אילוסטרציה. צילום: freefik
106,880 ניצולי שואה חיים היום בישראל. בשנה האחרונה נפטרו כ-12 אלף מהם – כ-33 לערך ביום, יותר מאחד בשעה.
גילם הממוצע 87, רובם חיים לבד וזקוקים לסיעוד. אלו הניצולים שהנאצים לא הצליחו להרוג, שהגיעו לכאן לאחר המלחמה ובנו חיים חדשים – ועתה, שנה אחר שנה, מספרם הולך ומתמעט.
75% מהניצולים – כ-80,600 איש – מוכרים כזכאים לקצבת סיעוד, שיעור גבוה מהממוצע בקרב כלל הקשישים בארץ. בקרב הניצולים המוכרים לשירותי הרווחה המספר עולה ל-84%. מתוכם, 21,076 שורדים נמצאים ברמת הסיעוד הגבוהה ביותר – תלויים לחלוטין בעזרת הזולת.
33,057 ניצולים מקבלים קצבת השלמת הכנסה, המוענקת לבעלי הכנסות נמוכות. מתוכם, 73% חיים לבדם – אנשים בני 85, 90, 95, שמסיימים את חייהם ללא בן זוג וללעיתים קרובות גם ללא בן משפחה קרוב שיסעד אותם יום-יום.
בשנה החולפת הפנה משרד הרווחה למעלה מ-60 מיליון שקל לשירותים ייעודיים עבורם. "אנו מחויבים לוודא שכל שורד שואה יחיה חיי כבוד", ציין שר הרווחה חיים כץ.
מנכ"ל המשרד ינון אהרוני הוסיף ומסר כי המשרד "השקיע בשנה החולפת עשרות מיליוני שקלים בפיתוח מענים מותאמים אישית, הן בקהילה והן בבית, על מנת שכל שורד יזכה למעטפת הסוציאלית שלה הוא זקוק".
כ-115 ניצולים מרחבי הארץ פונו מבתיהם שנפגעו במהלך המלחמה האחרונה מול איראן `שאגת הארי`, רובם מערי הדרום: באר שבע, ערד ודימונה. הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה דיווחה כי על פי המידע שאספה במהלך המלחמה באיראן, הבעיה השכיחה ביותר בקרב ניצולי השואה הינה פערי המיגון והקושי להתמגן בזמן ובאופן בטוח.
אמש: טקס ממלכתי בצל מלחמה
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו אמש (שני) בעצרת הממלכתית במוזיאון יד ושם. השנה, עקב המתיחות הביטחונית ובצל הסכם הפסקת האש עם איראן, הוקלטה העצרת מראש וכללה נאומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג.
שישה ניצולים הדליקו משואות: סעדיה בהט (98), מיכאל סידקו (90), מרים (דייזי) בר לב (90), משה הררי (92), אילנה-לינה פלח (89) ואביגדור נוימן (95) – ששה אנשים, כולם בני יותר מ-89.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שזר את נאומו סביב המלחמה באיראן: "יחד כתשנו עד דק את המשטר שביקש לפתח פצצות גרעין ולייצר אלפי טילים שנועדו להכחיד אותנו. כראש ממשלת ישראל הבטחתי – לא תהיה שואה נוספת." הוא תקף גם את אירופה על עמדתה במאבק נגד איראן: "אנחנו מגינים על אירופה, ששכחה כל כך הרבה דברים מאז השואה. אירופה מאבדת שליטה על הזהות שלה, על ערכיה, על מחויבותה לשמור על הציוויליזציה מפני הברבריות", אמר.
נשיא המדינה יצחק הרצוג פנה אל הכאב הפנים-ישראלי: "ההיסטוריה מלמדת אותנו את מחירם הכבד של ריבים ופירוד מבית. משפחה יכולה להתווכח – אך אסור לה להיקרע. לא קמנו מאש המשרפות כדי להישרף באש המריבה." ובפנייה למנהיגי העולם הוסיף: "אנו עדים לגל גואה של אנטישמיות. מילים ריקות לא יכסו על חוסר מעש. זה הזמן למעשים אמיצים, פן יהיה מאוחר מדי".
בשעה 19:45 נפתחה גם עצרת קיבוץ יד מרדכי, שם הדליק את המשואה דניאל לוז (92) – שורד שואה ומוותיקי קיבוץ נירים, שעבר לקיבוץ בארי ולאחר מכן לבית הסיעודי ביד מרדכי.
היום: צפירה שעשויה להיקטע, שמות שחייבים להישמע
הבוקר בשעה 10:00 ישמעו ברחבי הארץ צפירת הדומייה בת שתי הדקות. השנה הוסיף פיקוד העורף הנחייה שמעצם קיומה מכאיבה: אם יירו לעבר ישראל בזמן הצפירה – היא תיקטע, ובמקומה תישמע אזעקה.
מיד לאחר מכן יפתח ביד ושם טקס הנחת הזרים הממלכתי, בהשתתפות ראש הממשלה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. בשעה 11:00 מתקיים מעמד "לכל איש יש שם" – הקראת שמות קורבנות השואה ביד ושם. שם, במובן הכי פשוט: זהות. אדם. חיים שנקטעו. בשעה 13:00 יתקיים טקס האזכרה הממלכתי באוהל "יזכור".
הערב, בשעה 20:00, ייחתמו אירועי היום בעצרת הנעילה בקיבוץ לוחמי הגטאות – ללא קהל, בשידור דיגיטלי בלבד, עקב המצב הביטחוני. שישה שורדים ידליקו את המשואות האחרונות של יום הזיכרון: מרגיט בורנשטיין, אירנה ודיסלבסקי, מרק ולִיזקה הרמן, לאה גלילי, ד"ר שרה מלצר וגדעון לב.
באושוויץ: מי ששרד אתמול צועד עם מי ששרד היום
מצעד החיים העולמי מתקיים היום באושוויץ לפעם ה-38. בחזיתו צועדים כ-50 שורדי שואה מישראל ומהתפוצות. לצדם – לראשונה – ניצולי פיגועי ירי אנטישמיים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.
יחד ידליקו את לפיד המאבק באנטישמיות, בהשתתפות שליח ממשל טראמפ לנושא, יהודה קפלון, ונשיא הקונגרס היהודי בישראל, סילבן אדמס. השילוב הזה אינו סמלי בלבד – הוא הצהרה: השנאה לא נגמרה, היא רק החליפה כתובות.
70 שנה, חמישה מיליון שמות – ועדיין מאות אלפים בלא זהות
בנובמבר 2024 הכריז יד ושם על השלמת זיהוי שמותיהם של חמישה מיליון מתוך ששת מיליון קורבנות השואה – בתום 70 שנות עבודה.
כל השמות זמינים במאגר המקוון של יד ושם, שנבנה לאורך עשרות שנים מתוך דפי עד, מסמכים היסטוריים ושיתופי פעולה עם ארכיונים ברחבי העולם.
אך גם בעזרת כלי בינה מלאכותית, מעריכים מומחים, ניתן יהיה לאתר בעתיד לכל היותר 250 אלף שמות נוספים. מאות אלפי קורבנות לא יזוהו לעולם. הם נרצחו, ולא נשאר מהם דבר. אפילו לא שם.
