נהריה הפכה למקום הכי לוהט בצפון – ויש לנו הוכחות לזה

באמצע השבוע, בשעת בוקר מאוחרת, השולחנות ב"תושה בייקרי", באכזיב מלאים. הקפה זורם, הקרואסונים נגמרים והצחוק מתמזג עם רחש הגלים. לכאורה, יום הכי שגרתי ומוכר שיש. אבל מי שזוכר מה היה פה עד לא מזמן מבין כמה השגרה הזאת היא פשוט נס.

 

מאז ספטמבר 2023 עמד הצפון במוקד המלחמה שהתחוללה באזור. העיר נהריה חוותה מעין בליץ – כמעט מדי יום נפלו בה כטב"מים, 157 אזעקות הופעלו בה בחודש אחד ו-18 טילים ששיגר חיזבאללה נפלו בתחומיה.

 

ארבעה מתושביה נהרגו, אך הנהריינים סירבו לעזוב אותה. רק בודדים עזבו את העיר לפרקי זמן קצרים, ובכל מקום שביקרנו בנהריה התברר לנו שהתושבים קשוחים ועקשנים.

 

יתרה מכך, במקום לקרוס, נהריה התגייסה. בגן הבוטני-זואולוגי ברסקו לדוגמה המשיכו לפתוח עד כמה שרק התאפשר, ובאמצע המלחמה הם אפילו חנכו גינה קהילתית. המסר היה ברור: בנהריה לא מוותרים על החיים, נקודה.

 

עתה, כשהמלחמה בצפון הסתיימה והשגרה שבה לאזור, משהו מיוחד קורה בנהריה.

 

נכון, העיר עדיין לא חזרה למצבה הקודם, אך היא בהחלט מתעוררת לחיים חדשים, ויש כאן אנרגיה אחרת, ובעיקר רצון אמיתי להוכיח שהמקום הזה לא רק שורד אלא גם פורח.

 

בהתאמה, ראש העיר רונן מרלי הציג לאחרונה תוכניות עתידיות הכוללות מרינה שתקום גם בחלק הצפוני של העיר, טיילת מורחבת שתגיע עד אכזיב ופיתוח תיירותי נרחב. חלק מהעסקים עדיין מתאוששים מהקשיים שהמלחמה הביאה, אבל האווירה כאמור כבר מלאת תקווה והתחדשות.

 

 

 

במרכז הסיפור הזה וכסמל של התחדשות עומד מלון ג׳ייקוב סי לייף, השוכן כ-20 מטר מקו החוף.

 

בתקופת המלחמה אירח המלון חיילים וכוחות ביטחון, לצד משפחות מפונים מהיישובים הסמוכים שביקשו להתגורר בקרבת העסקים שלהם או המטעים והשדות. עכשיו, אחרי שיפוץ מקיף, חזר המלון לארח שוב תיירים שחוזרים לטייל בצפון.

 

ג׳ייקוב סי לייף משתרע על מבנה מרכזי ואגף גארדן ייחודי עם מבנים קטנים ואינטימיים שמזכירים נופים של כפר יווני מגלויה נוסטלגית.

 

כ-60 חדרים וסוויטות במלון – כולם ללא יוצא דופן פונים אל הים. הם מחולקים לחמישה סוגים: מסוויטה ג׳וניור בגודל 35 מ"ר עם שתי מרפסות המיועדת לזוג וילד, דרך סוויטות דלאקס מרווחות ועד לסוויטת פמלי גדולה עם שני חדרי שינה לזוג וארבעה ילדים.

 

 יח"צ. צילום: סימפלקס

 יח"צ. צילום: סימפלקסיח"צ. צילום: סימפלקס

 

המיוחד באגף הגארדן הוא שחדרי הקומה הראשונה כוללים יציאה ישירה למדשאות המטופחות ולבריכה החיצונית, בעוד שסוויטות הטראסה בקומה הראשונה מציעות נוף פתוח אל הים.

 

הנוף מכל חדר מרהיב: מצוק ראש הנקרה הלבן בצפון, שבי ציון בדרום, ובאופק הרחוק – צללית הכרמל הגולש אל הים.

