יח"צ, צילום: יצרן רשמי
בירה – אסטרייה דאם
מותג הבירה הספרדי אסטרייה דאם השיק לראשונה בארץ את בירת הלאגר האהובה בפחית 500 מ״ל.
מדובר בלאגר פרמיום בהירה עם 4.6% אלכוהול, ארומה פרחונית ומרירות מאוזנת, המיוצרת מ-100% רכיבים טבעיים שמקורם באגן הים התיכון.
הבירה נושאת את שמה מהמילה Estrella ("כוכב" בקטלונית), ומזוהה כ"כוכבת של ברצלונה" מאז הקמת מבשלת דאם בעיר בשנת 1876.
בטעימה, זו בירה שבאה בול כשרוצים משהו קליל. הטעם שלה עדין, מינוס המרירות החדה שמאפיינת לא מעט בירות, והיא מחליקה בגרון בצורה אלגנטית ומרעננת. יש בה מה שסומלייה בירה עשוי לתאר כ"לחמיות" – תחושה וטעם של לחם לבן שעובדים היטב עם אוכל ומומלץ להגיש אותה בטמפרטורה של 3 עד 5 מעלות.
הפחית הגדולה מתאימה למפגשים עם חברים, לאירוח ביתי, לפיקניק בפארק או לאיזה ערב מול הים. היא הכי עושה חשק לסגור את הערב עם טאפאס, פיצה, דגים או מנות מטוגנות.
ספרד אולי לא נחשבת באופן מסורתי לארץ בירה – יין ושרי הם הזיהוי המובחן שלה – אבל דווקא ממצאים ארכיאולוגיים מלפני כ-7,000 שנה מעידים שבחצי האי האיברי הבירה הייתה המשקה האלכוהולי הנפוץ ביותר.
האימפריה הרומית, שראתה בבירה משקה ברברי, דחקה אותה לטובת היין, ורק בסוף המאה ה-19 החלו להקים מבשלות מודרניות.
מבשלת דאם הייתה הראשונה שבהן, כשאוגוסט קיי דאם ואשתו מלאני, מהגרים מאלזאס, ייסדו אותה בברצלונה ופיתחו לאגר קלילה ומרעננת שמותאמת לאקלים ולקולינריה הים-תיכונית.
כיום ספרד מדורגת במקום ה-11 בעולם בצריכת בירה לנפש, עם למעלה מ-1,144 מבשלות, רובן אגב, צמחו בעשור האחרון.
אסטרייה דאם עצמה מזוהה עמוקות עם התרבות הספרדית: המותג נותן חסות לקבוצת הכדורגל של ברצלונה כבר למעלה מ-25 שנה, ושיתף פעולה עם שפים מובילים כמו פראן אדריה.
מחיר: 49.90 ₪ לרביעיית פחיות 500 מ״ל | בחנויות מתמחות וברשתות המזון והשיווק.
יח"צ, צילום: יצרן רשמי
גבינה בולגרית – משק צוריאל
משק צוריאל הרחיב את סדרת הגבינות המלוחות והשיק שתי גבינות בולגריות חדשות: בולגרית 24% ובולגרית מעודנת 16%.
הבולגרית 24% מיועדת בעיקר לשימוש במאפים, בסלטים ובמנות חמות, בעוד שאחותה המעודנת 16% מציעה מרקם רך יותר ומליחות מתונה, ומתאימה לאכילה כפי שהיא, בכריכים או לצד ירקות.
ההשקה מגיעה במקביל למהלך מיתוג רחב של המותג הכולל שפה חזותית חדשה, המבוססת על סיפור המשק המשפחתי והמסורת שלו.
בהתאמה, האריזה החדשה לוכדת את העין. העיצוב מבוסס על סמלי המותג המוכרים (כד החלב, הצבע הירוק – עם הסלוגן "טעימה מהמשק"), ויוצר תחושה נוסטלגית ומלוטשת כאחד. יש בזה משהו שמרגיש כמו קפיצה לגליל של פעם, גם אם בפועל מדובר בקנייה במרכול שכונתי בחורף גשום.
והטעימה עצמה? הבולגרית המעודנת אכן נאמנת לשמה: המרקם רך, המליחות מאופקת, ויש לה טעם שמחליק בקלות.
