץ לעזרתה: "את עושה הרבה טוב", מרגיע אותה המתוקי הזה ומוסיף: "אני מאוד מעריך אותך". אמאאא שמישהו יביא לי שמלה, טבעת ורב עזבו, מספיק אברי גלעד.

הגר עוד לא מוכנה לשחרר, היא שוב חוזרת לאתמול, לפני שהלכו לישון ומקשה: "למה לא אמרת משהו לפני שהלכנו לישון?" הוא מסביר שזה לא קל לו, שהוא למד לשמור הרבה. זה מסביר הרבה דברים, גם את זה שהוא בוכה, זה כאילו שהנכות הרגשית שלו התעוררה לחיים, יש לו רגשות, הוא נפגע והוא מראה את זה. התכנית הזאת בהחלט מוציאה מאנשים דברים ובעיקר צורך להתעמת עם השדים שלהם.

הם מחזיקים ידיים, זה מרגש, מאוד. הגר יוזמת חיבוק והוא כ"כ עוצמתי, ניר לגמרי מתרפק עליה, כאילו מנסה לסחוט עוד ועוד ממה שהוא יכול לקבל, ממה שהיא סוף-סוף מעניקה לו.

גם הפסיכולוגים מתרגשים מהחיבוק.

הגר מבקשת שיבטיח לה שלא משנה מה קורה הוא לא הולך לישון עם בטן מלאה, אני נזכרת שהוא דווקא כן ניסה לדבר איתה אבל היא הייתה עייפה אז נאה דורש נאה מקיים, הגרי.

ממקום רגוע יותר הגר מסבירה שקשה לה לתת לאנשים להיכנס, האסימון ירד לה, כך נראה. היא רוצה שהם יעשו את זה ביחד. "הלוואי", אני אומרת בליבי והיא מסכמת: "אני מרגישה שאנחנו עושים שינוי וזה כואב".

עוד יותר כואב לה שלראשונה היא קיבלה טעימה מהרגשות שלו, היא מבינה כמה היא הכאיבה לו, כמה היא לא הייתה שם. מי אמר `אהבה זה כואב` ולא קיבל?

שנייה לפני שהם מצטרפים ליתר הזוגות, היא אומרת לו שהוא פרטנר מושלם, ובאותה נשימה היא מחליטה להקשיב לו , להיות איתו, לפנות זמן לזוגיות איתו. "הוא צריך שאני אראה אותו" היא חותמת, כמו משכנעת את עצמה.

בינתיים בבריכה האווירה טובה בסה"כ, כולם נחים ונינוחים, למעט צוות הצילום שמפרפר שם בין הטיפות. רוני מפילה את דובי למים, דובי לא נשארת חייבת ומחזירה לה, ככה זה כשטוב לך, את יכולה להשתטות, מי שלא יכול להשתטות, לעומתן, הוא מאור, שמדי פעם סורק ככה בעין מזוינת את הזוגות האחרים ותוהה איך הם הצליחו והתגברו והוא לא?! הוא מנתח את כולם וזה לא קל לו. 

 

הדר. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

הדר מביטה בהם מהצד וכואבת שלא רואים מי הוא דניס האמיתי. מי הוא דניס האמיתי? מאיפה את יודעת מה הם רואים בו שאת לא ראית, או כן ראית? איך ניכסת אותו ככה לעצמך כולל תחושת אכזבה אפשרית? אז היא תיתן את האינפוט שלה: "יש בו רבדים יותר עמוקים, ברמה אחרת, כולם יכולים רק ללמוד ממנו". וואוהו הדר I`m impressed! והופלה, הנה זה בא: "זכיתי".

דניס מנסה לעזור למור מול מאור, הוא מדגים לה, על היד, שהיא לא נותנת לו אור ירוק למגע וזה מעורר אצלו דברים. מור מסבירה שהוא לא מכיר את היחסים בניהם, שמה שהיה בניהם, זה לא מה שהוא רואה היום. אני מסכימה איתה, אתה לא יכול להכיר מישהו בסוף שבוע ולהתיימר לדעת איך הזוגיות שלו צריכה לעבוד. אחרת דני ויעל מזמן היו נותנים להם ספר הדרכה.

