יח"צ. השקת כרם היין העתיק בעבדת. צילום: דבורין תקשורת יין בלב המדבר
יומיים לפני ראש השנה נסעתי עם חבר, שהוא פרופסור אמיתי וגם אדם פסיכדלי להפליא, לחפש יין במדבר.
אני יודע שזה נשמע כמו ההתחלה של "פחד ותיעוב בלאס וגאס", והלוואי והייתי בוגאס – אבל לא, אנחנו בנגב. ובלי ששמנו לב, נפתחו בנגב כבר 40 יקבים, שזה המון ביחס לאוכלוסיה, ואלה מנסים להוציא יין מהמדבר. והולך להם לא רע בכלל.
הסיבה הרשמית לטיול שלנו היתה השתתפות באירוע שהתקיים בגן הלאומי עבדת. מדובר באמת באירוע היסטורי בו ניטעו בפעם הראשונה בעולם גפנים עתיקות בכרם המקורי בו הן גדלו לפני אלף וחמש מאות שנה.
הגפנים שוחזרו מזרעים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בעבדת ובמחקר DNA פורץ דרך בהובלת פרופ` גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה ובשיתוף ד"ר מירב מאירי מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מרשות העתיקות.
מדובר בזנים ייחודיים לנגב, מהם כאמור הכינו את יין הנגב שזכה למוניטין בכל רחבי הים התיכון ומעבר לו במהלך האלף הראשון לספירה. השבת הגפנים האבודים אל הנגב מחזקת את הזהות של הנגב כאזור יין מדברי עם שורשים היסטוריים עמוקים.
יח"צ. השקת כרם היין העתיק בעבדת. צילום: דבורין תקשורת יצאנו מוקדם בבוקר כדי להגיע למקום שבו הכל התחיל: שבטה. שבטה היא אתר ארכאולוגי השוכן בין ניצנה לשדה בוקר, בגובה 350 מטר. היא הייתה מיושבת בין המאה ה-1 למאה ה-9, עת שכנה על דרך הבשמים העתיקה ולאחר מכן הייתה יישוב חקלאי.
האתר, שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, מציגה שרידים של עיר עתיקה מתקופת הצלבנים, כשתעשיית היין שלה היתה מפותחת מאוד, מה שמוכיח שבאזור הזה גידלו כרמים רבים. ראינו את הגת, בה דורכים על הענבים. את הדודים הגדולים מאבן. רואים ומשתהים. אם היה להם כל כך הרבה זמן להשקיע ביין, כנראה שהחיים לא היו כל כך רעים לפני 1500 שנה.
פרויקט השבת הגפנים המסורתיות לנגב הוא חלק מסיפור היין בנגב, שהתפתח מאוד בשנים האחרונות ובמסגרתו, בין היתר, הקימה קרן מיראז` ישראל את מועדון יקבי וכרמי הנגב, בו חברים כבר למעלה מ-40 יקבים מצפון הנגב ועד לאילת.
המועדון הוא פלטפורמה לשיתוף פעולה של קהילת היקבים והכרמים, הפועל לשיפור המקצועיות וחווית הביקור בהם, ולמיתוג הנגב כאזור יין ייחודי.
הקרן פועלת מול משרד המשפטים להגדרת הנגב כאזור יין בעל סימן מקור גיאוגרפי "אפילסיון" שנראה כי בקרוב יקבל גם הכרה בינלאומית כדרך יין המחברת בין דרך היין ההיסטורית לדרך היין המודרנית, בין המורשת העתיקה של יין הנגב לתעשיית היין החלוצית של היום.
בעתיד, חלק מהזנים האנדמיים (ייחודי למקום) העתיקים ייטעו גם בכרמים החברים במועדון ופרוסים ברחבי הנגב, ויתווספו לאלפי הדונמים של כרמי גפן הנטועים כיום במרחב ועל בסיסם מיוצר יין מהמדבר.
יח"צ. כל ההיסטוריה הזאת עשתה אותנו צמאים, ונסענו ליקב SHEFA שנמצא לא רחוק משבטה, במושב באר מילכה.
