יח"צ. צילום: מתוך "מכולת", יצחק חזקיה ואבי אוריה. צילום: יוסי צבקר

ביום שישי ה-25 במרץ חגג תיאטרון הקאמרי לשחקן הוותיק, יצחק חזקיה, את יום הולדתו ה-80 עם מיטב שחקני התיאטרון. הקאמרי בחר לחגוג לו עם קטעים ושירים של מחזות חנוך לוין, שבהם השתתף במשך 54 שנות עבודתו כשחקן.

את האירוע הנחה דודו ניב ובין משתתפיו הציגו גבי עמרני, אלברט כהן, חני נחמיאס, רמי ברוך, אודיה קורן, נדב אסולין, אוהד בן אבי, נטע גרטי, כינרת לימוני, שמעון מימרן, יוסי רחמני, דוד שאול, אוהד שחר, ניר שטראוס, אולה שור סלקטר, שהם שיינר ופרופ` אבי עוז.

על הניהול המוזיקלי – אוהד בן אבי, אבי גז- עורך ומפיק , ד"ר יורוביץ – קטעי קישור ויורם אמיר- תרם חלקו מארכיון התיאטרון.

לפני שאספר על יצחק חזקיה, אחד משחקני התיאטרון המרשימים ביותר שלנו, חשוב שנבחין בין יצחק חזקיה ובשמו הנוסף "חזקי הקטן" ואבנר חזקיה ז"ל המכונה "חזקי הגדול" (אחזור לזה בהמשך).
 
 יח"צ. מתוך "חפץ", צילום: מולא הרמתי

יצחק חזקיה, נולד בבולגריה ב-1941. ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 7. אביו היה סוחר עורות ואימו "ילדת שמנת" (הגדרה שלו). ב-1948 עלתה המשפחה לישראל, ההורים פתחו חנות קטנה לספרי אמנות באלנבי בתל אביב.
 
לאחר שירותו הצבאי, למד בחוגים לתיאטרון והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. מהאוניברסיטה הגיע להבימה שם שיחק ב"אותלו" של שייקספיר וב"העונה הבוערת" אחרי שנתיים באוגוסט 1968 עזב לקאמרי, ומאז, במשך 54 שנים, שיחק בקרוב ל-120 תפקידים. עם זאת ביחס לשחקנים אחרים מעט מאוד ידוע עליו עובדה הקשורה ככל הנראה למיעוט הופעותיו על מסך הטלוויזיה, בעידן שמכתיר את כוכביו בעיקר דרך המדיום הזה.

ומה לא אמרו עליו? שהוא שחקן אופי, רהוט ומדויק שיש לו קול עוצמתי ודיקציה משובחת, שהמנעד שלו אין סופי – ונע מדמויות טרגיות שטופות כאב לליצניות וקורעות מצחוק, אומרים עליו שהוא דק הבחנה וגם איש להתקנא, שהוא פרטנר חלומי וגנב הצגות מדופלם … והכל נכון, ושהתיאטרון זכה והאומנות הפלסטית הפסידה כי הוא צייר מחונן ואף מתופף חד פעמי.

חזקי זכה שלוש פעמים בפרס התאטרון הישראלי. הוא גם זכה בפרס רוזנבלום לאומנויות הבמה, בפרס אברהם בן יוסף וממש לאחרונה, זכה בפרס מפעל חיים ע"ש עומרי ניצן.
 
 יח"צ. מתוך "מנהל הבית". צילום: יוסי צבקר

תפקידיו השונים לאורך השנים התנהלו במרחבים שונים ומוקצנים, מתפקידי דרמה מעוררי השראה ועד לדמויות קומיות מוקצנות. כשחקן, היה מזוהה שנים בתפקידיו הרבים במחזות של לוין והיו שהשוו זאת לרומן של 25 שנה עם לוין, עד מותו.

בהתאם לכך, בחר כאמור תיאטרון הקאמרי לציין את יום הולדתו ה-80 עם מיטב הקטעים והשירים מהצגות חנוך לוין בהן השתתף.

באירוע הוצגו קטעי הצגות של לוין בכיכובו של חזקיה לפי שנים: 1966 – "דרמה עברית",1974 – "נעורי ורדה`לה", 1979 – "הוצאה להורג", 1981 – "יסורי איוב", 1984 – "הנשים האבודות מטרויה", 1985 – "כולם רוצים לחיות", 1986 – "יאקיש ופופצ`ה , 1989 – "שיץ", 1994 – "האישה המופלאה שבתוכנו", 1996 – "חפץ", 1999 – "אשכבה", 2000 – "קרום" ו"מלאכת החיים".

על הבמה, הציג חזקיה לצד נדב אסולין את "כובע שהופך לסל" – מתוך ספרו של חנוך לוין "הג`יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים".

הצופים זכו לראות סרטון בו רואיין חזקיה על פועלו בתיאטרון ועל תפקידו במחזה "נעורי ורדה`לה".

"התפקיד תפס אותי בעורף וכופף אותי. הייתי מתחיל להקריא את הטקסט וכבר הייתי מתמלא בדמעות, לא יכולתי לדבר. הרגשתי שהתפקיד רוכב עלי במקום שאני ארכב עליו, הוא שולט בי ואני לא יכול לנתב, אני מרגיש תפוס ולא יכול לעשות כלום, זה פשוט חנק אותי, אני רועד כולי".