מי שמחפש את החוויה הקלאסית של גבינה בולגרית מלוחה וחזקה עלול למצוא אותה עדינה מדי, ודווקא ילדים שרגילים לטעמים מוכרים לא בהכרח יתלהבו מהגרסה ה"בוגרת" יותר. אבל למבוגרים שמעדיפים פרופיל טעם מתון יותר, יש כאן התאמה טובה.
אגב, משק צוריאל עצמו נושא כאמור היסטוריה של עשרות שנים. המשק המשפחתי הוקם בגליל בשנת 1951, והמחלבה הוותיקה נוסדה ב-1986 על ידי האחים אשר וגדעון צוריאל.
מאז 1999 החברה גם מייצרת מוצרים מחלב סויה. ההתמחות לאורך השנים נותרה בגבינות קשות, בגבינות צאן ובמוצרי סויה, עם דגש על שמירה על ערכי הליבה של המותג: חיבור בין מסורת ייצור ותיקה לעדכון מתמיד.
מחיר: 20.50 ₪ לבולגרית 24% | 20.50 ₪ לבולגרית מעודנת 16% – ₪ | ברשתות המזון והשיווק.
עיצוב תמונה: עינת פילוסוף
משקה סויה – אלפרו (שטראוס)
אלפרו, מותג החלב הצמחי השיק לראשונה בישראל משקאות סויה טריים במקרר, מתוצרת המחלבה הצמחית החדשה של שטראוס בצפון.
הסדרה כוללת ארבעה מוצרים: אלפרו סויה בריסטה 1 ליטר, אלפרו סויה בריסטה ללא סוכר 1 ליטר, אלפרו סויה בטעם וניל 1 ליטר ואלפרו סויה בריסטה 500 מ״ל.
המשקאות מתאימים להקצפה, הם עשירים בחלבון מהצומח ומהווים מקור לסידן ולוויטמינים. הם אינם מכילים צבעי מאכל או חומרים משמרים, ומיוצרים מפולי סויה שאינם מהונדסים גנטית.
החידוש המשמעותי כאן טמון לטעמי דווקא בגודל. הבקבוק של 500 מ״ל פותר בעיה מוכרת למי ששותה חלב צמחי לבד בבית: הבקבוקים הגדולים שנשכחים במעמקי המקרר ומוצאים את מותם שם. הפורמט הקטן יותר מאפשר שימוש טרי יותר ופחות בזבוז.
מעבר לכך, הסדרה מכסה מגוון צרכים: הבריסטה הקלאסי מתאים להקצפה רצינית לקפה, הגרסה ללא סוכר מיועדת למי שמעדיף להימנע ממתיקות נוספת, והסויה וניל מציע פרופיל טעם שמזכיר קינוח בכוס. בטעימה, ההקצפה עובדת היטב ונותנת תוצאה קרמית ויציבה, והטעם מאוזן ונעים גם בשתייה ישירה.
וכאן המקום לעצור רגע ולדבר קצת על הסויה עצמה, שכבר מזמן הפכה לבחירה שגרתית ומתבקשת בקרב תחליפי חלב פרה.
קודם כל, תיקון טעות נפוצה: אין דבר כזה "חלב סויה" – המינוח הנכון הוא משקה סויה. ולמה דווקא סויה? משום שפולי סויה נחשבים לרכיב המזין ביותר שניתן למצוא בתחליפי החלב: הם עשירים בחלבון מלא בכמות זהה לחלב מן החי, ומכילים את כל חומצות האמינו החיוניות.
רשימת רכיבים אידיאלית של משקה סויה תכלול מים ופולי סויה בלבד – וזה מספיק כדי לקבל משקה טעים, מזין ואפילו כזה שמקציף היטב.
משם מתחילות הגרסאות המעובדות יותר עם רשימות רכיבים ארוכות יותר. נקודה מעניינת: משקה סויה עמיד (שאינו דורש קירור עד לפתיחה) יכיל בדרך כלל פחות תוספים מהסוג הטרי, אם כי זה לא כולל גרסאות ממותקות או בטעמים.