לנו היא מסבירה על מנגנוני ההגנה שלה, שגורמים, כך נראה, לתקשורת לקויה בניהם, הם כמעט חברים אבל רחוקים מסטטוס זוגי, ככה זה בחוויה שלה והיא לא תתאים את עצמה אליו כדי שזה יצליח, יתרה מזאת, היא אפילו לא במקום של לראות בו משהו מושך היא פשוט עוד לא שם. ולדעתי מור, את גם לא נוסעת לשם.

 

רוני ונעם. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"

כולם הפכו לפסיכולוגים. יעל גורסת שמור מסתירה פגיעה גדולה, דניס חושב שהיא מכבה אותו. אני חושבת שהם מאוכזבים ממה שהם קיבלו ולא מנסים לחפש במקום שרוני ונועם מצאו, באישיות, בלב.

מור דווקא מסכימה עם דניס, אותי ואת יעל היא לא שומעת, היא אומרת לו שמאור אמר לה שהוא מרגיש שהיא מכבה אותו, שהוא מקבל ממנה דחייה אבל מודה שהיא מקבלת בבית מאור אחר מהמאור שיש פה, בצפת. גם יעל חושבת כמוה.

נועם מבקש טיפים מאמיר ודנית השחקנים המעולים שהצליחו להסתיר יפה יפה את האמת שלהם. ודנית ממשיכה במשחק מול הדר: "עכשיו הכול יותר בריא," אלא שהדר לא פראיירית, היא יודעת לזהות אהבה לעומת חברות ולכן מטיחה בה בחינניות: "אתם מכבדים אחד את השני". נכון הדר, וזה מה שזה, כבוד.

אריק מציל את הדר עם עוגה ועוגיות ובמקביל הגר וניר מצטרפים לבריכה. הם צועדים יד ביד, רגועים, שלמים יותר. הגר מנסה לשבור את המבטים התוהים בבדיחה: "אפשר להתחיל, הגענו" ומניר מבקשת משהו יותר חזק לטובת שבירת המבוכה: אלכוהול. ניר מצידו מחזיר לה קונטרה: "רצינו לעשות כניסה דרמתית".

הגר משתפת את הבנות שהיה לה בוקר קשה ושעכשיו בסדר, ניר מצידו משתף את הבנים ומגלה שהם שברו את הקרח בניהם ושהבוקר הייתה שיחה שהפכה מאמוק לעומק ושהם בסדר. "כולל בכי" הוא מודה, "שלי". ד"ר אריק מגיע וסוגר את החיבוק הקבוצתי.

יעל חושבת שניר קיבל את החיזוק שלו אתמול מהבנים, ועכשיו מחזיר להם עדכון. מאור מנצל את הבמה לבכות על מר גורלו ובינתיים יעל מסבירה לנו שמאור מקנא בניר שזכה לבכות איתה. "הוא גם היה רוצה קשר עם אמוציות". מור מרגישה רע עם זה שאיתם הוא נפתח ואיתה לא, דנית אומרת לה שהם באותו סירה, הבנים, ולכן זה אחרת ולא מדיד, אבל מור כבר חמה מעצבים, היא כועסת שאחרי ארבע שבועות הוא לא תכלס איתה. היא מאשימה את עצמה ודובי מסבירה שכל אחד מהם מביא משהו שהאחר לא יכול להתמודד איתו. עמוק. מוכר.

הוא יושב לידה, נראה לי שזו פעם ראשונה שהם ביחד פיזית בסוף השבוע הזה. השתיקה בניהם רועשת, מור לא יכולה לשאת את זה ופורשת. היא מסבירה למצלמה שקשה לה לראות אותו פורח עם אחרים וקמל איתה. היא לא מבינה למה זה כ"כ קשה. אני חושבת שהיא קשה מדי עם עצמה, היא משווה קריטריון לא זהה, זוגיות זה אחרת מחבר`ה, אפילו דובי חושבת כמוני, אבל היא לא הקשיבה והיא לבד. שוב מודדת את עצמה מול זוגות אחרים. דני מפרשן לנו שמאור נהייה מאור של החבר`ה ולא שלה.

הגר מודה שהיא דרמה קווין, ונועם ודניס ממשיכים לייעץ לניר שאל לו להיות שטיחון אלא גבר.

