אילוסטרציה, צילום: freepik
נינה גמזולטובה, מאמנת להתנהלות תזונתית, פוגשת בקליניקה נשים וגברים שמספרים על אכילה לא מסודרת בזמן חירום. לדבריה, הגוף והנפש מחוברים בקשר הדוק.
כשאין שגרה גם האכילה מתערערת. וכשהאכילה מתערערת, רמות הסוכר בדם קופצות וצונחות, מצב הרוח מושפע והעייפות מתגברת. הבשורה הטובה היא שלא צריך מהפכה. מספיקים כמה עקרונות פשוטים כדי לייצר יציבות.
להלן חמישה כללי מפתח שיכולים לשנות את האופן שבו אתם אוכלים בתקופה מתוחה.
אם כבר לנשנש במרחב מוגן, אז לבחור חלבון
בזמן אזעקה או שהייה ממושכת בממ״ד, הנטייה הטבעית היא לשלוח יד לחטיף זמין. במקום חטיף עתיר סוכר, מומלץ לבחור במנת חלבון: יוגורט עשיר בחלבון, קערת אדממה, ביצה קשה לצד ירקות חתוכים.
חלבון תורם לתחושת שובע לאורך זמן ומסייע לייצוב רמות הסוכר בדם. התוצאה היא פחות נפילות אנרגיה ופחות צורך בנשנושים תכופים.
מתוק כן, לא כל היום
איסורים גורפים כמעט תמיד מובילים לאכילה רגשית מוגברת. לכן ההמלצה אינה להימנע לחלוטין ממתוק, אלא להחליט מראש על מנה אחת ביום, עד מאה וחמישים קלוריות: קוביית שוקולד איכותי, עוגייה קטנה או קינוח אישי. ההחלטה המודעת מונעת נשנוש מתמשך לאורך היום ומחזירה תחושת בחירה במקום אכילה אוטומטית.
לא מדלגים על ארוחות
במציאות חירום השעון הביולוגי משתבש. קמים מאוחר אחרי לילה מתוח, מדלגים על ארוחה ואז טורפים בערב.
כדי למנוע תנודות חדות ברעב ובאנרגיה, מומלץ לאכול לפחות כל שלוש שעות — גם אם מדובר בארוחה קטנה. הגוף זקוק לאספקת אנרגיה סדירה כדי להתמודד עם סטרס.
ארוחת בוקר מאוזנת גם אם היום התחיל מאוחר
אחת הטעויות הנפוצות היא לפתוח את היום בקפה בלבד. ארוחת בוקר מאוזנת עד שעתיים מהקימה, גם אם הקימה הייתה בעשר בבוקר, צריכה לכלול ירק, פחמימה וחלבון.
לדוגמה: חביתה עם סלט ולחם מלא, או יוגורט עם פרי ושיבולת שועל. שילוב כזה מספק אנרגיה הדרגתית ותורם לריכוז וליציבות רגשית לאורך שעות הבוקר.
חלבון כחוט שדרה יומי
בכל ארוחה במהלך היום מומלץ לשלב מקור חלבון: קטניות, ביצים, מוצרי חלב, עוף, דגים או טופו. חלבון הוא אבן הבניין של השריר ושל מערכות רבות בגוף. מעבר לכך, הוא מאריך תחושת שובע ומפחית חשק למתוקים.
בתקופה שבה התנועה לעיתים מצטמצמת והישיבה מתארכת, שמירה על מסת שריר חשובה במיוחד.
מעבר להיבט הפיזיולוגי, יש כאן גם היבט נפשי. תכנון ארוחות, גם בסיסי, מחזיר תחושת שליטה. בתוך מציאות שבה אין שליטה על לוחות זמנים חיצוניים, שליטה בצלחת היא עוגן קטן אך משמעותי.
ראוי לזכור כי עבור חלק מהציבור, מציאות חירום מצטרפת להתמודדות מתמשכת עם מגבלה רפואית או ירידה בכושר העבודה.
כאן נכנסות לתמונה גם יוזמות חברתיות שמחזקות עצמאות וחוסן. אחת מהן היא המקום שבו גמזולטובה הוכשרה: WINWORK, עסק חברתי שהוקם על ידי אנשים עם מגבלה למען אנשים עם מגבלה, ומציע תוכניות הכשרה ליזמות ולעצמאות כלכלית.
ההכשרות מיועדות לזכאים וממומנות באמצעות המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון. החיבור בין תזונה מאוזנת, חיזוק חוסן אישי ובניית עצמאות כלכלית איננו מקרי. בכל המישורים מדובר בהחזרת שליטה ובהשקעה בעתיד, גם כשההווה מטלטל.
בסופו של דבר, אכילה בזמן חירום אינה תחרות משמעת עצמית. היא מערכת תמיכה. כאשר הגוף מקבל את מה שהוא צריך במינון הנכון, הנפש מגיבה ביציבות גדולה יותר.
לא צריך תפריט מושלם. מספיקים חמישה עקרונות פשוטים, החלטה מודעת אחת בכל פעם וזיכרון חשוב אחד: גם בתקופה מורכבת, אתם יכולים לבחור איך להזין את עצמכם.