ב-100 מ"ל משקה סויה בסיסי תמצאו כ-4 גרם חלבון, בין 0 ל-6 גרם פחמימות, ובחלק מהמוצרים גם ויטמין B12, ויטמין D וסידן מועשרים.
מחיר: 15.80 ₪ | ברשתות המזון והשיווק.
יח"צ, צילום: יצרן רשמי
משקה סויה – Alternative (תנובה)
תנובה השיקה את Alternative Simple, משקה סויה מצונן עם תווית נקייה (Clean Label) המבוסס על שלושה רכיבים בלבד: מים, פולי סויה ומלח.
זהו הצעד הראשון באסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה לפתח תחליפי חלב עם מיעוט רכיבים, ובמהלך השנה הקרובה צפויים להצטרף גם משקה שיבולת שועל ויוגורט תחת אותה תפיסה.
המשקה מיוצר במפעל Alternative באמצעות תהליך מיצוי נקי של פולי הסויה, ומציע טעם מאוזן, מרקם חלק ויכולת הקצפה גבוהה.
יש רגע כזה בחיים, בדרך כלל הוא מגיע איפשהו באזור גיל 40 או סתם כשמבינים שהגוף הוא לא פח זבל, ואז מוצאים את עצמכם עומדים בסופר והופכים אריזות.
כלל הברזל פשוט: כשרשימת הרכיבים ארוכה יותר ממספר הטאבים הפתוחים במחשב – זה לא סימן טוב. וברשימת הרכיבים של Simple יש כולה שלושה דברים: מים, סויה, מלח. וזהו. בלי אותיות קטנות ובלי דברים שצריך גוגל טרנסלייט כדי להבין מה הם עושים בגוף.
עכשיו, עם כל הכבוד לבריאות, זה טעים או שותים מים בצבע לבן?
אז בואו נשים את זה על השולחן: המלך הוא עירום. וזה דווקא סבבה לגמרי. זה לא מתוק. בכלל. מי שרגיל למשקאות סויה שמרגישים כמו קינוח במסווה שיתכונן להלם קל. זה ניטרלי בקטע אחר.
בהתחלה זה מוזר, מודה, אבל אחרי דקה קולטים שזה בעצם היתרון הגדול. המבחן האמיתי הוא הקפה של הבוקר, כי אם זה לא מקציף או מתפרק מול העיניים ב-7 בבוקר – מבחינתנו זה לא קיים.
אז החדשות הטובות הן שזה עובד. זה מתנהג כמו זיקית, הצבע נכון, והכי חשוב: הקפה נשאר בטעם של קפה. לא וניל, לא סוכר, פשוט קפה. וזה מושלם גם לבישול – סוף סוף אפשר להכין פשטידה או רוטב מוקרם פרווה שלא יוצאים בטעם של גלידה וניל.
גם הילדים לא הבחינו בשינוי: שמים להם בקורנפלקס, הם אוכלים, אף אחד לא מצייץ. ניצחון קטן של אמא.
בשורה התחתונה: זה מהלך אמיץ של תנובה, לקחת את המוצר ולהפשיט אותו מכל האיפור. נכון, זה דורש להתרגל לטעם הלא-מתוק, אבל מי שנמאס לו שדוחפים לו סוכר מכל מקום – כנראה ימצא כאן בית.
אגב, מגמת ה-Clean Label הולכת וצוברת תאוצה בעולם המזון. על פי נתוני Innova, אחת מכל שלוש השקות של מוצרים חדשים באירופה בשנה האחרונה הייתה בעלת תווית נקייה יותר, ובקטגוריית תחליפי החלב נרשמה עלייה של כ-23% בהשקות מוצרי Clean Label בחמש השנים האחרונות.
הרקע לכך פשוט: הצרכנים מעוניינים לדעת מה הם אוכלים, ורשימות ארוכות עם מרכיבים שדורשים תואר בכימיה כדי להבין אותם הפכו לחסם כניסה של ממש.
מחיר: 14.90 ₪ לבקבוק ליטר | ברשתות המזון והשיווק.
עיצוב תמונה: עינת פילוסוף
פריכיות אורז – אנרג׳י (שטראוס)
המותג אנרג׳י הרחיב את סדרת הפריכיות והשיק שני טעמים חדשים של פריכיות דקיקות מאורז מלא: זעתר וברביקיו.