 

הבריכה החיצונית של המלון היא ללא ספק הכוכבת של המקום, היא ממוקמת כך שהכחול הצלול שלה נדמה שזורם היישר אל הכחול הצלול של הים התיכון. כשהשמש שוקעת והאור מתרכך, קשה להבחין איפה נגמרת הבריכה ואיפה מתחיל הים.

 

 יח"צ. צילום: סימפלקס

 יח"צ. צילום: סימפלקס

 

מסביב לבריכה פזורות מיטות שיזוף ושמשיות קש שתורמות לאווירה ים תיכונית אותנטית, עם מוזיקת צ׳יל ברקע שמעבירה מייד למוד של חופשה.

 

ליד הבריכה פועל סנאק בר שמציע ארוחות ריזורט קלילות. בתפריט ארוחות צהריים תמצאו: שיפודי סלמון בתיבול אסיאתי, נתחי פרגית צלויים, חומוס עם צ׳יפס וסלטים טריים, שניצל לילדים, שיפודים מגוונים וגם קציצות קבב משובחות.

 

 

הבריכה השנייה במלון פנימית ומחוממת, ולכן היא פתוחה בכל ימות השנה.

 

היא ממוקמת במתחם הספא Halo שבקומה התחתונה של המלון. למתחם שתי סאונות – האחת יבשה והשנייה רטובה, ויש גם בריכת זרמים ופינות מנוחה.

 

ברגע שנכנסים הנה מרגישים באווירה השונה. הקירות השחורים העשויים מלבני מלח טבעיות יוצרים אווירה מיסטית, והנשימה כאן מרגישה שונה – האוויר נעשה כבד יותר, ומועשר במינרלים חיוניים.

 

 

במרכז המתחם – חדר מלח מיוחד ומופלא שעטוף כולו באבני מלח.

 

כידוע, כבר שנים שמלח הוא כלי טיפולי (הלותרפיה) למגוון מצבים בריאותיים או אפילו סתם כבילוי לשוחרי וולנס ולייף סטייל. מדובר בפרקטיקה שמתבצעת בעולם מזה עשרות שנים, כשחדר המלח למעשה מדמה מערת מלח, ומאפשר למי שבתוכו לנשום חלקיקי מלח יבשים שחודרים לריאות ולדרכי הנשימה, תהליך שבמסגרתו נוצרים יונים שליליים שהוכחו מחקרית כפרמטר שמחזק את מערכת החיסון.

 

החוויה פה פשוטה ומדהימה בו זמנית: מתיישבים בכורסאות רכות (חובה להסיר נעלים), ופשוט לוקחים נשימות עמוקות. ונותנים למלחים שמתפזרים מהקירות להיכנס לגוף ולעשות את העבודה. התוצאה מורגשת כמעט מייד – תחושת רילקס עמוקה שחודרת לכל תא ותא בגוף.

 

 

במסעדת המלון תמתין לכם מדי בוקר ארוחה עשירה ומפנקת המוגשת כמיטב מסורת האירוח הנדיב של ארוחות הבוקר הישראליות.

 

במגוון: מבחר גבינות רכות וקשות, מעדני דגים, מאפים מלוחים וקישים, שפע סלטים וירקות טריים, מנות חמות וחביתות בהרכבה אישית, וכמובן מתוקים וקינוחים.

 

החלל עצמו נעים ומזמין, ויש גם מרפסת צמודה המשקיפה לבריכה ולים – כל הקודם זוכה – אז רדו לחדר אוכל ראשונים ותפסו שולחן שווה.

 

מחירים: החל מ-864 ₪ ללילה באמצע השבוע ו-1,030 ₪ בסופי שבוע, כולל ארוחת בוקר עשירה.

 

 

 

אבל ג׳ייקוב סי לייף הוא רק חלק מהסיפור של הצפון המתחדש. כדי להבין את התמונה המלאה, יצאנו לבדוק מה עוד מציע האזור למבקרים…

 

את הסיפור הכי מרגש של ההתחדשות מצאנו ב"תושה בייקריי" באכזיב, מרחק נסיעה קצרה מהמלון.

 

כששוחחנו עם תומר סוויסה ושחף אברהם (מכאן אגב גם גזור שם המקום שלהם "תו-שה"), השותפים שהקימו את הבייקרי ב-2017, הבנו עד כמה עמוק היה השבר.

