איך אנחנו יכולים לאהוב את עצמנו יותר?

אילוסטרציה, צילום: אתר pixabay

"תאהב/י את עצמך" הוא המשפט הנפוץ ביותר בעולם הרוח והמודעות העצמית. הוא נאמר בניסוחים שונים ובהקשרים שונים, אבל המסר הוא אותו המסר: העיקר שנאהב ונקבל את עצמנו כפי שאנחנו.

באותה המידה שהמשפט הזה נפוץ, כך הוא יכול להותיר אותנו חסרי אונים. זה נשמע טוב, לאהוב את עצמנו, אבל איך בעצם עושים את זה? איך משנים מציאות של ביקורת עצמית, של רתיעה, של כעס ואפילו שנאה עצמית, למציאות של אהבה וקבלה?

התשובה לשאלה "איך עושים את זה?" הפכה במרוצת השנים להרצאות, ספרים וקורסים רבים. אפשר להסביר את הנושא מכל מיני זוויות ולענות על השאלה בכל מיני דרכים. זה כמו פתרון של תרגיל במתמטיקה – יש דרכים שונות להגיע לאותה התוצאה.

לשמחתי, בתקשור שעשיתי לפני זמן מה, טוהר – השם של קבוצת הישויות שאני מתקשר – התייחסו לסוגיה הזו.

התשובות לא חייבות להיות כרוכות בפעולה אקטיבית. לעיתים מנוחה תהיה התשובה. לעיתים הקשבה לרגשות שונים תהיה התשובה. לעיתים לבכות תהיה התשובה. לעיתים לראות טלוויזיה. לעיתים לדבר עם חברה או ללכת למקום מסוים.

תשובות שונות יכולות לעלות מתוכך, ככל שאת מחדדת את יכולת ההקשבה שלך לעצמך, הקשבה הנובעת מתמיכה, מרצון להיות למען עצמך.

באופן הזה, כאשר את מתרגלת את זה עוד ועוד – בדומה לאופן שבו בני אדם מאמנים את שרירי גופם – את יכולה לגלות שאת יותר אוהבת את עצמך. זה לא יקרה מיד, בהחלט לא. אך עם הזמן את יכולה לגלות שאת נמצאת יותר עם עצמך, מחוברת יותר לעצמך, תומכת יותר בעצמך, בדיוק כפי שאת. כך, על מצע זה של הקשבה, של תמיכה, של עשייה והוויה למען, נולדת אהבה".