זה מה שנשער: חונכים היום את השער השמיני בירושלים, 2000 שנה אחרי שנסגר

 

לכל שער בחומת ירושלים יש לפחות שני שמות, לפחות שתי מסורות, ולפחות שני עמים שמייחסים לו קדושה.

 

הערב (רביעי) יתווסף באופן רשמי שער שמיני למניין השערים העתיקים, כאשר שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, וראש עיריית ירושלים, משה ליאון, יחנכו את "שער העיר הקדום" – שער ניאפוליס הרומי, שנחשף בשלמותו מתחת לשער שכם המוכר.

 

ההיסטוריה של שער ניאפוליס עצמה מגוללת היטב את סיפורה המורכב של העיר. השער, שהוא אחד השרידים המרשימים מתקופת ירושלים הרומית, הוקם במאה השנייה לספירה כשער ניצחון לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, כחלק מהעיר "איליה קפיטולינה" שהקים הקיסר אדריאנוס במטרה למחוק את זהותה היהודית של ירושלים.

 

במשך מאות שנים הלך ונשכח, עד שנחפר לראשונה במאה ה-19 ונחשף בשלמותו בשנות ה-80 של המאה הקודמת. כעת, לאחר שלוש שנות עבודות שימור ופיתוח אינטנסיביות, יציע האתר חוויה מתחדשת שתקים לחיים פרק נשכח בהיסטוריה של העיר.

 

 

 

כמה שערים יש בחומות ירושלים? על שאלה פשוטה זו לכאורה ניתן לקבל לא מעט תשובות, וכולן נכונות או שגויות. אם מדברים על שערים פתוחים, שאפשר פיזית להיכנס דרכם לעיר העתיקה ולצאת ממנה, יש רק שבעה.

 

מצד שני, נהוג למנות בין השערים גם את שער הרחמים הסגור. אבל אם בשערים חתומים עסקינן, מדוע ייפקד מקומם של שערי חולדה, ששימשו את מצעד עולי הרגל היהודים בתקופת בית המקדש של הורדוס?

 

לא רק מספרם של השערים נתון לפרשנויות, גם שמותיהם מהווים כידוע זירת התגוששות תרבותית: לכל שער ושער כאמור יש לפחות עוד שם אחד, ולכל אחד מהם מקור משלו, אוהדים קנאים ומתנגדים עיקשים – כיאה כמעט לכל דבר שקשור בירושלים.

 

יח"צ. צילום: גורה ברגר

 

 

באתר החדש, המבקרים ייחשפו למיצג אור-קולי מרהיב על תפקידי שערי העיר הקדומים כמוקדי משפט, נבואה ומסחר.

 

התצוגה כוללת שחזור דיגיטלי של מפת מדבא הביזנטית המפורסמת ומשחק רצפה רומי שהתגלה באתר, לצד תערוכה מיוחדת בהדפסת תלת-ממד של שבעת שערי העיר הקיימים כיום.

 

שיא התצוגה החדשה הוא מיצב ייחודי המתכתב עם עמוד המיל הרומי שהתנשא בכיכר שער שכם, המוכר ממפת מדבא, ושימש כנקודת ייחוס למדידת מרחקים מירושלים בתקופה הרומית. העמוד הזה הוא שהעניק לשער שכם הנוכחי את שמו הערבי "באב אל-עמוד" (שער העמוד).

 

יח"צ

 

"השער הקדום הוא חוליה נוספת בשימור והנגשת ההיסטוריה של ירושלים בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, למען הדור הצעיר וכל עם ישראל," מציין שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש.

 

השדרוג הנוכחי של האתר הוא חלק ממהלך רחב להנגשת אתרי המורשת של ירושלים לקהל של המאה ה-21.

 

בשש השנים האחרונות הושקעו כחצי מיליארד שקלים במימון משרד ירושלים ומסורת ישראל, עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ותורמים נוספים, בשדרוג האתרים ההיסטוריים לאורך קו החומה הצפוני והדרומי – ממערת צדקיהו, דרך שער העיר הקדום, טיילת החומות, מגדל דוד, טיילת החומות הדרומית, מרכז דוידסון ועד החומה הרחבה והרובע ההרודיאני שבלב הרובע היהודי.