הפריכיות מיוצרות באפייה, בעלות מרקם דק וקריספי, ומגיעות באריזות אישיות של 30 גרם המאפשרות שליטה בכמות ומנה מדודה של קלוריות.
המוצרים אינם נושאים מדבקות אדומות ומכילים דגן מלא וסיבים תזונתיים, כחלק מקו המותג שמשלב חידוש בקטגוריית הנשנושים עם אחריות תזונתית.
במבחן הטעם, הפריכיות עושות בדיוק את מה שהן מבטיחות: דקות, קריספיות, עם טעם מלוח שסוגר את הפינה בלי להכביד. טעם הזעתר מביא נגיעה מזרח תיכונית מוכרת, והברביקיו מציע פרופיל עשן קלאסי.
האריזה האישית היא יתרון של ממש למי שמכיר את עצמו: היא מונעת את האפקט המוכר של "עוד אחת ועוד אחת" שמאפיין שקיות גדולות, ונותנת תחושה של שליטה. בשילוב עם גבינה לבנה או חומוס בצד, זו פינת ארבע אחר הצהריים שעובדת היטב.
ועדיין, כדאי לשים את הדברים בפרופורציה. פריכיות אורז, גם כשהן מאורז מלא ובאפייה, נשארות מוצר מעובד שמרוחק למדי מגרגר האורז המקורי.
בעוד אורז מלא שלם מציע יתרונות תזונתיים כמו סיבים, ויטמיני E ו-B ונוגדי חמצון מהנבט והסובין, בפריכיות אורז תמצאו כגרם אחד בלבד של סיבים ל-100 גרם מוצר, וערכים תזונתיים דלים יחסית.
בנוסף, הן גם בעלות מדד גליקמי גבוה יחסית, כלומר מתפרקות מהר לסוכר בדם ועלולות לעורר תחושת רעב זמן קצר אחרי האכילה. זה לא הופך אותן ל"רעות", אבל כן שווה לזכור שמדובר בנשנוש קל ונוח, לא במזון בריאות.
היתרון כאן הוא בעיקר במה שאין: בלי מדבקות אדומות, בלי טיגון, ובמנה מבוקרת שמקלה על ניהול הצריכה היומית.
מחיר: 15.80 ₪ | ברשתות המזון והשיווק.
יח"צ, צילום: יצרן רשמי
קרקר – RITZ (דיפלומט)
דיפלומט השיקה לראשונה בישראל את RITZ, מותג הקרקרים האייקוני שנחשב למוביל בקטגוריה בארה"ב (נתוני נילסן, 2025) וגם כזה שזכה בתואר מותג החטיפים בעל התדמית הטובה ביותר בארה"ב לפי סקר YouGov (בשנת 2021).
הקרקרים נאפים בתנור, עשויים מחיטה מגידול בר-קיימא, ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל.
המרקם ייחודי – קליל, קראנצ׳י ונמס בפה – והם מיועדים לצריכה יומיומית: כארוחה קלה לצד מטבלים, כתוספת קראנצ׳ית או כנשנוש עם או בלי ממרח.
בטעימה, הקרקר עושה בדיוק את מה שהוא מבטיח: קראנצ׳י, קליל, עם טעם מאוזן שלא מתחרה על תשומת הלב אלא משלים אותו. הוא עובד מצוין עם ניגוב של גבינה לבנה ופסטו, וסוגר פינה של נשנוש מהיר בלי תחושה של הגזמה.
העובדה שאין בקרקר חומרים משמרים ושמדובר בחיטה מגידול בר-קיימא נותנת איזשהו אישור פנימי לחסל חצי חבילה ללא רגשות אשם מוגזמים.
הצמיחה הייתה כל כך חזקה שהקטגוריה כולה זינקה ב-62% בהיקפים הכמותיים תוך שלוש שנים, מ-2,483 טונות ב-2023 ל-4,016 טונות ב-2025. המעניין הוא שהצמיחה הכמותית עלתה על הכספית (54% באותה תקופה), מה שמעיד על כניסת מתחרים במחירים נגישים ששינו את התמונה בקטגוריה.
