יח"צ, נופש בבית ראשונים – קיבוץ דגניה ב`
 
פעם, הצפון היה כמעט הבית השני שלנו. לפחות 5 פעמים בשנה היינו אורזים את הילדים, עולים על כביש 90 ונעצרים על שפת הכנרת.
 
ואז הגיע השבעה באוקטובר. ומאז, לא חזרנו. שנתיים מאוחר יותר, והחזרה לכאן הייתה טעונה וכבר בדרך הרגשנו שלא מעט השתנה: הכנרת בנסיגה, מסעדה אחת שנסגרה, מלון מוכר שעובר שיפוצים. אפילו האוויר הרגיש קצת אחר – יותר שקט, אולי יותר כבד.

ומצד שני, עצם זה שחזרנו כבר מוכיח שוב שהכול זמני. כמו גאות ושפל, כמו הכנרת שהולכת ונסוגה – גם התקופה הזו תחלוף. הירוק של הקיבוץ, ריח הדשא, ילדים קופצים בבריכה – כל אלה הזכירו לנו שהחיים ממשיכים, גם אם קצת אחרת.

יח"צ, נופש בבית ראשונים – קיבוץ דגניה ב`


האירוח בדגניה ב׳

אירוח כפרי דגניה ב׳ הוא בדיוק השילוב שביקשנו: שקט קיבוצי עם טוויסט מודרני. 

החדר שקיבלנו היה מרווח לחמישה אנשים (כן, גם כשכבר לא מדובר בילדים קטנים): מיטה זוגית, שלוש מיטות יחיד, שתי טלוויזיות, מקרר, מיקרו ויציאה למדשאות של הקיבוץ שתמיד מעלים בכל פעם מחדש את הדיון: ״נו, ילדים הייתם גרים כאן?״.

בריכת הקיבוץ גדולה ומטופחת ועם הנוף לכנרת זה באמת מקום שקל לשכוח בו את הזמן. ויש גם את כל מה שמסביב: מכולת שנראית יותר כמו סופר קטן, גן שעשועים לילדים בשם "בשמת", ואפילו חוות השוקולד של גליתא בסמוך שהיא אופציה מתוקה לבילוי משפחתי. 

לחובבי האוכל, במרחק הליכה או נסיעה קצרה תמצאו את מסעדת סנה, בית הקפה "חנה׳לה" או את הבר הקיבוצי "פנסה".

ואם אתם צריכים קצת אורבניות באמצע השדות, מרכז צמח במרחק 5 דקות (או דקה בדרך קיצור שגילו לנו) מציע סופר, מסעדות וחנויות.

יח"צ, נופש בבית ראשונים – קיבוץ דגניה ב`

ארוחת הבוקר ומה שמעבר


ארוחת הבוקר בסיסית פלוס: ירקות, גבינות, ביצים, לחמים. נכון, לא בופה של אילת, אבל בהחלט מספקת להתחיל איתה את היום וגם דאגו לנו ללחמניות ללא גלוטן. אולי דווקא בפשטות הזו טמון הקסם – היא מתכתבת עם כל החוויה של המקום: בלי רעש וצלצולים, אלא עם מה שצריך באמת.

מה עשינו? הגענו בחמישי מאוחר בשל אילוצי מערכת של ילדים מתבגרים, ועשינו את מה שאנחנו יודעים לעשות ממש טוב: לאכול. 

המסעדה הראשונה לבילוי הייתה ג׳פניקה במרכז צמח, שתמיד מרפדת אותנו טוב טוב. 

בשישי בבוקר, אחרי ארוחת הבוקר וסיבוב רגלי בקיבוץ בין הפרחים, השלטים והחתולים שמתפננים להם בכל מקום (ובתור אחת שלא חובבות חתולים, הייתה אחת ששקלתי ללטף. זה אומר המון, מיינד יו), נסענו לחוף גינוסר, החוף האהוב עלינו. 

יח"צ, נופש בבית ראשונים – קיבוץ דגניה ב`
 יח"צ, נופש בבית ראשונים – קיבוץ דגניה ב`

מודה, שלא היה פשוט עד כמה המים התרחקו לנו מהפריים וכל המקומות בהם הילדים היו קופצים בלופים לכנרת, הם כרגע יבשים לחלוטין. זה לא עצר אותנו מליהנות מהכנרת ומטמפ׳ המים המשגעת בשלב הזה של העונה. 

משם, גלגלנו את עצמנו ל"רוב בוי" – שממוקם 5 דקות מהקיבוץ. 

האתר מציע שיט קיאקים לכל המשפחה על גדול נהר הירדן הדרומי וכולל דוכני אוכל, איזורי רביצה וביום שישי – גם מתקיימת במקום קבלת שבת מוזיקלית. 

עלינו על 2 קאנו שהתחברו לרפסודה אחת והתחלנו להתיידד עם תנועתיות וחוקיות במים. קצת התנגשויות ובאמפקים ידידותיים עם רפסודות שכנות, והבנו את הענין. 

המקום פסטורלי ומקסים, ואולי זה ענין של טיימינג – אבל לא היה עמוס ולא נאלצנו להמתין או להיתקע בפקקי קאנו בדרך לגלידה שבסוף. 

את ארוחת השישי, קידשנו ב-bbb שנמצא בצמח הצמוד (ניכר שהחלטנו לקחת את הוויקנד בקלילות מרבית?), וסיימנו במשחק טאקי לתוך הלילה. ביום למחרת, התפנקנו בבריכה של הקיבוץ, ונפרדנו מהבית הקיבוצי והירוק שלנו לטובת הדירה בעיר עד הפעם הבאה.

השורה התחתונה

אירוח כפרי דגניה ב׳ הוא לא מלון יוקרה, וגם לא מתיימר להיות כזה. הוא בדיוק מה שהשם שלו מבטיח: כפרי, אבל לא מתפשר. 

המקום מציע חופשה כפרית אמיתית עם בריכה, מדשאות, נוף ירוק, אווירה קיבוצית ואפשרות לשלב גם קצת שופינג וקפה איכותי מהסביבה. 

למשפחות עם ילדים, לזוגות שמחפשים רגע של שקט, או לכל מי שצריך הפסקה אחרי תקופה מאתגרת, זה המקום לנשום לרווחה, להרגיש שייכים, ולהיזכר כמה הצפון שלנו יפה גם כשהוא קצת משתנה. 

ואחרי חופש גדול שבו היינו ביוון, אומר זאת כך יונית: לוקחת את דגניה ב׳ בארץ ישראל בכל פעם מחדש. חו״ל יחכה לנו, כשהוא יחזור להיות שפוי.

* הכתבת היתה אורחת המלון