כאשר פנה לחנוך וביקש ממנו לוותר על התפקיד, ענה לו לוין שאין סיכוי, מאחר וזה בדיוק הקושי שהוא מעוניין שיציג על הבמה".
 
 יח"צ. מתוך "אמדאוס". צילום: ז`ראר אלון

בהמשך, הוצגו קטעי הצגות שונות עם השחקנים אודיה קורן ודיויד בילנקה, דודו ניב ואוהד שחר, אולה שיר סלקטר, אלה רוזנצוויג ,גבי עמרני, יוסי רחמני, אורנית מרק ואירית בשן.

ניב מספר כי בהצגה "שיץ " שעלתה בקאמרי ב-1989, השתתפו זרירה חריפאי ז"ל, תחיה דנון ושני החיזקיים.- חיזקי הקטן וחיזקי הגדול.
 
ואם בחיזקי הגדול עסקינן יצוין כי חזקי הקטן ציין בראיון שנערך עמו כי היה בינו לבין הגדול קשר חברי. הם היו משחקים פוקר כל שבוע והוא עצמו לדבריו למד ממנו הרבה – "משחק, טיימינג, ואיך להתמודד עם מעברים בתוך המשפט. כל פעם שהיו לי בעיות, נניח, עם איזה שהוא מעבר בתוך התפקיד – הייתי חושב על חזקי, איך חזקי היה עושה את זה. התבוננתי בו הרבה, כולנו התבוננו בו, הערצנו אותו".

יצחק חזקיה גילם את החתן – צ`רכסו ואילו אבנר חזקיה גילם את אב הכלה – פפכץ. בתמונה השלישית של המחזה נפגשים צ`רכס ופפכץ למשא מתן קשוח על התנאים לקיום החתונה. על הבמה גילמו קטע זה רמי ברוך וניר שטראוס.

בין קטעי ההצגות, הנעימו בקולם אלברט כהן, אוהד בן אבי, חני נחמיאס, אלה רוזנצוויג, שהם שיינר ואולה שור סלקטר בשיריו של לוין.

פרופסור אברהם עוז, מחוקרי שקספיר החשובים בעולם, מספר כי גם הוא למד בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת ת"א, לצידו של חזקיה והיה עד למפגש הגורלי שלו עם חנוך לוין. לדבריו, מאז עקב באדיקות על עבודתם המשותפת של שני חבריו לספסל הלימודים.

בין חבריו למקצוע שבירכו אותו על הבמה היו גם נטע גרטי וחני נחמיאס וברכה מיוחדת היישר מניו-יורק היתה ברכה לסבא חזקי מנכדתו, בנו עידו והכלה – השחקנית חני פירסטנברג.

חזקיה זכה אף לברכה מרגשת ומצולמת מנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, אך את הברכה המרגשת ביותר היתה ללא ספק של אשתו קרין.

חיזקי נשוי לקארין 53 שנים ולזוג שני בנים -יואב ועידו. הם הכירו בקו אוטובוס מס` 5 . לדבריה, היא גילתה את חיזקי לפני שידע על קיומה. "צפיתי בהצגה "רוחות" ואמרתי לעצמי שהוא שחקן מוכשר… בטח עוד אשמע עליו".

"כאשר התחילו לצאת, היה מגיע לכל פגישה עם זר פרחים. לימים, לאחר שהזמין אותי להצגה, הבנתי שזה רפליקה מההצגה – אבל אז כבר הייתי מאוהבת. כל פעם שראיתי אותו על הבמה, התלהבתי מחדש ושכחתי את כל הכעס. הצחוק שלו "משמן" את הנישואין – "הדבק" שמחזיק את הנישואין". חזקיה מציין כי "כשקרין נמצאת באולם, אני תמיד במיטבי".

בסיום האירוע הודה חזקיה לכל העוסקים בדבר וסיפר כיצד נולד הרעיון "כשחזקי פגש את לוין".

"בתקופת הקורונה היינו מובטלים למעלה משנה. דודו ואני נהגנו להיפגש פעם בשבוע בגינת דובנוב, כדי להעביר את הזמן עם בירות שדודו נהג להביא. ככה עלה בדעתו לראיין אותי על חנוך ואחר כך הרעיון תועד ביוזמת התאטרון והועלה ליוטיוב".

חזקיה ציין כי עצוב לו שמספר אנשים יקרים לו נפקדים מהאירוע, חנוך הוא המרכזי שבהם. חזקיה ציין גם את עומרי ניצן "שהיה בינינו שיח אומנותי רב שנים", עודד תאומי "חבר וקולגה שבמשך עשרות שנים קיווינו שנשחק ביחד והמחלה שלו טרפדה את התכנית".

חזקיה סיים את האירוע וציין כי למרות גילו המופלג, המחשבה שלא יתמודד עם תפקיד חדש, קשה לו. כך מצא את עצמי משחק לאחרונה גם בתיאטרון של אבי עוז במחזה "נוף" של הרולד פינטר וגם במחזה "צמא" של מיקי גורביץ שיעלה בחול המועד פסח בתיאטרונטו.

"הינה, בגילי המתקדם, הפכתי גם לשחקן פרינג`. מה עוד צופן לי העתיד?