ועתה, עם כניסת RITZ, השוק מקבל שחקן בינלאומי נוסף שמביא איתו מוניטין עולמי ומרקם שונה מהמתחרים המקומיים.
מחיר: 19.90 ₪ | ברשתות המזון והשיווק.
יח"צ, צילום: יצרן רשמי
מארז לט״ו בשבט – אגוז הכפר
יש משהו כמעט צפוי במארזי ט״ו בשבט. פירות יבשים, אגוזים, קצת נוסטלגיה, הרבה כוונות טובות.
לכבוד החג, המותג אגוז הכפר מציע מגוון מארזים חגיגיים שמנסים לכוון גבוה יותר מהסטנדרט המוכר: פירות יבשים ללא תוספת סוכר, אגוזים טבעיים וקלויים (שקדים, אגוזי מלך, פקאן, קשיו, לוז), תערובות מוכנות ומארזים בגדלים שונים, החל במגש משפחתי ועד למזוודה מהודרת שמתאימה כמתנה או למרכז השולחן.
בנוסף, השיקה החברה לראשונה מנות גרנולה אישיות TO GO: שקית של 45 גרם עשירה באגוזים ושקדים או עם פירות, שמיועדת כתוספת ליוגורט, לחלב או פשוט כנשנוש עצמאי.
נתחיל מהוויזואליה, כי קשה להתעלם ממנה. המארזים מעוצבים בקו נקי ומכובד, כזה שמתאים גם לשולחן חג משפחתי וגם כמתנה שלא תרגיש מאולצת או גנרית. לא סלסלה צעקנית ולא שקית מאולתרת, אלא אריזה של ממש שאפשר בהחלט להניח במרכז השולחן בלי להתנצל.
אבל עיצוב לא מחזיק לבדו, ומבחן הטעם הוא זה שבאמת קובע.
הפירות היבשים כאן עושים רושם של בחירה קפדנית: התאנים בשרניות, המשמשים רכים ולא סיביים, הצימוקים לא מתוקים מדי. העובדה שאין תוספת סוכר מורגשת מייד, לטובה. זו לא המתיקות המוחצנת שמנסה לפצות על איכות בינונית, אלא טעם טבעי שמרגיש נקי ומאוזן.
גם האגוזים עומדים בסטנדרט דומה, עם קראנץ׳ מדויק וללא טעמי לוואי. יש כאן תחושה של מחשבה על שילוב נכון בין סוגים, מרקמים וטעמים, ולא רק מילוי נפח המארז.
מעבר לטעימה עצמה, יש כאן הזדמנות נהדרת להיזכר במסורת עצמה. ט״ו בשבט הפך כידוע לחג נטיעות ציוני עוד בסוף המאה ה-19, כשהמורה זאב יעבץ יצא עם ילדי בתי הספר בזכרון יעקב או בראש פינה לטעת עצים.
בשנת 1903 אימצה הסתדרות המורים את המנהג והפיצה אותו בכל היישוב היהודי, ובהמשך קק״ל קיבלה עליו חסות.
ב-1927 כבר דווח על חגיגות המוניות בתל אביב, שבהן ילדים מקושטים ירק ופרחים צעדו ברחובות בשירה, וכל אחד מהם קיבל כיס נייר מלא מגדנות מפירות הארץ – תאנים, תמרים, בוטנים. משהו מאותה רוח, של חיבור פשוט בין האדמה לצלחת, עדיין מהדהד כשפותחים מארז כזה היום.
מחיר: 24.90 ₪ למגש קוקטייל פירות יבשים 350 גרם | בסניפי אגוז הכפר, ברשת סיטי מרקט, ובאתר החברה.
עיצוב תמונה: עינת פילוסוף
שוקולד – עלית
שוקולד פרה, מותג השוקולד האהוב מבית עלית התחדש בסדרת "סו מאצ׳" – חוויה שוקולדית עשירה שמבוססת על איזון בין שלושה מרקמים: שכבות קרם נדיבות, תוספות גדולות וצ׳אנקיות, וקראנץ׳ שמעניק לכל ביס טוויסט מפתיע.
