בואו לקחת נש(י)מה

המופע "נש(י)מה" של תיאטרון מסתורין הירושלמי הצליח לסקרן אותי. מדובר באחת משלושת קבוצות התיאטרון הגדולות בארץ, המציעה חוויה תיאטרלית-רוחנית ראשונה מסוגה.

"תיאטרון מסתורין", שפועל בירושלים כבר למעלה עשור, אינו מציג על במות אלא בעיקר בחללים אורבניים ומופעי החוצות שלו. הוא מורכב מאמנים ירושלמים שהשכילו להבין את מה שבכל העולם כבר יודעים – תיאטרון ניתן לעשות בכל מקום, בין אם מדובר על בניין המשביר בכיכר ציון, שעליו הם נתלו בעבר מגובה של 20 מטר, ובין אם מדובר במופע שהתפרס על הקומות השונות בתחנה המרכזית המיותמת בתל אביב.

הפעם, אומנם ידעתי לאן אני מגיעה אך לא היה ברור למה בדיוק לצפות. דבר אחד היה ברור – מופע שכזה טרם חוויתי.

הובטח לנו שמדובר ב"מסע אומנותי ומרפא", ואכן, מהרגע שנכנסנו בדלת הכניסה כבר יכולנו לחוש את האנרגיה המיוחדת שהיתה שם.


משם, ולאחר שתלינו מעילים ותיקים, נכנסנו קלין אל החלל הגדול. המופע החל בתופים שנכנסים עמוק עמוק לבטן, וככל שהוא נמשך החוויה העמיקה.

תוך תנועה, עודדו השחקנים את הקהל לחדול לעמוד מהצד ולהיכנס ולהשתתף בנעשה ממרכז המעגל ההתרחשות.

המופע מתברר נוצר בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. באותו היום נעצרו פרויקטים רבים עליהם עבדו בתיאטרון מיסתורין. אנשי הצוות גויסו למילואים, וחלקם אף עברו את השבוע הראשון למלחמה בדרום, שם נחשפו למראות קשים ביותר.

בנה של יוליה גינס, המנהלת האמנותית של הקבוצה, נכח במסיבת ה“נובה” ברעים, ניצל בנס ואיבד מספר לא נתפס של חברים. יוליה, לקחה על עצמה לשנות גישה וליצור מופע חדש שיעניק מענה רגשי לכאב שנוצר בנו כחברה, במיוחד בשל קרבתה המשפחתית לאותו כאב.




יצוין, המופע הזה נוצר בשיתוף מטפלים, אנשי רוח ומומחים למסורות שונות של ריפוי אשר תרמו את זמנם ליצירת התוכן ומשתתפים בו כ-20 אומנים, שחקנים, רקדנים ומוזיקאים שעמלים יחדיו על ניסיון אמיתי לסייע למתבוננים להמריא על כנפי הדמיון, במרחב שמעניק לתפאורה, לתנועה ולמוזיקה נוכחות רבה.