יח"צ
 
ההצגה "טוק טוק" (TOC TOC) – הגיעה סופסוף ארצה. היא עלתה לראשונה בצרפת ומאז כבר ביקרה בלמעלה מ-30 מדינות באירופה, בדרום אמריקה ובאסיה והפכה להצלחה מסחררת.
 
ההצגה בעיבוד של התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי הושקה השבוע, כשעל הבימוי הופקד אודי גוטשלק.
 
על הבמה מככבת לה שורה של שחקנים מהשורה הראשונה – איציק כהן, גיא לואל, יובל סגל, יפית אסולין, דנה סמו, מיכל זיס, שיר פופוביץ – כולה מתפרעת על הבמה בדמויות שאותן מגלמים חבריה, כשאלה מציפים לקהל נושא חשוב במלוא הפתיחות – הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) מהי.
 
משמעות המילה TOC בצרפתית וספרדית, היא – הפרעה טורדנית כפייתית. זוהי כידוע הפרעת חרדה.
 
 
כולנו חרדים לעתים, אך רובנו מצליחים לשלוט בחרדה באופן שאינו משבש את חיינו. חלקנו מדחיקים אותה, אחרים מוצאים דרכים להירגע, אולם מי שסובל מ-OCD אינו מצליח לעשות זאת. המחשבות על הדברים האיומים שעשויים לקרות מייסרים אותו ולא מרפים עד שהוא מבצע אקט מסוים, שמחירו יכול להיות כבד מאוד.
 
הגרסה הישראלית ל- "טוק טוק" מבוססת על הקומדיה של המחזאי הצרפתי לורן באפי, המתארת את מעלליהם של 6 דמויות הממתינות בקליניקה של פסיכיאטר מוכר ומפורסם, בתקווה שזה ימצא עבורם מענה ומזור להפרעות הכפייתיות שהפכו למטרד יומיומי בחייהם.
 
הרופא המטפל מאחר אל המרפאה וכך נחשפים וחושפים מטופליו את בעיותייהם, כשבאפי מביא לקדמת הבמה הפרעות OCD מגוונות, למשל "תסמונת טורט" המתבטאת בטיקים מוטוריים וקוליים בלתי רצוניים (הנעה וטלטול של הראש או הידיים, מצמוצים או משיכת כתפיים) הכוללים לא פעם גם ציוצים, נהמות, חרחורים ונביחות, ובמקרים נוספים גם קללות וניבולי פה עסיסיים, אותה מגלם איציק כהן בצורה כה טבעית עד כי ניתן לחשוב שהוא אכן לוקה בהפרעה.
 
  צילום: גלי מרגלית
 
גיא ליאל מציג בפני הצופים הפרעה אובססיבית למספרים. זוהי קומפולסיה מנטלית שבאה לידי ביטוי בצורך לחזור על פעילות של ספירה (מילים, שניות, צעדים וכדומה) שמבוצעת כתגובה לנוכחותן של אובססיות.

את הפרעת הסימטריה והקושי ללכת על קווים מגלם בצורה מרתקת יובל סגל, שדמותו עוסקת באופן מופרז בצורך בסדר וארגון תוך צפייה להרמוניה ויז`ואלית של פריטים שונים בצורה סימטרית ומושלמת.
 
  צילום: גלי מרגלית
 
דנה סמו המשעשעת מציגה את אחת הקומפולסיות הנפוצות ביותר -אובססיביות לרחצה וניקיון – זוהי תסמונת המתבטאת בביצוע טקסי ניקיון ממושכים לגוף או לבית ולעיתים אף הימנעות ממגע עם אנשים או חפצים שאנשים אחרים נגעו בהם (לדוגמא ידית הדלת) כתגובה למחשבה טורדנית שעיקר תוכנה הוא פחד שאינו רציונלי מפני זיהום, לכלוך, חיידקים או הדבקות במחלה קשה (פיזית או נפשית).
.
יפית אסולין מעניקה ביצוע אותנטי בתפקיד אישה דתית, שלה מחשבות טורדניות, באינסוף שאלות חוזרות ונשנות, שמתערבבות עם דמיון ומשתלטות על המוח. היכן המפתחות? האם סגרתי את הגז? ומתי תצא הרכבת?
 
  צילום: גלי מרגלית
 
מיכל זיס היא בחורה עם הפרעה המתאפיינת בחזרתיות מתסכלת על כל משפט פעמיים. על הבמה היא מתקשה לדחות ולהרחיק את ההפרעה שהופכת למצוקה רגשית ומעיקה גם לחבריה בקליניקה ואילו שיר פופוביץ – המזכירה האישית של הפסיכיאטר המתהדרת בלוק מתוקתק, מנסה להשליט סדר בפציינטים השונים.

הסיטואציות מצחיקות ומרגשות כאחד, לא אשקר כי היו פעמים שהרגשתי הזדהות כזו או אחרת עם הדמויות, כי בסופו של דבר, לכל אחד מאיתנו יש את הטוק שלו.

גוטשלק בבימויו הפנטסטי המבוסס על העיבוד של מיכאל צ`רני למחזה המקורי, מצליח לגרום לקהל להתגלגל מצחוק, כשבחירתו בדמויות הלוקות בתסמונת מדויקת. מלבד העובדה שכולן מוצגות בחן, ברגישות ובהומור רב המתבקש מנושא כל כך טעון, עדין ושברירי, שהרי הקאסט המופלא שבחר סוחט מפגני משחק וירטואוזים המעניקים לצופה את האפשרות להתבונן גם לתוך עצמו.