היקב הוקם על ידי בועז ורינה דרייר שהגיעו מדרום אפריקה ב-1996. בשנת 2006 הדרימו בני הזוג לבאר מילכה בעקבות חזון לנטיעת כרם, שהוגשם בסוף שנת 2012 עם נטיעת הגפנים הראשונות על דיונות החול של מדבר הנגב הקדום בגובה 200 מ’ מעל פני הים, והבציר הראשון בקיץ 2016. בכרמי היין גפנים מזני מרלו, סירה וקברנה סוביניון.
בועז ורינה הבינו שכשמגדלים במדבר, ועוד בדיונות חול, מוכרחים לערוך התאמות לתנאי מזג האוויר הקיצוניים. מקור המים הגדול ביותר של הגידולים במקום מגיע ממי ים מותפלים, ומכיוון שבדיונות החול יש מעט חומר אורגני הזוג מדשן את מי ההשקה של היבולים, ומשקה אתם עד 20% יותר מאשר באזורי גידול אחרים.
תנאי גידול ענבים במדבר כוללים שמש קיצונית המבשילה את הענבים לפני שהקליפה בוגרת מספיק, ולכן לא תורמת רבות ליין, אך מייצרת מיץ נפלא.
הבעיות העיקריות אותן הזוג פתר הן מחסור בצל ועיכוב הבשלת הענבים, זאת באמצעות מעבר לשיטה מסורתית ישנה של הדליה כפולה (Old traditional kniffen double tier trellising system). באופן זה התקבלה שכבה קרובה לאדמה גזומה, ושכבה שנייה מוגבהת מדוללת מפירות המעודדת גידול עלים ליצירת צל.
התוצאה – יבול מוצל ומעוכב הבשלה של עד שלושה שבועות, קריטי עבור יינות אדומים.
היקב דוגל ביינות טבעיים, ולאחר שפקדתי יקבים נוספים באזור נוכחתי שהרוב הולכים לכיוון. טעמנו שיראז ומה נגיד לכם? זה שיראז אחר. בועט, עמוס טעמים, פראי, אבל גם צעיר צעיר.
בכל אופן, אי אפשר לדרג את היינות כאן לפי הגישה הקלאסית המקובלת. מדובר בחבל ארץ קשה לגידול גפנים ובכלל, האדמות מאתגרות עד בלתי אפשריות, והיקבים צעירים וקטנים עדיין, חלקם יקבי גראז`. עצם רעיון היזמות מעורר התפעלות.
הגן לאומי עבדת הוא הרבה יותר מעוד תחנה על דרך היין של הנגב, מדובר בעיר שהייתה בעבר מרכז ייצור וייצוא של יין בעולם העתיק, וכיום מהווה גן לאומי ואתר מורשת עולמי.
פרויקט נטיעת כרם הגפנים המסורתי לאורך שביל גתות היין כולל שחזור של שלוש חלקות כרם בסמוך לגת התחתונה, שהיא אחת מתוך חמש גתות שנחשפו במקום.
בחלקות אלו ניטעו צאצאי הגפנים שגודלו בעבר, בעיקר במאות רביעית-שביעית לספירה, כאשר האזור נודע בכל רחבי העולם הביזנטי כמקור לגידול יין איכותי. זני מורשת שהתגלו במחקר הגנטי שנערך על חרצני ענבים שהתגלו בחפירה בעבדת כוללים שני זנים מקומיים סריקי ובאר, שני זנים ייחודיים לנגב.
הגיע הזמן ללכת לאירוע ולנטוע גפן במדבר, אבל היינו קצת שיכורים מכל היין ששתינו, אז כשהגענו לשם דימיינו שהשרה עידית סילמן הגיעה לנאום באירוע בעקבי פלטפורמה ענקיים, כי בכל זאת מידבר וחול ואבק.
