יח"צ, באדיבות רד קייפפלקון, דביבון כיס קטן עם יותר צ׳ארם ממוסר, מוצא את עצמו על רכבת אקספרס מלאה חיות, במטרה לגנוב אוכל לחברים שלו.
זה נשמע כמו מתכון לסיפור חביב, עד שהגירית המרושעת, איתה שיתף פעולה לכאורה, מחליטה לנתק את הבלמים ולשנות את התוכניות. מהר מאוד הרכבת הופכת לסרט פעולה קטן עם טוויסט חייתי, והמרדף להציל את כולם מתחיל.
מהרגע הראשון, משהו ב-Pets on a Train ("חיות על הרכבת") הריח לי מוכר. מוכר מאוד. וכשהרכבת התחילה לטוס על המסילה, זה היכה בי: מדובר בגרסת הסרט "רכבת הקליע" – רק צבעונית ומונפשת.
הרבה אקשן, תחושת דחיפות, טוויסטים בדרך, ופחות בראד פיט בקרון, ויותר חתולה מתוקה.
יח"צ, באדיבות רד קייפ
אז כן, יש רגעים שהם יותר דרמטיים ממה שמצופה מסרט ילדים קלאסי, והמתח נשאר באוויר כמעט לכל אורכו.
בכל רגע נתון, קורה משהו שיכול לגרום לכל החיות על הרכבת לגמור את חייהן בהתרסקות מהמסילה, אבל איזה כיף שעמוק בלב, כולנו יודעים שהטוב ינצח, נכון? גם אם הטוב הוא קצת רע. טיפה.
בכל רגע נתון, קורה משהו שיכול לגרום לכל החיות על הרכבת לגמור את חייהן בהתרסקות מהמסילה, אבל איזה כיף שעמוק בלב, כולנו יודעים שהטוב ינצח, נכון? גם אם הטוב הוא קצת רע. טיפה.
יח"צ, באדיבות רד קייפ
החיות מקבלות אנימציה חיה וצבעונית, מלאת אופי ואנרגיה. הסרט עצמו מגיע מצרפת, ובאמת מרגיש כמו תוצר של בית יוצר אירופי: מצד אחד אנימציה מושקעת, צבעונית וחיה, כזו שמצליחה לגרום לכל דמות להיראות כאילו היא נמשכה ביד, ומצד שני עלילה עם קצת יותר חוצפה ואומץ ממה שאנחנו רגילים לראות בסרטי אולפנים אמריקאיים קלאסיים.
יש משהו בסגנון הצרפתי שמאפשר לסיפור להיות קצת פחות "מעוגל", עם רעים שהם באמת רעים, ועם רגעים דרמטיים שלא מתנצלים. אולי זה מה שהופך את "חיות על הרכבת" לשונה, ודווקא זה מה שמוסיף לו את הקסם.
בסוף נשאר סרט (מדובב לעברית) שהוא שילוב של מתח, הרפתקה וחברות. "חיות על הרכבת" אולי לא ירגיש הכי תמים לקטנטנים, אבל הוא בהחלט קומדיית אקשן חמודה למשפחות, כזו שמצליחה לרתק, לרגש ולהזכיר כמה כוח יש בחברות.
