מופע קרניבורי: ערב אחד בפיטמאסטר ואני כבר לא אותו אדם

 

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה מטורפת – באמת פסיכית – שעברתי לא מזמן. שמה בישראל: פיטמאסטר. מדברים עליה בכל מקום, ואני, כמו כל ישראלי עם FOMO, הלכתי לבדוק על מה כל הרעש.

 

לקחתי איתי את אהבת נעוריי (מה שנקרא, גם ללב וגם לבטן), ויצאנו לבירת הדרום – באר שבע.

 

בלי יותר מדי הכנות, פתאום אנחנו שם. לוקיישן חם (בכל מובן), ומול המסעדה כבר מתקבצת קבוצה לא קטנה של אנשים.

 

את עיני צדה קבוצת קציני מילואים, שנראה שהגיעה לפאוזה איכותית. מדריכה עומדת בחוץ, נותנת הוראות, מדברת עם הקהל, ואני…? קצת מתבאס. מרגיש לי פתאום טיול מאורגן. מה עכשיו תדריך? אני באתי לאכול, לא להקשיב.

 

אבל רגע, אני לא הבנתי לאן נפלתי.

 

 יח"צ.  צילום: אפיק גבאי

 

בפנים, הישיבה היא קהילתית – כלומר, יושבים עם אנשים שאתה לא מכיר. בהתחלה זה קצת מוזר, אבל זה חלק מהקטע. ואז – בום! מתחיל הערב.

 

על השולחן נוחתים סלטים צבעוניים, בירה זורמת, יין נמזג, והפיטמאסטרית – הלא היא אפרת, אחת השותפות במקום – עולה על המסכים במקום כך שממש מכל מקום אפשר לצפות בה ובעמדת הבשרים הייצוגית.

 

 

אפרת מספרת ש… לא, לא עוד תדריך – אלא מופע של ממש. היא מספרת על המנה הראשונה, בשר מעושן ששהה במעשנה 16 שעות (!), וכולנו דרוכים.

 

והנה – היא מוגשת לנו, השירות מהיר, מוקפד ושמח. אני טועם… וואו. התעלפתי. אם זאת רק הפתיחה – לאן עוד אפשר להגיע?

 

  יח"צ.  צילום: אפיק גבאי

 

המוזיקה מתגברת, האנרגיה עולה, והקהל? בשיאו. פתאום כל הסיפור הזה של "טיול מאורגן" הופך למופע בשרים מוקפד.

 

מנה אחרי מנה – כל אחת טובה מקודמתה – וקשה להסביר מה בדיוק קורה פה. שולטים בקהל כמו בובות על חוט – ואנחנו זורמים.

 

באמצע הערב, אני מוצא את עצמי מוחא כפיים בהתלהבות לשוק טלה כאילו זה איזה סולו של גיטריסט ברד הוט. מה אני אגיד לכם? השתגעתי.

 

מדובר בלא פחות משלוש שעות של חגיגת בשר סוחפת, עם שבע מנות משובחות ביותר, כל אחת מדויקת באופן מופתי. קברט קולינרי, מחזמר של טעמים – או כמו שהם קוראים לזה: "משתה בשרים".

 

  יח"צ.  צילום: אפיק גבאי

 

אני בחיים לא חשבתי שאזיל דמעה על אסאדו, אבל הנה אני, באמצע השבוע, בבאר שבע, מפתח רגשות לחלקי בשר צלויים, מעושנים ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב…

 

בסוף הערב, כשאני מחשב בראש, אני מבין ש-289 שקל (לא כולל שירות) זה בעצם משתלם בטירוף. אם הייתי קונה את כל הבשרים האלה בבית, עם האיכות הזאת, הייתי משלם הרבה יותר – וזה לפני שאני מתחיל לחשב על הזמן, הציוד, והמומחיות שצריך כדי להכין את זה כמו שצריך.

 

המסעדה היא חלק מרשת עם ארבעה סניפים – והסניף הבאר-שבעי הוא החדש והלוהט מכולם. שני סניפים נוספים עתידים להיפתח בקרוב, האחד בניו יורק והשני במיאמי. בטוח שאבקר גם בהם באחת מנסיעותיי הקרובות.

 

 יח"צ.  צילום: אפיק גבאי

 

מקומות? בקושי תמצאו, אז תזמינו מראש – כי אין מצב להיכנס ספונטני. וזה בעצם חלק מהקסם: זאת לא עוד מסעדה שפותחים דלת ונכנסים, זאת חוויה שמתכננים מראש.

 

הפיטמאסטרית אפרת שמובילה את הערב – פשוט כוכבת. חייכנית, מקצועית, חיה ונושמת את הבשר ואת הקהל, וזה מורגש בכל ביס ובכל צחוק.

 

מה שמעניין זה שהיא הסבירה לנו שכל ערב שונה – לא רק במנות שמוגשות אלא גם בטעמים עצמם. כל פיטמאסטר מכין אחרת, מתבל אחרת, ויש לו סגנון משלו. זה אומר שגם אם תחזרו הנה – תקבלו חוויה חדשה לגמרי.

 

אז מה אני יכול עוד להוסיף? אם תגיעו – תבינו לבד. אם אתם קרניבורים – זו חובה. ואם אתם לא – מבטיח שתתאהבו בדיוק כמוני.

 

מומלץ בחום. בחום של 300 מעלות.  

 

מחיר: 289 שקלים לסועד (לא כולל שירות)