דימיינו גם קבוצת מפגינים שהגיעה לקלקל לה את הטקס. ומשטרה. ורעש של מגפונים. הסתכלנו אחד על השני ואמרנו: לא יכול להיות שהיין היה כל כך פסיכדלי, שאנחנו מדמיינים הכל, נכון?! התרחקנו מהמפגינים והלכנו עם מוזמני האירוע לנטוע את הגפנים, ונטענו גפן יחד עם ערן דורון – ראש המועצה האזורית רמת הנגב, פרופ` גיא בר עוז מאוניברסיטת חיפה ורעיה שורקי – מנכ"לית רשות הטבע והגנים
לאחר הנטיעות עלינו למעלה לתצפית מהממת ובריזה נהדרת, שם חיכו לנו טעימות של יקבי האזור ולהקת נגנים שדאגה לאווירה.
שתינו יינות טובים יותר או פחות, נהנינו מהיוזמה, מהחריצות, מהאמונה ומרוח הנעורים של אנשי המקום. באיזשהו שלב איבדנו קשר עם המציאות, מה שגרם לנו לשכוח את רוב החוויות מהמדבר, ככה שהבטחנו לעצמנו לחזור שוב, בקרוב.
עכשיו, כשהימים מתקררים והשמש פחות לוהטת, זה הזמן למדבר. תנו קפיצה.
יח"צ. מהמדבר – להר
יין זה הרבה יותר מהנוזל הריחני הזה בכוס שלכם. יין זה סיפור, מורשת, מסע, דרך, יעד. ואולי המרכיב החשוב – אנשים.
החיבור לאנשים הוא שיקבע בסוף את החיבור שלך ליין, ותעשיית היין הישראלית מלאה באנשים מקסימים עם סיפורים מדהימים ומי שמסתובב קצת ביקבים יודע על מה אני מדבר.
בזכות החומר האנושי יש כמה יקבים שאני אוהב במיוחד, כשיקב צובה שבהרי ירושלים הוא אחד מהם.
הוא לא נחשב יוקרתי כמו השכן מההר ממול יקב קסטל ולא עשה איזשהו שינוי קיצוני במיתוג כמו יקב טפרברג, אבל היינות משתפרים לאט לאט, מבציר לבציר, ופול דאב – יינן היקב שהגיע מדרום אפריקה והתאהב בקיבוץ צובה – עושה עבודה נהדרת.
בכל זאת, מדובר ביקב צעיר שהוקם בשנת 2005, וייצר 25,000 בקבוקים בשנה. היום המספר הזה עלה כבר ל-60,000.
קפצנו לשם להשקת מיתוג חדש ליין הדגל TERASA 2019.
שלהי הקיץ, אחד הימים החמים והלחים שידענו בקיץ האחרון, אבל כשהגענו לצובה בשעות הערב היה קריר. מי היה מאמין? אוויר הרים קריר כזה לא הרגשתי חודשים. בדיוק מזג האוויר שמצדיק כוס יין.
התחלנו עם השרדונה. יין לבן יבש המיוצר 100% ענבי שרדונה, מיושן 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי בשיטת surlue. יין בעל גוף בינוני, מינרליות וניחוחות קלים של פירות הדר. הוא היה נהדר.
אחריו טעמנו רוזה. יין יבש המיוצר מענבי קברנה פרנק. צבע אפרסק בהיר, עם ניחוחות תותים, אשכולית אדומה והדרים. בפה טעמי דובדבנים ופטל, בעל חמיצות נעימה ורעננה.
יקב צובה הינו יקב estate המבוסס בלעדית על ענבי הכרמים הסובבים את הקיבוץ שהיום משתרעים על כ-450 דונם, מה שמאפשר ליווי של היינן, תכנון נכון ומעקב צמוד אחר הענבים ובשלותם.
בשנת 1996 ניטעו ראשוני הגפנים על שטח של כ-100 דונם באדמת טרה רוסה, אדמה רווית היסטוריה של ייצור יין. בין הסלעים, הגיתות והטרסות עתיקות היומין, הכרמים שגשגו.
עוד לפני שהפך ליינן יקב צובה, הקים פול דאב יינן היקב את 100 הדונם הראשונים של כרמי קיבוץ צובה, בבסיס התפיסה שלו מאמין דאב שאיכות היין נקבעת ברובה על פי איכות הענבים ומכאן הקשר הקרוב והחיבור שיש לו לכל גפן ולכל אשכול.