הגר מרגישה שניר נסיך מדי, אין לי מושג מה זה אומר, נדמה שקשה לה כשקורה משהו טוב אז היא מחפשת מה לא טוב. אריק שוב מחלק עוגות, רוני בתמורה מספרת להגר שעכשיו הם בשיא אבל בהתחלה זה היה רע כי הוא היה ברשימת "הדיל ברייקר" שהיא נתנה להפקה, היא הרגישה נבגדת. "אבל הוא כל הזמן היה שם, לא וויתר, וזה מה שעשה את הזוגיות כזאת קסומה". נראה שניר הוא הגרסה העדינה יותר של נועם ולכן העצה של רוני: "תהי בתוך התהליך ותלמדי ממנו", במקום!

נועם משתף אותנו שהוא לגמרי מאוהב, מספר שהיא מרגיעה אותו ומדליקה אותו, ותכלס, נמאס לו לשמוע את הבנים והוא מצטרף אליה ואל הגר במים יחד עם ניר ולידם, איך לא, גם דניס והדר. כולם מאוהבים במים, עוד יותר מתגרים בזוגות המבודדים.

ניר מבסוט שהם לא הלכו הביתה ומודה על מזלו ששפר. הם ממש נוגעים אחד בשני, ככה במים, כשהיא בתוך אבוב, עוד שניה הם מתנשקים, הם קרובים מתמיד. הם לגמרי במייק אפ סקס מטאפורי.

דניס מבסוט על החיים, ואומר בלב שלם למצלמה "זכיתי". ונועם ורוני לא צריכים בכלל לדבר, הגוף שלהם צועק את זה. למעשה, יש לנו שלושה זוכים, שלושה זוגות, לצידם הלבד של האחרים נראה עוד יותר בודד: אמיר ודנית, אריק ודובי ומור ומאור, שהם הכי מרוחקים אבר. 

דני מקווה שבדרך הביתה הם יצליחו לדבר על מה שהיה, הם וגם דובי ואריק. לפני פרידה דובי אומרת לדנית שאמיר שווה מאמץ, אבל קשה לי להאמין וגם ליעל שהם יהיו זוג…

הזוגות מתחבקים ונפרדים מהסופ"ש המטלטל. אנחנו מקבלים הצצה אחרונה, מעין סיכום אינטימי בנסיעה הביתה.

מור לא הקשיבה לדני, ובמקום לנצל את הנסיעה הארוכה לשיחה בריאה, הלכה לישון, לא פחות מאשר במושב האחורי, הכי רחוק שאפשר, כי בבגז` אין מזגן.

נועם מסכם את סוף השבוע ב-"תודה אלוהים". ניר והגר מאוהבים בנועם ולא יודעים שבינתיים, ברכב אחר, רוני ונועם רוצים להזמין אותם אליהם לארוחה. ניר מציע להגר פינוק בצורת בשר משומר, כי היא מנשנשת דוריטוס וזה לא בריא, אבל למה שהיא תגיד משהו מתוק, היהפוך כושי עורו והגר עקיצותיה? "הסטרס שאני עוברת פה יותר גרוע מהדוריטוס".

מור עדין ישנה. מאור מרגיש שהיא הכי סתמה לו את פה, הפעם הוא צודק. "זה מעליב" הוא מודה. כולם חושבים שמאור פגוע ממנה כי הוא חווה פגיעה, די עם זה! גם נועם חווה פגיעה רוני מזכירה לו, אבל הוא נשאר…

דנית בדיכאון של אחרי בריכה. אין שם כלום והשואו שהם עשו עוד יותר מחדד את הלבד שלה ואין כמו ג`ינג`ר להרגיש את המתח הלא מיני. מור ומאור מרוחקים, ומור הולכת מהבית לשבת עם חברות, היא מסבירה שהסופ"ש קשוח.

לא ברור לי למה עכשיו היא לא יושבת לדבר איתו אלא יוצאת. מאור מבואס מזה, צודק, זה לא הגיע לו, דברי! זה שיא מבחינתו, מצד שני היא מסבירה שהיא צריכה לנשום וזה הגיוני, אבל היא הייתה יכולה להגיד לו משהו ולא להיעלם.

רוני ונועם האהובים מגיעים ישר למקרר להוציא איזה דרינק, החיים יפים בפנסיה, אני רק תוהה מה יקרה כשהם ירדו לקרקע.