הסדרה כוללת שלושה טעמים: שוקולד חלב מעולה עם קרם וניל ועוגיות בטעם שוקולד, שוקולד חלב מעולה עם קרם חלב וקורנפלקס, ושוקולד חלב מעולה ושוקולד בלונדי מקורמל עם קרם קרמל מלוח ובייגלה. המשקל נע בין 149 ל-152 גרם בהתאם לטעם.
אני לא סתם אמא – אני אמא של לוחם, ולוחם אמיתי צריך אנרגיה… אבל גם פינוק.
אז כשהחייל שלי חזר הביתה לשבת (סופסוף!), שמתי לו על הכרית את שוקולד "סו מאצ׳" החדש של פרה. הוא ירד מהחדר והביא לי בוסה על המצח ואמר: "אמא, זה מוגזם ברמות – בדיוק מה שאני צריך אחרי שבועיים בתוך הטנק", והאמת? הוא צדק.
הקרם נדיב, הצ׳אנקים מורגשים, ויש קראנץ׳ שבדיוק קופץ לך על בלוטות הטעם.
סדרת "סו מאצ׳" לוקחת את הפינוק לשלב הבא – שוקולד שמרגיש כמו חיבוק מתוק מהבית, עם קרם נמס, תוספות גרנדיוזיות וביסים שגורמים לך לעצום עיניים. אז בין אם את אמא ללוחם, או פשוט מישהי שצריכה רגע לעצמה – זה שוקולד שמבין אותך בדיוק. הכי ישראלי, הכי מוגזם, הכי טעים.
מחיר: כ-17.25 ₪ לטבלה | ברשתות המזון והשיווק.
יח"צ, צילום: יצרן רשמי
חטיפי חלווה – אחוה
חברת אחוה, מובילת שוק החלוה בישראל עם נתח שוק של 27.6% (נתוני סטורנקסט, 2024), השיקה מארז חטיפי חלווה חדש בטעמים אספרסו-לוז ופיסטוק ללא תוספת סוכר.
המארז כולל 11 חטיפים אישיים במשקל 20 גרם לחטיף, סה"כ 220 גרם. החטיפים עשויים מ-50% שומשום, מהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים ומכילים 14 גרם חלבון בכל חטיף.
הקופסה החדשה מציעה משהו לכל אחד. הגרסאות החדשות מבליטות ארומה מרירה ובוגרת יותר מהחלווה הקלאסית, עם מתיקות מאוזנת יחסית לז׳אנר.
האריזות האישיות מאפשרות מנות מדודות, שומרות על טריות ומרקם, ומתאימות לתיק ליום עבודה או ללימודים, או לצד שתייה חמה כשמרגישים צורך בנשנוש מתוק.
החלווה היא אחד ממוצרי המזון המתוקים האהובים בישראל, המשקפת תרבות קולינרית מזרח-תיכונית בעלת שורשים עמוקים. וכאן כדאי לעצור רגע וללמוד עוד משהו על החלווה עצמה, שהיא בעצם הגרסה המתוקה של הטחינה – אחד מחומרי הגלם הנהדרים שיש ללבנט להציע.
למקרה שתהיתם, כותבים "חלווה" ולא "חלבה": ולמרות זאת, בין טחינה לחלב אין ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרה משומשום טחון ודבש או סוכר.
מקור המילה הוא מערבית, מהשורש ח.ל.ו שפירושו "מתוק" או "ערב" – ומאותו שורש הגיעה לעברית גם המילה "אחלה", שמשמעותה המקורית היא "מתוק ביותר".
שמה המלא של החלווה בערבית הוא חַלַאוַה טַחִינִיַּה, כלומר "ממתק טחון". מזמן כבר לא רק שחקנית חיזוק לחומוס-פול או כינור שני לפלאפל, הטחינה והחלווה משתלבות היום בכל דבר, ממנה ראשונה ועד קינוחים.
הטחינה הגולמית שבבסיס החלווה עשירה בברזל, בסידן ובחומצות שומן חיוניות, מה שהופך את החטיפים הללו לא רק לפינוק מתוק אלא גם לנשנוש עם ערך תזונתי של ממש.
מחיר: 14.90 ₪ לאריזת 220 גרם | ברשתות המזון והשיווק.