 

"השבועיים שקדמו למלחמה היו מהיפים בתולדות העסק. זה היה השיא בשמונה השנים שאנחנו עובדים", סיפר שחף על התקופה שקדמה לאוקטובר 2023. ואז הכל קרס. המקום נפגע, והשניים נאלצו לעזוב.

 

 יח"צ. צילום: אלברט אדוט

 

"פניתי לצבא כדי להבין אם לסגור או לא, אם אני מפונה או לא. שאלתי ב-8 באוקטובר מה לעשות, הם אמרו שזה עוד בבירור. כנראה שזה עדיין בבירור, כי הם עדיין לא חזרו אלי", הוא מספר בקריצה.

 

במשך שנה וחצי, תומר ושחף שוטטו בארץ. לשחף אף נולדה במהלך התקופה בת ראשונה. כדי לשרוד כלכלית החלו השניים למכור מגשי אירוח ועוגיות מרחוק, תומר  אף ייעץ לרשת מאפים גדולה והשניים המשיכו לחלום על העסק שעמד שומם בתוך רצועת הביטחון החדשה.

 

"הגעתי לעסק לפעמים, הסתכלתי, הסתובבתי. הרגשתי שזה כבר לא חלק ממני", תיאר שחף את התחושה. "זה היה שלי, היו לי מפתחות, נכנסתי. אבל זה כבר לא זה. זה כאילו שהיינו פרודים, אני והעסק".

 

 יח"צ. צילום: אלברט אדוט

 

הרגע המכריע והתובנה הסעקית הגיעו באזור הבורסה ברמת גן: "כולם צפרו והיה רעש מחריש אוזניים שרציתי רק לעוף משם. ואז אמרתי לתומר – אנחנו פותחים שוב את הבייקרי".

 

והם אכן פתחו. במרץ האחרון, בלי פרסום, בלי ציפיות. "חשבתי שיהיו לנו כמה ימים של חסד, של הרצה. אם להודות על האמת, בגלל מזג האוויר שהיה, חשבתי גם שאף אחד לא יגיע, בעיקר כי לא פרסמנו את הפתיחה המחודשת", מספר שחף ומוסיף: "אבל האנשים הגיעו. הגיעו בהמוניהם".

 

המקום מתהדר בעיצוב אקלקטי מול נוף חוף אכזיב הפתוח, עם פינות ישיבה נוחות מתחת לצל העצים.

 

תומר – שלמד אצל השפים הטובים בארץ ועשה סטאז׳ בצרפת – שב למטבח וממשיך לגרום לתור להתארך מיום ליום.

 

בתפריט תמצאו קרואסונים במילויים מיוחדים, בייגלים בעבודת יד, מאפים מתוקים ומלוחים ומנות כמו עראייס פלאפל מוצלח ולביבות זוקיני מטוגנות ופריכות שפשוט מתחסלות בשניות.

 

 

 יח"צ. צילום: יואב פלמה

 

 

מסעדת "בנחלה" ברחוב יצחק שדה בשכונת רסקו מספרת סיפור אחר אבל מרגש לא פחות.

 

כשמגיעים לשכונה שהוקמה בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, מרגישים באווירת הכפר – משקים ונחלות ישנות שאחת מהן מגוללת סיפור משפחתי של שלושה דורות.

 

הכל התחיל בנחלה הישנה של משפחת פרידמן, משק חקלאי משנותיה הראשונות של נהריה. לול ישן שניצב דומם בלב המטע, מכוסה בצמחיה עבותה. רן פרידמן הצליח לשכנע את זוגתו אדית לוותר על חייהם הנוחים במרכז הארץ ולהגיע להפיח חיים חדשים במקום שבו הוא גדל.

 

לפני יותר מעשור, בתום שיפוץ ארוך, הלול הישן הפך למסעדה. במהלך הזמן הצטרף לעסק המשפחתי גם אחיו של רן, זיו, ויחד הם יצרו מקום שהפך לשם דבר בצפון.

 

המסעדה שזכתה לשם "בנחלה", שוכנת כאמור בלב מטע פקאן עתיק, ומוקפת גינה ירוקה ופינות חמד לישיבה.

