חיות מחמד במצבי חירום: כיצד מתמודדים כלבים וחתולים עם פגיעות נפשיות

 

בתקופות של סכסוכים צבאיים ומצבי חירום ביטחוניים, גם חיות המחמד שלנו עוברות מצבי דחק קיצוניים. סירנות האזעקה, קולות הפיצוצים והשהיות במרחבים המוגנים יכולים לגרום נזק פסיכולוגי משמעותי לכלבים ולחתולים.

 

חיות המחמד חסרות את היכולת הקוגניטיבית להבין את הסיבות למתרחש סביבן. הן חשות אימה מהצלילים הקשים ומקלטות את מצבי החרדה של הבעלים שלהן.

 

אצל חלק מהחיות החוויות הללו עלולות להוביל להתפתחות של תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD). לא מדובר בלחץ רגעי, אלא בהפרעה התנהגותית ממשית שעלולה להשפיע באופן מתמשך על איכות החיים של בעל החיים.

 

בין הסימנים האפשריים: סירוב לצאת מהבית, רעד, התנשמות, הסתגרות, תוקפנות, חוסר ניקיון, חוסר תיאבון או אובדן עניין במשחקים. במקרים אחרים החיה נעשית דרוכה מאוד, קופצת מכל רעש קטן או מסרבת לישון לבד. הסימפטומים יכולים להופיע מיד לאחר האירוע הטראומטי, או להתפתח בהדרגה בימים ובשבועות שלאחר מכן.

 

 

יכולת השמיעה של כלבים וחתולים עולה משמעותית על זו של בני האדם. הן קולטות תדרים ועוצמות שאינם מורגשים לנו כלל, ולכן צלילים חזקים ומפתיעים נתפסים על ידן כסכנה מיידית וישירה.

 

לעיתים, לאחר הטראומה, כל גירוי המזכיר את האירוע – כמו סירנה של אמבולנס או זיקוקים – עלול לעורר תגובת בהלה קשה. תופעה זו נקראת "הכללה". 

 יח"צ. צילום: דפנה בן נון

 

 

אם יש בביתכם ממ"ד, מומלץ להכין בו מראש פינה שקטה ומרופדת עבור הכלב, עם מזרן או שמיכה מוכרת. עבור חתול, עדיף להכין מראש מדף או נקודה גבוהה בתוך החדר, כדי שירגיש מוגן אך לא כלוא.

 

אם צריך להתפנות למקלט ציבורי (מיקל"ט), יש להכניס את החתול לכלוב נשיאה סגור ומכוסה בבד שיסנן גירויים קוליים וויזואליים. במקלט, יש להניח את הכלוב במקום גבוה או להחזיק אותו על הברכיים, ולהימנע ממגע עם בעלי חיים או אנשים אחרים.

 

כלב צריך לשאת עליו רתמה או קולר באופן קבוע בימים מתוחים, כדי שניתן יהיה להוציא אותו במהירות מבלי להלחיץ אותו בתהליך החיפזון.

 

 

דברו אל בעל החיים בקול שקט ורגוע. היציבות שלכם היא המשאב החשוב ביותר עבורו. אפשר לנסות להסיח את דעתו בצעצוע לעיסה או חטיף שנמשך זמן רב – אך רק אם אין כלבים נוספים במקלט, כדי לא לעורר תחרות או תוקפנות.

 

שימו לב לסימני מצוקה: ליקוק שפתיים תכוף, אוזניים צמודות, הימנעות ממגע עין או תנוחה מכווצת – כל אלה מעידים על מצוקה. במצבים כאלה, עדיף להימנע מללטף את הכלב או לאפשר לאנשים אחרים להתקרב אליו.

 

במקרים מסוימים, ליטוף הכלב בזמן מצוקה עלול דווקא להגביר את תחושת החרדה. הדרך לדעת היא פשוט להתבונן: אם הוא נרגע — המשיכו. אם הוא נראה לחוץ יותר — הפסיקו. לעיתים קרובות, עצם הנוכחות שלכם לידו, בשקט וללא מגע, היא בדיוק מה שהוא צריך.

 

במקלט ציבורי, לעיתים קרובות אנשים זרים נמשכים אל הכלבים, מנסים ללטף או לגעת בהם. הכלב מראה מיד סימנים של הימנעות או חוסר נוחות. במקרה כזה, יש לבקש מהאדם באדיבות שלא להמשיך, כיוון שהמגע מעלה את רמת הלחץ של הכלב במקום להרגיעו.

 

 

אם בימים שלאחר האירוע בעל החיים לא חוזר לתפקוד הרגיל שלו – אם הוא מסתגר, רגיש מדי, חסר עניין או עצוב – אל תחכו. תסמונת פוסט-טראומטית עלולה להחמיר ללא טיפול.

 

ניתן לפנות לווטרינר כללי או לווטרינר מומחה לרפואה התנהגותית, לצורך הערכה ובניית תוכנית טיפול מתאימה. לעיתים יש צורך גם בתרופות להרגעת הרגשות הקשים ולמניעת החמרה.

 

זהו מצב שניתן לטיפול בו. חלק מהחיות מחלימות תוך מספר שבועות, ואחרות זקוקות לליווי ממושך יותר. החשוב ביותר הוא לא לזלזל בסימנים – זו אינה "שטות" או גחמה, אלא ביטוי ברור למצוקה רגשית אמיתית. 

 

שמירה על בריאותם של בעלי החיים שלנו בזמן מלחמה כוללת גם התייחסות לבריאותם הנפשית. הארגון הישראלי לרפואה וטרינרית של חיות המחמד ממשיך לדאוג לרווחתן של חיות המחמד בימי שגרה ובימי מלחמה – המרפאות והמרכזים הווטרינריים ממשיכים להיות פתוחים גם בעתות חירום.