צילום: אייל בריברם "סבאבא" – קומדיה אנושית קצרה וקלילה (שעה וקצת) בהפקת תיאטרון הנגב הוצגה לאחרונה בצוותא תל-אביב.
ההצגה מגוללת את סיפורו של "גנדי" – סבא אברהם הנעלם, סבא קצת שונה מהסבא שלכל אחד מאיתנו יש, סבא הרפתקן ומופרע, שחוזר ארצה במפתיע לאחר שהות ממושכת בת 25 שנה בהודו.
העלילה מתרחשת תוך שהוא מטלטל את עולמה הקונבנציונלי והמשעמם של ויקי נכדתו הציירת בת ה-26, המתגוררת בבית סבתה שנפטרה, ומנהלת את חייה על פי המוטו של אביה, איש צבא לשעבר: "ההרפתקנות היא האויב של האדם השפוי!".
השחקן יוסי כרמון, חבר הקיבוץ הדתי סעד שמגלם את אותו הסבא כבש את הבמה והשאיר את כולנו בציפייה לראות מהו הצעד הבא שיעשה אשר ישנה לנכדתו את היומיום השגרתי, כל זאת תוך כדי משפטים משעשעים, ריקוד, שתייה וכמה עסקאות מפוקפקות אותן ניהל על הבמה. היא מצידה תגלה בהצגה מדוע נעלם הסב, מה הוא עשה באותן שנים ומה הוא מתכוון לעשות בהווה.
ההצגה מגוללת את סיפורו של "גנדי" – סבא אברהם הנעלם, סבא קצת שונה מהסבא שלכל אחד מאיתנו יש, סבא הרפתקן ומופרע, שחוזר ארצה במפתיע לאחר שהות ממושכת בת 25 שנה בהודו.
העלילה מתרחשת תוך שהוא מטלטל את עולמה הקונבנציונלי והמשעמם של ויקי נכדתו הציירת בת ה-26, המתגוררת בבית סבתה שנפטרה, ומנהלת את חייה על פי המוטו של אביה, איש צבא לשעבר: "ההרפתקנות היא האויב של האדם השפוי!".
השחקן יוסי כרמון, חבר הקיבוץ הדתי סעד שמגלם את אותו הסבא כבש את הבמה והשאיר את כולנו בציפייה לראות מהו הצעד הבא שיעשה אשר ישנה לנכדתו את היומיום השגרתי, כל זאת תוך כדי משפטים משעשעים, ריקוד, שתייה וכמה עסקאות מפוקפקות אותן ניהל על הבמה. היא מצידה תגלה בהצגה מדוע נעלם הסב, מה הוא עשה באותן שנים ומה הוא מתכוון לעשות בהווה.
צילום: אייל בריברםאת התפקיד של הנכדה משחקת אופיר אמסלם בהצלחה רבה וניכר כי יש חיבור מיוחד בין שני השחקנים, חיבור שגרם לנו לא להסיר מהם את העיניים ולשמוע כל מילה שיצאה להם מהפה.
עם זאת, משהו במעבר המהיר מדי בין הצחוק עם הסבא לעצבים על הסבא היה קצת תלוש מהמציאות וקצת קשה לעיכול (מאניה- דיפרסיה קלה) ואולי הקושי בכלל טמון באורכה הקצר של ההצגה, מה שבטוח הוא שאילו הייתי אני בנעליי הבימאי הייתי כנראה שוקלת להוסיף לקאסט את אותו אבא/בן, עליו זוג השחקנים מדבר כל הזמן בהצגה, מה שללא ספק היה מעניק נופך נוסף למה שהתרחש על הבמה ואולי אף יסייע בעיכול התרחישים.
ומשהו קטן לסיום, המשפטים המוקלטים בין קטעי ההצגה מוסיפים תיבול משובח להצגה ורק על כך יש להוקיר תודה למחזאי והבמאי, יעקב אמסלם, חבר קיבוץ משאבי שדה לשעבר וכיום ממושב יובל, חבר ההנהלה האמנותית של תיאטרון הנגב.
תיאטרון הנגב נוסד על ידי שמוליק שילה לפני יותר מ־30 שנה במטרה ליצור חממה ליוצרים מאזור הנגב ולתת במה לכוחות היצירתיים הקיימים בו. הוא פועל כעמותה עצמאית ומטרתו המוצהרת היא ליצור תיאטרון אינטימי, איכותי וחצוף ולהציג אותו באולמות קטנים וגדולים כאחד.
בימוי: יעקב אמסלם. דרמטורג: איסי ממנוב נוריאל. תפאורה: יוחי לוין, חן נקרסוב שקד. תאורה: שמואל מור. מוזיקה: רועי גולן. ניהול טכני: ניסן קלדרון. ביצוע תפאורה: יוחי לוין. ע. בימאי/ניהול הפקה: שחר רויטמן.