סיפור חייו ספוג ביין עוד מילדותו בדרום אפריקה. משפחתו, בהובלתו של אביו ז״ל, נהגה להכין יין משפחתי כל שנה והוא היה שותף ליצירה ולתהליך מהבציר ועד הביקבוק.
כאשר בגר, גברה התעניינותו לתחום ולעיתים קרובות טייל ב-Wine Routes מיקב ליקב בדרום אפריקה, טעם סוגים שונים של יין והקשיב להסברים של הייננים כאשר כל יינן, סיפורו הייחודי ודרך העשייה שלו השאירו בו חותם עמוק.
ב 2013 התחיל דאב לזהות את הפוטנציאל האדיר של ענבי הקברנה הגדלים על טרסות שנמצאות בגובה של 730 מטר מעל פני הים. חלקה עם מעט אדמה, אבנים רבות, וגפנים שנלחמות לשרוד, יבולים נמוכים ובאיכות גבוהה מאד.
בתהליך ייצור יין זה, הרגיש דאב שחסר משהו. לאחר ניסיונות רבים של שילוב מרלו, סירה, מלבק, קברנה פרנק ופטיט וורדו הבין שהוספת סירה מביא לתוצאה שרצה, באיזון המושלם.
ה-TERASA הוא יין ממסך של קברנה סוביניון וסירה, שיוצר מחלקות מובחרות, בייננות מוקפדת ומהדורה מוגבלת. היין מיושן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות ועוד כ-12 חודשים בבקבוק. הוא בעל גוף מלא וניחוחות פרי עשירים, עוצמתי בטעמים וסיומת ארוכה ואלגנטית, יין שישתבח בשנים הבאות.
ליקב צובה יינות נוספים, וגם נוף מרהיב. מומלץ לקפוץ לביקור בקיבוץ הפסטורלי ובמרכז המבקרים של היקב המשקיף אל הרי ירושלים.
יש כאן גת עתיקה מתקופת בית ראשון וחיבור חזק לאדמה ולהיסטוריה, על רקע הנוף המרגיע, ביקב נערכים מפגשים של חווית יין מלאת קסם, אוויר הרים וירוק בעיניים.
הביקור כולל הסברים וטעימות של 4 סוגי יינות, לצד היין ניתן להזמין פלטת גבינות עשירה הכוללת גבינות, לחם, עלי גפן, ירקות ומטבלים.
יח"צ. צילום: אסף קרלהקוקטייל מאלכימאי
סוכות 2023: פסטיבל הקוקטיילים הגדול של תל אביב יוצא לדרך.
לראשונה עם 48 שעות של חוויות מיקסולוגיות וקולינריות טעימות שיוגשו ב-16 ברים שייבנו במיוחד בחלל האירועים "איסט" בתל אביב.
5-6 לאוקטובר, חול המועד סוכות ביוזמת האלכימאי – The Alchemist וחברת הכרם מציגים מעל ל-20 קוקטיילים בהשראה בינלאומית, הכוללים מותגים מכל העולם ותוספות מיוחדות כמו תמציות ועשבי תיבול, שיקויים מרחבי תבל, קוקטיילים על בסיס קפה ושוקולד ועוד שלל טעמים מסעירים ומפתיעים.
על מנת שאורחי הפסטיבל יוכלו לחוות ולגלות כמה שיותר טעמים חדשים, משכרים ומענגים, כל אורח יקבל 20 קוקטיילים מלאים במהלך הפסטיבל.
בשעתיים האחרונות של כל אחד מימי הפסטיבל, הוא יהפוך למסיבת קוקטיילים מטורפת בה ייקחו חלק מיטב הדי ג`ייז בתל אביב, לצד מופעי פירוטכניקה ושלל הפתעות נוספות.
