צילום: גלי מרגלית. מתי כספי בהופעה ב-D-one, הבית למופעים בדרום השרון
מתי כספי נולד בשנת 1949 בקיבוץ חניתה. כבר בילדותו גילה כישרון מוזיקלי יוצא דופן: בגיל עשר החל ללמוד פסנתר בקונסרבטוריון בנהריה, במימון הקיבוץ, ואף קיבל כלי נגינה משלו – נדיר מאוד באותה תקופה.
חשיפתו למוזיקה מכל העולם דרך תוכנית הרדיו "משירי עמים" פתחה בפניו עולם של קולות מהבלקן, מאפריקה ומדרום אמריקה – זרעים שיצמחו שנים אחר כך בסמבה ובבוסה נובה שהביא לישראל.
במהלך שירותו הצבאי בלהקת פיקוד דרום החל להלחין ולהופיע. השיר הראשון שזכה להצלחה רחבה היה "אני מת", כותרת שנשמעת כמעט נבואית ביחס לקריירה הארוכה שלו.
יחד עם חברי הלהקה הקים את השלישייה "לא אכפת להם", אלבום יחיד ששיקף את רוח הניסוי והחדשנות שלו – תמיד לשבור קונבנציות וליצור משהו שונה.
צילום: גלי מרגלית. מתי כספי בהופעה ב-D-one, הבית למופעים בדרום השרון
ב-1974 יצא אלבומו הראשון כסולו, וב-1976 יצא האלבום השני עם עטיפת פעמון הדלת האייקונית, שסימנה את תחילת שיתוף הפעולה הפורה שלו עם אהוד מנור. יחד הם יצרו עשרות שירים שהפכו ללהיטים, בהם "ברית עולם" – שיר שנולד בתהליך שלוש שנים והפך לסמל ישראלי של יצירה ורגש.
ב-1977 הוציא כספי את "ארץ טרופית יפה", אלבום ברזילאי מתורגם, שהרחיב את פלטת הצלילים הישראלית והוכיח שניתן לשלב סגנונות זרים בהצלחה בארץ.
בנוסף לפעילותו כזמר ומלחין, כספי היה מעבד ומפיק מוערך, שעבד עם עשרות אמנים מרכזיים – מאריק סיני ועד ריקי גל, מהדודאים ועד מאיר בנאי. ריקי גל נזכרת בפגישה הראשונה שלהם: "שמעתי אותו מנגן בגיטרה כל הלילה, בחדר עלוב בבסיס בסיני. ידעתי מיד שזה האדם שאני רוצה לעבוד איתו. הוא משך אותי בזרות שלו".
שיריו הפכו לחלק מהמטען התרבותי של כולנו – מלהיטי בוגרים כמו "לקחת את ידי בידך", "זה מכבר" ו"ואתם רוקדים", ועד שירי ילדים כמו "הסביבון שלי", "אחותי הקטנה" ו"מי ראה את באני".
לצד הרצינות המוזיקלית שלו, היה לו צד משעשע וייחודי – הפנים החתומות וההומור שלו הופיעו בקליפים ובאלבומי מערכונים, כמו בקליפ של "לא טוב היות האדם לבדו", שבו הוא מנגן ברפת בין פרות שאוכלות את הז`קט שלו – והוא נשאר אדיש לחלוטין.
צילום: גלי מרגלית. מתי כספי בהופעה ב-D-one, הבית למופעים בדרום השרון
בשנות ה-90 עבר לארצות הברית לזמן קצר אך המשיך ליצור ולהופיע בישראל.
חייו האישיים היו מורכבים – נישואין מרובים, ביגמיה, פרשות מסים ועמדות קונספירטיביות בשנים האחרונות, שהעמידו אותו בעין הסערה הציבורית.
ב-2019 חשף מחלה אוטואימונית שפגעה בשמיעה ובראייה, וב-2025 הודיע על סרטן מתקדם עם גרורות, שהקשה עליו לנגן ולהתפרנס.
במהלך תשעת החודשים האחרונים לחייו פנה הציבור לעזרה כלכלית וזכה לתמיכה אדירה – מיליוני שקלים נאספו למענו.
באוגוסט 2025 התקיים מופע הצדעה ברעננה, אחד מהופעותיו הציבוריות האחרונות, בהן הופיע בכיסא גלגלים והודה למשפחה, לחברים ולציבור. חודש לפני מותו הוקדש לו פרק מיוחד בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", שבו ציין בהתלהבות שהיצירות שלו ממשיכות ללוות את הדור הצעיר.
כספי השאיר אחריו 18 אלבומי אולפן, מאות שירים ועשרות אלבומים שהפיק לאחרים. ב-2010 קיבל את פרס אקו"ם למפעל חיים על השפעתו הבלתי ניתנת להכחשה על דור של יוצרים. המשפחה כתבה עם מותו: "האור בחיינו נכבה. אהבתו ויצירתו ימשיכו להיות חלק מאיתנו לעד". הנשיא יצחק הרצוג ציין: "מתי כספי איננו, אבל תרומתו למוזיקה הישראלית ולחיינו נוכחת כל כך ותמשיך ללוות את עולם התרבות שלנו לדורות".
מתי כספי, הילד מחניתה שהפך למלחין, מפיק וחידש את הצליל הישראלי, נפרד מאיתנו. הקול שלו נשאר בכל שיר, בכל מנגינה ובכל זיכרון.
