חלק מהחשיפה הארכיאולוגית שנמצאה בבית שמש. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקותתגלית מרגשת לרגל החנוכה: רשות העתיקות חשפה מפעל עתיק לייצור נרות שמן מחרס, תבניות אבן ששימשו לייצור הנרות, ומספר גדול של פסלוני חרס בני כ-1700-1600 שנה, שנחשפו לאחרונה בחפירות בבור מים הסמוך לשכונה חדשה שמוקמת בימים אלה בעיר בית שמש.
חשיפת הנרות, ששימשו למאור בעת העתיקה, הפתיעה את הארכיאולוגים לא רק בשל כמותם ויופיים, אלא גם בשל פתרון תעלומה ארכיאולוגית הקשורה בהם מתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה בשעתו פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש ובתוכו להפתעתו גילה אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לספירה), שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי.
חשיפת הנרות, ששימשו למאור בעת העתיקה, הפתיעה את הארכיאולוגים לא רק בשל כמותם ויופיים, אלא גם בשל פתרון תעלומה ארכיאולוגית הקשורה בהם מתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה בשעתו פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש ובתוכו להפתעתו גילה אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לספירה), שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי.
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקותלצד הנרות, גילה בראמכי גם תבניות אבן שבהן יצרו את הנרות, ומגוון רחב של פסלוני (צלמיות) חרס, בדמויות בעלי חיים ופרשים, נשים וציפורים. לאחר גילוי הנרות בתקופת המנדט הבור נסתם ומקום הימצאו נשכח ומיקום הבור נשאר בגדר תעלומה למרות הניסיונות לאתרו.
בחפירות של רשות העתיקות, בהשתתפות עשרות תלמידי מכינות קדם-צבאיות שבוצעו לפני הקמת שכונה חדשה ברובע ה` על ידי משרד הבינוי והשיכון – מחוז ירושלים, נחשף הבור, ועתה, בחג החנוכה, החליטה רשות העתיקות להביא את דבר התגלית לידיעת הציבור.
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות"במסגרת תכנית הפיתוח בבית שמש, בדקנו אזור בשולי האתר בית נטיף", מספרים מנהלי החפירה מורן בלילה, איתי אביב, ניקולס בננסטיין ועומר שלו. "בבדיקה זיהינו בור מים דומה לבורות הקיימים באזור. אלא שלהפתעתנו, בחפירה שערכנו בסמוך לבור, החלו לעלות נרות חרס, תבניות אבן וכמות גדולה של צלמיות".
כאשר ירדו החוקרים אל תוך בור המים, שנותר שלם, הם הופתעו לראות שהוא מוכר להם מהצילומים כפי שהופיעו בפרסומיו הידועים של בראמכי. בבור אף התגלו ממצאים שבראמכי השאיר אחריו: סלי עור ששימשו להוצאת האדמה, וארגז מתכת ריק. "הבור של נרות בית נטיף קם לתחייה!" אומרים הארכיאולוגים. "ההתרגשות שלנו הייתה רבה, מאחר שלא מדובר רק בתגלית ארכיאולוגית, החשובה בפני עצמה, אלא לפנינו היסטוריה ארכיאולוגית ממש".
צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות"הצלמיות והדגמים שעל הנרות מאזור בית נטיף, מספרים את סיפורה של שפלת יהודה בתקופה שאחרי מרד בר -כוכבא", מסביר בנימין סטורצ`ן מרשות העתיקות, חוקר נרות בית נטיף. "ממכתבי יוספוס פלביוס אנחנו יודעים שבימי הבית השני, בית נטיף הייתה בירת מחוז – אחת מ-10 הערים המרכזיות של הממשל החשמונאי. עם כישלון מרד בר כוכבא וניצחון הרומאים, התדלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשפלת יהודה, והיישוב הפך ברובו נחלתם של אנשים שהושפעו מתרבות פגאנית, ועל כך, מעידים הפסלונים הרבים שנחשפו באתר.
ממצאים מחפירת בית נטיף. צילום: דפנה גזית, רשות העתיקותבמקביל, על נרות החרס ניתן למצוא גם סמלים יהודיים מובהקים, כמו שופר, מחתה ומנורה, ואלה – מספרים על חיים יהודיים שהמשיכו להתקיים בשפלת יהודה על אף כישלון המרד: ברור שיצרן הנרות ייצר נרות שכאלה כתגובה לביקוש, שעדיין היה קיים באזור. בתקופה זו, גם הנצרות מתחילה להתגבש, ובמכלול נרות בית נטיף מוכרים גם דגים, שהם אחד מסמלי הנצרות. ממגוון הנרות והצלמיות, אם כן, ניתן להסיק שחיה כאן אוכלוסייה מעורבת".
"חג החנוכה הוא הזדמנות נפלאה לספר לציבור על חשיפת מצבור הנרות, אמצעי התאורה המקובלים בתקופות הקדומות", אמרו הארכיאולוגים. לאור חשיבות הממצא והמקום, ברשות העתיקות ומשרד הבינוי והשיכון מתכוונים לשמר את האתר ולהציגו כחלק מפארק גדול שיהיה פתוח לציבור.
