פסטיבל הצילום – PHOTO IS:RAEL יתקיים עד ה-7 בדצמבר, בעזריאלי שרונה (כניסה ממתחם שרונה, רחוב רב אלוף דוד אלעזר).
40 תערוכות כלליות, 250 אמנים מרחבי העולם, 30 תערוכות חברתיות ועשרות אירועים מיוחדים.
נושא הפסטיבל השנה הוקדש למושג פנטזיה. הפנטזיה יכולה להיתפס כאשליה, כדבר שהוא כל כולו פרי הדמיון, ובלתי ניתן להשגה או כדבר שאנו שואפים אליו, חולמים עליו, ופועלים בכל כוחנו כדי להשיגו. הפנטזיה היא חלק מהיום יום שלנו, בין אם בדמיון או בפעולות שאנו עושים.
אז מהי הפנטזיה שלכם?
הצלם עודד וגנשטיין ("שלג דאשתקד") זוכה תחרות הצילום PDN Photo Annual לשנת 2018, מספר בצילומיו על קבוצה של נשים מבוגרות שגרות בכפר קטן בצפון סיביר.
בעבר היו הנשים הללו חלק מקהילת רועים נוודית, אך כיום, בזקנתן הן לא נודדות, אלא מתגוררות בדירות קטנות בכפר המרוחק, מנותקות מהקהילה והטבע שכל כך אהבו. בסדרה, שילוב של תמונות הנשים, כאשר כל אישה מצולמת בדירתה, כשהיא לובשת פריט מימי הנוודות שלה, יחד עם צילומי הנוף. אותו הנוף אשר בו חיה בעבר.
הפרויקט – ״חלוצות הצילום" – חלק מרצף תערוכות מחקר המוקדשות להתפתחות הצילום הישראלי.
המחקר בפרויקט, , עוסק ב-65 צלמות בישראל מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, ובהשפעתן על התפתחות החברה הישראלית מבחינה תרבותית, אמנותית וחברתית, ומסמן מחדש דור של צלמות שהודרו משיח הצילום האמנותי והמקצועי.
הפרויקט מורכב משני חלקים. בחלקו הראשון "דיוקן עצמה" מאגד לראשונה גיא רז את פועלן הצלמות שפעלו בארץ בשנים 1850-1978 ומציג ביוגרפיות קצרות של 66 צלמות לצד דיוקנן העצמי.
בחלקו השני של הפרויקט הצלמת שאכפת לה – "ואני צילמתי ובכיתי, בכיתי וצילמתי" מציגה נועה צדקה את עבודותיהן של עשר מאותן צלמות ופותחת צוהר אל עולמן הפנימי הייחודי. מבטן של הצלמות אלינו, ומאידך של הצופים חזרה אליהן ואל עבודותיהן, מאפשר, לרגע אינטימי וקצר, להתוודע אל הפנים והשמות של הצלמות שמאחורי המצלמות האנלוגיות של דורנו הדיגיטלי.
בחלקו השני של הפרויקט הצלמת שאכפת לה – "ואני צילמתי ובכיתי, בכיתי וצילמתי" מציגה נועה צדקה את עבודותיהן של עשר מאותן צלמות ופותחת צוהר אל עולמן הפנימי הייחודי. מבטן של הצלמות אלינו, ומאידך של הצופים חזרה אליהן ואל עבודותיהן, מאפשר, לרגע אינטימי וקצר, להתוודע אל הפנים והשמות של הצלמות שמאחורי המצלמות האנלוגיות של דורנו הדיגיטלי.
בקומה השנייה תמצאו את "הפעילות החברתית" המתבססת על שיטת PHOTO IS:VOICE, המסייעת לקהילות שונות להשמיע את קולן באמצעות מדיום הצילום.
קברניטי המיצג "הפעילות החברתית" מאמינים שלכל אדם בחברה יש את הזכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו ולומר את דברו באופן ישיר ובלתי אמצעי.
במהלך השנה הם יוזמים פעילות חברתית התנדבותית ענפה בשפת הצילום, המקדמת שיח חברתי ומאפשרת יצירת גשר בין קהילות מוחלשות שונות בחברה (קשישים, צרכים מיוחדים וכדומה) לבין כלל הציבור.
אלק סות`, שנחשב לאחד הצלמים המובילים בעולם המתעד את הנוף החברתי והגיאוגרפי בארה"ב הגיע לארץ להציג מבחר צילומים מהפרויקט האייקוני שלו “Sleeping By The Mississippi”.
“Sleeping By The Mississippi” – אנשים ומקומות שגילה סות` במהלך מסע שקיים לאורך נהר המיסיסיפי. מסע שהתחיל בחורף הקפוא של מיניאפוליס והסתיים בחום הלוהט של ניו אורלינס.
בפסטיבל פגשתי את מירה נחמן, רואת חשבון מצליחה שאמנות הצילום תמיד בערה בה.
בעשור האחרון חקרה מירה את העולם דרך המצלמה שלה. היא עברה מעיר לעיר, מדינה למדינה, ותיעדה את המציאות דרך מה שהיא מזהה כאמנותי.
"אנו אמורים להיות אנשים אופטימיים ולראות את האור בכל דבר", היא אמרה לי.
מודה, שיותר מכל אני התחברתי לצילומים של דניאל רואדה – גאון צילום ספרדי שמשלב צילום ארכיטקטורה עם קריצה קיטשית והכל בצבעים עזים שתרצו לפנות להם קיר בסלון.
כל צילום שלו מעורר מחשבה ויצירתיות, בדיוק כמו שאני אוהבת…
מור אלנקווה, הוא צלם במשקפת המתאר דרכה את עולם הפנטזיה. כל צופה שמביט במשקפת שלו, יסחף לעולם אחר. עולם של אימה, של דרמה, חתונה, מקומות שונים בעולם, ועוד ועוד…
פסטיבל הצילום הבינלאומי 2019 – PHOTO IS:RAEL
מחיר: 58 שקל, לפרטים נוספים: 058-6601519