 

 

לצד השער החדש-ישן, כדאי להכיר את השערים האחרים המקיפים את העיר העתיקה, שכל אחד מהם מהווה פרק בסיפורה המפואר של ירושלים:

 

 

דרכו נכנסו חיילי צה"ל במלחמת ששת הימים, והייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נכבשה ירושלים מכיוון מזרח. האגדה מספרת ש"האריות" הקבועים בתבליט אבן משני צדי השער סותתו שם כי הסולטן סולימן המפואר חשש להיטרף בידי אריות בחלומו, אך למעשה, מדובר בפנתרים, סמלו של הסולטן הממלוכי ביברס.

 

 

השער האחרון שנפרץ בחומת העיר העתיקה, בשנת 1889, כדי להקל על הגישה בין המוסדות הנוצריים בתוך החומה ואלה שמחוצה לה. היה סגור בין הקמת המדינה למלחמת ששת הימים בגלל קרבתו ל"קו העירוני".

 

 

הורחב ב-1898 כדי לאפשר לקיסר גרמניה וילהלם השני להיכנס בכרכרה לעיר. באופן אירוני, הקיסר תיאר בזיכרונותיו את ירושלים כ"גל אבנים צחיח וקודר".

 

 

השער הוא המפואר ביותר, ותחתיו נמצא כעת השער השמיני. הועמד במיקומו הנוכחי בתקופת הסולטן סולימן המפואר, ועבר מסכת שינויים ותוספות מקיפה יותר מכל שאר השערים, בשל חשיבותו האסטרטגית.

 

 

שמו נולד מטעות הגייה: שמו המקורי היה "באב א-סאהרה", שער הסהרוריים, בשל האמונה שבשעות הלילה מסתובבות נשמות המתים בבית הקברות המוסלמי הסמוך. שיבוש השם והחלפת האות סמ"ך באות זי"ן הביאו למשמעות המודרנית – פרחים.

 

 

היום דרך הכניסה העיקרית לרחבת הכותל, אולם עד לתקופה הירדנית היה זה השער המוזנח והשולי ביותר. הסברה האומרת שמקור השם בהזנחה ובעוני ששררו בסביבתו היא כנראה חסרת ביסוס, מכיוון שהשם מופיע כבר בתנ"ך, בספר נחמיה.

 

 

חשיבותו נובעת בעיקר מהמבנה הגדול הסמוך אליו, המכונה "קבר דוד המלך". במלחמת השחרור ניסה הפלמ"ח לחבור דרך שער ציון לנצורי הרובע היהודי.

 

 

השער היחיד המוביל ישירות להר הבית, חתום באבנים מזה מאות שנים. לפי המסורת היהודית, דרכו גלתה השכינה ודרכו היא תשוב. הנוצרים מאמינים שדרכו נכנס ישו לירושלים.

 

 

השער השמיני מספק הזדמנות נדירה להתבונן בשכבות ההיסטוריה של ירושלים דרך אחד ממרכיביה הבסיסיים ביותר – השערים. האתר מעיד על הניסיונות למחוק את זהותה היהודית של העיר, ועל השרידותיות והקביעות של ירושלים.

 

לקראת טקס החנוכה שיתקיים היום (רביעי), מסר ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "העיר הרומית, האלילית, כבר מזמן איננה, אבל ירושלים – כאן ולתמיד! מרגש לחנוך את השער השמיני בחומת העיר".

 

פתיחת שער ניאפוליס הרומי מצטרפת לרצף של שינויים משמעותיים בשערי העיר העתיקה לאורך השנים. כך למשל, בשנת 1889 נפרץ השער החדש באישור הסולטן העות`מאני עבדל חמיט, ובשנת 1890 הורחב שער יפו כדי לאפשר לקיסר גרמניה וילהלם השני להיכנס עם מרכבתו לעיר. כל שער כזה מספר פרק בסיפורה של ירושלים, מתקופת סולימן המפואר שבנה את החומות הנוכחיות במאה ה-16, ועד ימינו.