צילום: גלי מרגלית 
 
מי זו לעזאזל, אליס? שואלת להקת סמוקי הבריטית כבר 45 שנה, והתשובה אינה באמת חשובה, העיקר שהם היו פה (שוב) השבוע, לאחר שהופיעו באוסטרליה, ובנורווגיה ונחתו אצלנו למופע מיוחד שמציין 4 עשורים ללהיט הקאלט הענק משנת 1977 Living Next Door To Alice, הכולל כידוע את שורת המחץ הפרובוקטיבית Who The Fuck Is Alice.

מלבד תופים ואורגן, הבמה בהיכל התרבות בתל-אביב, הייתה נטולת כלי נגינה, הכל היה כל כך פשוט וללא כל אלמנט ויזואלי אחר.
 
סמוקיצילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית

ואז הם נכנסו – חמשת חברי סמוקי: מרטין בולארד (קלידים), מיק מקונל (גיטרה מובילה וקולות), מייק קראפט (סולן וגיטרת קצב), סטיב פינל (תופים), וטרי אוטליי (בס, קולות), עם הגיטרות ביד.
 
הגיל כבר ניכר על פניהם, והלבוש – נדמה כי דווקא הוא נשאר איתם עוד מהסבנטיז…..כל כך זרוק ואותנטי. האולם עצמו גדוש, מחיאות כפיים מלוות בשריקות, ואור נוצץ בעיניים.
 
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית

את תחילת דרכה החלה הלהקה ב-1964 בברדפורד שבחבל יורקשייר באנגליה, אולם היא פרצה לתודעתנו בתחילת שנות ה-70. הזמר ששר את גרסת הכיסוי המצליחה וחבר הלהקה המקורית, כריס נורמן, אינו בלהקה מאז שנות השמונים, ולמעשה לאחר מותו של אלן בארטון שנהרג בתאונת דרכים, הגיע יורשו מייק קראפט, שמוביל את הלהקה עד היום. למעשה מההרכב המקורי נותר רק חבר אחד – הבסיסט טרי אוטליי.

לאורך השנים זכתה סמוקי להצלחה רבה ומכרה למעלה מ-30 מיליון אלבומים, זאת על על אף השינויים המבניים בהרכבה. בין השאר היא זכתה להצלחה גדולה בסקנדינביה, בדנמרק, בפינלנד, בנורבגיה ובשוודיה.
 
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית

להיט הענק הראשון של סמוקי היה: "if you think you know how to love me" ובעקבותיו הגיעו מספר שירים כשהמוביל ביניהם כמובן הוא להיט הענק
Living Next Door to Alice – המגולל את סיפורו של בחור צעיר המאוהב בבת השכנים. בשנות ה-90 חודש השיר יחד עם הקומיקאי הבריטי רוי צ`אבי בראון וקיבל את התוספת הידועה : Who The Fuck Is Alice – זו כמובן נשמעה פה אחד בהיכל – כשהגיע המופע לשיאו….
 
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית

בשנת 1998 הפיקה הלהקה את אלבום הקאנטרי, "Wild hourses", בהשקעה חסרת תקדים של רבע מיליון לירות שטרלינג, מה שהקנה לה דריסת רגל בתחנות הרדיו בארה"ב.  לסמוקי רשימת להיטים מרשימה, הכוללת מלבד הלהיטים שכבר הוזכרו גם את:  "Needles and Pins", "I`ll Meet You At Midnight" ו-"Lay".

לאורך המופע כולו, ותוך כדי צילום, חלקתי את התלהבותי עם החברים על הבמה, ושלחתי נשיקות ולבבות כמו נערת בת 16.
 
צילום: גלי מרגלית צילום: גלי מרגלית  
 
טרי אוטליי מחבריי ההרכב המקורי, הבחין במתלהבת, ובעודו מנגן על הבמה, צעד לעברי, והעניק לי את המפרט איתו השתמש, וכפיניש מושלם להתרגשות, קיבלתי גם את המקלות של פינל המתופף.