נשים בעמדות מפתח? עזרו לנשים אחרות

 

יום האישה כבר מזמן לא שייך רק לנשים. כלומר, הוא כן, אבל גם גברים (ולא מעט מותגים) אימצו אותו בהתלהבות.

 

אתמול, בזאפה תל אביב, התקיים אירוע יום האישה של חברת גולברי, ומה שבלט בו הוא דווקא היכולת לחרוג מהקלישאה. כן, היו שם שולחנות מעוצבים ונשים בלבן, אבל היה שם גם שיח אמיתי, חשוף, כואב ולגמרי מותאם – באופן עצוב – למציאות הישראלית של 2024.

 

וזה לא קל לצאת מאירוע שלא הרגיש כמו עוד ״העצמה נשית" – ביטוי לעוס שפעם היה סמל לשינוי, והיום הפך למילת באזז שחוזרת כל כך הרבה ולא פעם בשימוש מותאם (כי שפתון עמיד זו בהחלטה המצאה נהדרת, אבל רחוקה מלהעצים אותי כאישה) כך שלפעמים שימוש היתר יוצר אצלי אלרגיה קשה. אבל הקונספט חשוב. בטח חשוב כל עוד הוא לא מסתכם בפרחים, פחמימות, וחיבוק עצמי קולקטיבי שלא באמת מזיז משהו.

 

 

אוכל מצוין (היוש פולנטה, סליחה שנפלתי עליך באגרסיביות), הופעת סטנדאפ ופאנל נשי שדיבר גם על הדברים שכולנו מתקשים להביא לידי ביטוי ולא תמיד קל להשמיע אותם או לשמוע.

 

אבל כמה שהם חשובים. מיה שם, ששרדה את שבי החאמס במשך 54 ימים, שיתפה שכל חייה, במובן פרדוקסלי שלא ידעה לגמרי להסביר בעצמה, הובילו אותה לשרוד בשבי. שם שיתפה שההתמודדות שלה ממש לא הסתיימה כשהיא חזרה הביתה.

 

במובן מסוים, היא רק התחילה. "לשרוד שם היה קשה, אבל האתגר האמיתי הוא להשתחרר מהשבי המנטלי שהייתי שבויה בו כל חיי". בגיל 22, עם תובנות של בת הרבה יותר, מיה מנסה להבין איך החיים שלה ייראו מכאן, מנותקת מאישורי החברה וחיה חיי חופש וחירות אמיתיים כפי שהיא מאחלת לעצמה.

 

מעין אדם שיתפה ברגישות כה גדולה על אחותה, מפל אדם, שנרצחה במסיבת נובה. אדם דיברה על הכאב, על האובדן, וגם על המאבק הקשה כל כך לראות את אמא שלה שנאבקת ונשארת חזקה למען ילדיה שנותרו בחיים.

 

"אני לא מאושרת כמו שהייתי לפני השבעה באוקטובר, אבל אני שואפת להיות אפילו יותר מאושרת". עוד שיתפה אדם באומץ ברגש פחות מדובר: ״אני מקנאה באלה שהצליחו להינצל. מקנאה ומתביישת ברגש הזה. אני מקנאה במי ששרד וזוכה לחיות גם אחרי שירו בו תשעה קליעים. באחותי פגע קליע אחד בלבד, ישר ללב הענק שלה, שאי אפשר היה שלא לראות אותו״, אמרה ולא השאירה עין יבשה בקהל.

 

בגזרת האתנחתא הקומית, רותם אבוהב העבירה שעה על הורות למתבגרים, זוגיות ומציאות נשית שכל אחת יכולה להזדהות איתה וביקשה להדגיש שהרופא שלה אמר לה שהיא "הכי צרה מבפנים". זה אולי לא נראה ככה מבחוץ, אבל באולטרסאונד – שלד של דוגמנית. אז הנה אמרנו אם כי בינינו, אישה עם כריזמה והומור כל כך גדול לוקחת בסיבוב כל סופרלטיב אחר, בעיניי כותבת שורות אלו.

 

אבל היה מסר אחד חשוב עוד יותר שביקשה אבוהב לומר בסיום המופע: "נשים בעמדות מפתח – תנו יד לנשים אחרות. תגייסו, תקדמו, תפרגנו. זה בידיים שלנו״.

 

את האירוע כולו הנחתה אילנית לוי ברגישות ובחינניות שכל כך אופיינית לה.

 

 

בין הנשים שהגיעו לחגוג, מצאנו את השרה לשעבר יפעת שאשא ביטון, הדוגמנית טהוניה רובל, שופטת "רוקדים עם כוכבים" לאה ינאי, אירה דולפין, כוכבות "פריפריה אימפריה" נעמה מריומה, אורטל בניסטי, סינדי דזן וקים מנשרוב, קרין גורן ואור שפיץ, כוכבות הרשת יונית צוקרמן, אשלי בקשי, מירי כהן ומעיין דורי, וקרן שם, אמה של מיה שם.

 

ירדן גרבי אילנית לוי ועדן הראל. צילום: אסף לב

 

 

לסיכומו של ערב, הפאנל היה מרגש, נוגע ללב, מחזק ופותח את הראש. אני נזהרת מלהגיד "מעצים", כי בשלב הזה כבר די מיצינו את המילה הזו, אבל אין ספק שהדברים שנאמרו נשארו באוויר גם אחרי שהאורות כבו.

 

חלקן חידדו מחשבות ישנות, חלקן עוררו שאלות חדשות, וחלקן פשוט גרמו לכולן – גם למי שחשבה שהיא כבר שמעה הכול – להקשיב קצת אחרת.

 

משהו בשילוב הזה, של נשים שמדברות באמת, בלי פילטרים ובלי ניסיון להרשים, יצר רגעים שנשארו איתנו גם הרבה אחרי שהאירוע נגמר. זה היה ערב של נשים שמקשיבות אחת לשנייה – ולפעמים, זה כל מה שצריך.

רק בקשת ייעול לאירוע הבא: אם אפשר להנמיך את הווליום של המוזיקה בקבלת הפנים. הבנתי, זה אחלה וייב וכן, אני יודעת, אני זקנה. אבל ממש התחשק לי לאכול ולנהל שיחות חולין עם הסביבה בלי לצעוק את נשמתי ולהחריש את נשמתי.

 

בתודה מראש, הזקנה מנס ציונה!