 

 יח"צ. צילום: דן פרץ

 

התפריט האקלקטי משלב מגוון טעמים וניחוחות, תוך הקפדה על איכות חומרי הגלם שמקורם לרוב מחקלאי האזור. העיצוב אירופאי, האוכל משובח, מתקני המשחקים לילדים והאווירה השלווה יוצרים חווית בילוי מהנה הן למשפחות, הן לערב רומנטי שקט או לאירוע איכותי בקונספט ייחודי.

 

המנות העיקריות מרשימות בגודלן ובטעמן: פילה עגל מדליון 200 גרם מוגש עם פירה כמהין עדין, פטריות ורוטב דמי גלאס עשיר, שניצל וינאי מטוגן מנתח סינטה שמלווה בפירה חרדל דיז׳ון חמצמצה ושעועית ירוקה מוקפצת בשמן שומשום ריחני, ולא פחות מוצלח הרביולי הענק שמכינים כאן עם מלוא האהבה. הכל תוך הקפדה מרבית על חומרי הגלם הטבעיים והאיכותיים ביותר.

 

"בנחלה" היא מקום נהדר להתחיל בו את הבוקר, לקיים בו פגישות עסקים בצהריים, או לבלות עם המשפחה יחד עם מתקני המשחקים הרבים הפזורים במרחב, וליהנות עם חברים. בשעות הערב, לאחר שנדלקים הנרות בכל פינה וכוסות היין מתמלאות, מקבלת "בנחלה" נופך רומנטי המושלם לבילוי זוגי.

 

אבל הסיפור הכי מיוחד פה  הוא זה של הדור הצעיר. ירדן פרידמן (17), בתם  של רן ואדית, הפכה לקונדיטורית המוכשרת של המקום. לאחר שארעה תאונה במשפחתה, ירדן הצעירה החלה לנהל את המסעדה במקצועיות ובמיומנות רבה תוך שהיא משלבת זאת גם עם הלימודים בבית הספר.

 

הקינוחים שלה, כמו עוגת גבינה אפויה בליווי סורבה תות, הפכו לסיפור הצלחה מקומי.

 

גם כאן, המלחמה עדיין הותירה את חותמה. מרבית העסקים עוד לא חזרו למסלולם והסועדים שגדשו את המסעדה בעבר טרם שבו לפה במלואם. אבל המשפחה כפי שהבנתם אינה מוותרת, והמקום פותח שוב את דלתותיו גם בשבתות – עדות נוספת להתחדשות ולתקווה.

 

 

אגב, בנהריה עצמה יש עוד הרבה לגלות. לדוגמה הפסיפס הביזנטי הנסתר בשכונת גבעת כצנלסון – פסיפס בן 1,500 שנה מהיפים שיש בארץ, או הגן הבוטני-זואולוגי המארח בעלי חיים המשוטטים בו חופשיים.

 

גם מגדל המים הוותיק בעיר שהפך לגלריה עירונית מסקרן, בקרוב גם ייפתח בו בר יין, ואפשר כמובן לבקר בבית ליברמן – מבנה אבן יפה מ-1860 המשמש כמוזיאון לתולדות העיר.

 

במלון ג׳ייקוב סי לייף תוכלו לשכור אופניים ולצאת לרכיבה לאורך הטיילת היפה, או פשוט ללכת רגלית ולחקור את החוף הפראי הצמוד. למי שמעוניין להתוודע יותר האזור, מומלץ לבקר באתר הבית של עמותת זמן גליל מערבי שם תמצאו מידע מפורט על אתרי טבע ומסלולי טיול שונים באזור.

 

סיפור ההתחדשות של האזר הוא שהופך את נהריה למקום הכי לוהט (תרתי) בצפון עכשיו. זה לא רק המלון המפנק, האוכל הבלתי נשכח או הנופים הנהדרים. זה הסיפור – הסיפור של עיר ואנשים שבחרו בחיים על פני הפחד, אנשים שהחליטו לבנות במקום להתמוטט, אנשים שמוכיחים כל יום מחדש שגם אחרי הקושי הכי גדול התקווה מנצחת.

 

והבונוס – כשאתם מגיעים הנה אתם לא רק נהנים מהחופשה – אתם הופכים לחלק מהסיפור הזה בעצמכם. סיפור של תקומה, של עקשנות ושל בחירה בחיים.

* הכתב היה אורח המלון