בין המותגים שייקחו חלק בפסטיבל: וויסקי מנקי שולדר, ברבן ג`ים בים, ג`ין הנדריקס, ג`ין ויטלי ניל, וודקה עלית, טקילה רוסטר רוחו, יגרמייסטר, קואנטרו, אמרטו דיסרונו, לימונצ`לו וילה מסה.
הכניסה לפסטיבל מותנית ברכישת כרטיס הכולל את כל 20 הקוקטיילים, כוס קוקטייל במתנה, בקבוק מים ומתנה קטנה נוספת.
במקום יש גם מתחם קולינריה, מתחם שוקולד ופיתויים מתוקים, סדנאות מיקסולוגיה וגם התבלינים הסודיים של האלכימאי, עמדת תה ירוק ודיטוקס של "גרין טי", עמדת שוקולד מתוקה ומשכרת של "מידאס", עמדת קפה אלכוהולית של "לואצה" ועמדת גלידה ואלכוהול של "ארטה".
האלכימאי מתמחים בסדנאות קוקטיילים ואירועי קוקטיילים. לקבוצה בר קוקטיילים מדהים בשוק הפשפשים ביפו, מותג של מארזי קוקטיילים מצליח וחברת ייעוץ מיקסולוגית הגדולה בישראל.
נועם אור, מבעלי האלכימאי: "אנו מאמינים שאומנות ויצירה נמצאים בכל מקום. המטרה שלנו בפסטיבל היא להביא לתל אביב חווית פסטיבל מיקסולוגית צבעונית מלאה בטעמים, ניחוחות וחוויות שטרם נראו ונחוו בישראל".
מחיר: 125 ₪ לכרטיס יומי במכירה מוקדמת.
יח"צ. יין בין הנקרות
פסטיבל יין ראשון יתקיים בתיירות ראש הנקרה – אתר התיירות הצפוני, בערב שכולל לצד הפסטיבל בלוקיישן הייחודי גם סיור עצמאי לילי בנקרות לאור הכוכבים וירידה ועלייה ברכבל – חוויה משולבת של יין וטבע שאין בשום מקום אחר.
הפסטיבל, המשותף לתיירות ראש הנקרה, "רזי הכרם" ו-"הבוטיק של נתי" יתקיים ביום חמישי, ה-12 באוקטובר בין השעות 18:00-23:0.
כרטיס כניסה יזכה את המבקרים כוס יין איכותית מקריסטל למזכרת ומטעימות חופשיות ללא הגבלה של מעל ל-40 יקבים מהארץ ומהעולם שיציעו מגוון יינות משובחים.
הירידה והעלייה למתחם תהיה ברכבל מול הים, במנהרת הרכבת המנדטורית שנסעה מחיפה ללבנון לפני 80 שנה, ובמקום יתקיימו סדנאות שונות בנושאי יין באווירה המיוחדת של המקום (ללא תשלום נוסף וברישום מראש) לצד מתחם טעימות יינות מתיישנים מיקבי בוטיק מובילים ודוכן גבינות באשר.
ברחבה בין הים לנקרות יוצבו עמדת מוזיקה ודוכני מזון ובנקרות עצמן – מול עוצמות הים המתפרצות ויוצרות דיאלוג ייחודי עוצר נשימה, יוכלו המבקרים לצאת לסיורים ליליים עצמאיים.
מחיר: 125 ₪ לאדם.
יח"צ. בירה מעושנת
מבשלת שקמה משיקה טעם חדש במהדורה מיוחדת – SMOKY ALE.
זהו אייל ענברי העשוי מארבעה סוגי לתת ישראלי שעברו עישון, וביניהם גם הלתת הייחודי למבשלת שקמה.
ליד נחל שקמה בדרום, במקום בו החלה שדרת עצי השקמים שהגיעה עד יפו-ת"א, התכנסה חבורת ברומייסטרים מלאי ידע, ניסיון ותשוקה לבירה, כדי להקים מבשלת קראפט, וליצור בירות מלאות טעם ועניין.
הלתת שעבר תהליך עישון, מעניק לבירה טעמים של קלייה, עישון עדין ונגיעה של שוקולד מריר, עם סיומת ארוכה ויבשה, בעלת 5.1% אלכוהול.
