הכיתה שמכשירה מדינה

אין כלי משמעותי יותר לשינוי החברה מאשר למידה – כי למידה היא לא רק הכנה לחיים, היא הדרך לשנות אותם. לא רק בבתי-ספר, בתיכונים ובאוניברסיטאות, אלא בכל מקום: על סיפון של יאכטה, בחווה חקלאית, באמבולנס, בקונסרבטוריון, בכפר בדואי בנגב. למידה והכשרה הן לא רק דרך לרכוש מקצוע – הן דרך להתמודד, להשתקם, לשמר מורשת, לגשר בין קהילות, ולבנות עתיד גם כשההווה מאתגר.

בסיפורים שלפניכם מכנה משותף אחד: אנשים שבחרו ללמוד משהו חדש, ללמד מישהו אחר, או להעצים את מי שזקוק לכך – ובדרך זאת משנים את פני המציאות הישראלית.

יח"צ. צילום: החוה החקלאית ודרכא ליהמן

איך מחסלים את הרעב העולמי?

במדינות מתפתחות כמו ניגריה, מיליוני אנשים סובלים מתת-תזונה, ממחסור בחלבונים, מוויטמינים ומינרלים בסיסיים. שלוש תלמידות כיתות ח׳-ט׳ מתיכון דרכא ליהמן בדימונה פיתחו פתרון יצירתי: מיני-מפעל נייד בגודל קונטיינר, הפועל על אנרגיה סולארית ומגדל עדשת מים – צמח זעיר שמכיל חלבון, אומגה 3 ו-6, ברזל ואנטיאוקסידנטים.

בכוחו של המתקן לספק מענה תזונתי ל-300 אנשים במשך שש שנים.

ליהיא אזולאי, יסמין מילמן והודיה קמרי עבדו על מיזם POWERLENS , במשך שנה וחצי בחווה החקלאית למדעי הסביבה בדימונה, בליווי מנהלת החווה אפרת שחר, האגרונום יוסי סופר מקבוצת חיפה והחוקר אלי עייש מחברת גאנוס.

המתקן שהגו אינו דורש תשתיות מורכבות. הוא עובד 24/7, וניתן להקמה בכל מקום בעולם.
מתוך 100 מיזמים שהוגשו לתוכנית ISDG של האו"ם, משרד החינוך וקק"ל – המיזם האמור זכה במקום הראשון.

השבוע הציגו התלמידות את המיזם בפני נשיא המדינה ובקרוב הן יפגשו את השגריר הניגרי, במטרה להקים את המפעל הראשון בניגריה תוך שנה.
________________________________________

יח"צ. אילנה לבנברג, השר זאב אלקין ויגאל שייניס. צילום: מיכה בריקמן

משיקום לצמיחה

שנה אחרי הסכם ישראל-לבנון, האקדמית גורדון – מכללה לחינוך בחיפה – כינסה ועידה בשם "משיקום לצמיחה" בנושא עתיד מערכת החינוך בצפון. בין המשתתפים: השר זאב אלקין, האחראי על מנהלת "תנופה" לשיקום הצפון, ויפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים.

הנתונים שהוצגו בוועידה מדאיגים למדי: כמעט מחצית מהילדים בקו העימות מדווחים על ירידה בהישגיהם הלימודיים.

אלקין, שנשא דברים, לא ייפה את המציאות: "ממשלת ישראל מקבלת ציון 6 מתוך 10 בטיפול בצפון. גם היום המדינה לא ערוכה לטיפול באירוע חירום אזרחי". 

מנגד, הציגה ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, נתון מעודד: "הצלחנו להחזיר 96% מהמורים לצפון. הם הגיעו לפני התלמידים והחזירו את תחושת הביטחון. עם זאת, בקריית שמונה ובמטולה יש עדיין מצוקות קשות. אם לא נעשה מעשה נחרץ – הערים הללו לא ישתקמו".
________________________________________

יח"צ. צילום: דוברות האקדמית צפת

התמחות ברפואה דחופה

האקדמית צפת קיבלה לאחרונה הסמכה קבועה מהמועצה להשכלה גבוהה לתוכנית התואר ברפואת חירום – ציון דרך שהופך את הצפון – מרכז להכשרת פרמדיקים בישראל.

התואר התלת-שנתי (B.EMS) משלב לימודים אקדמיים במדעי הרפואה, סימולציות מתקדמות, והתנסות בשטח – באמבולנסים, בחדרי מיון וביחידות טיפול נמרץ. בסוף ההכשרה מקבלים הבוגרים תואר אקדמי והסמכה מקצועית כפרמדיקים.

הבוגרים כבר הוכיחו את עצמם בפועל: במהלך המלחמה, הם פינו פצועים תחת אש וטיפלו בהם בשטח, כשרבים מהם כבר עובדים כעמיתי רופא בבתי-חולים.

"אנחנו גאים להכשיר דור מצטיין של פרמדיקים מקצועיים, מחויבים ובעלי רגישות אנושית", מציין ד"ר מיכאל וייס, ראש החוג לרפואת חירום. 

פרופ` רביע חלאילה, סגן הנשיא לעניינים אקדמיים – שהוא עצמו אח ופרמדיק בהכשרתו מסר: "האופק התעסוקתי של פרמדיקים הולך ומתרחב – לא רק באמבולנסים אלא גם בבתי החולים, ובעתיד גם במוסדות גריאטריים ובקהילה".
________________________________________

יח"צ. מיזם אפוד סגול. צילום: אביטל קלזן

הכשרה להצלה

כשנשמעת אזעקה, 42% מבעלי מוגבלות אינם יכולים להגיע למרחב מוגן. 

בתוך כך, עמותת נגישות ישראל מכשירה מתנדבים בדיוק לשם כך. מאז השבעה באוקטובר מפעילה העמותה את מיזם "האפוד הסגול": 780 מתנדבים שעברו 17 הדרכות מקצועיות ולמדו כיצד לסייע, לחלץ ולפנות אנשים עם מוגבלות באזורי לחימה.

המתנדבים לובשים אפוד סגול, הצבע המזוהה עם זכויות אנשים עם מוגבלות – כדי שניתן יהיה לזהותם בקלות בשטח.

יצוין, המיזם לא נולד בשבעה באוקטובר, כבר ב-2022, עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הפעילה העמותה מודל דומה במסגרתו פינתה כ-4,000 אנשים בעלי מוגבלות וסייעה לעוד 10,000. 

על הפעילות הזו אף זכתה בפרס International Zero Project מטעם האו"ם.
________________________________________

יח"צ. צילום: זיו נעורים

ים של יתרונות

עמותת "זיו נעורים" מפעילה תוכניות ייחודיות לשיקום לוחמים – דרך הים.

בתוכנית "שחייה במים פתוחים", שהוקמה לאחר השבעה באוקטובר, קבוצה של 10-12 לוחמים פוסט-טראומטיים נפגשת מדי שבוע בחוף פלמחים. הם שוחים יחד בים הפתוח בליווי פסיכולוג קליני, ואחר כך יושבים למעגל עיבוד.

תוכנית נוספת – מכשירה לוחמים פצועים לשמש כצוותי ליווי בתחרויות שייט מקצועיות. לא מדובר בקבוצת תמיכה, אלא בהכשרה אמיתית עם הסמכה הכוללת ימי שיוט, תרגולים מעשיים ולמידה עיונית, ומתבצעת על סירות תחרות שנתרמו ממשפחת שייטים אמריקאית.
________________________________________

יח"צ. צילום: האנדלוסית אשדוד

צליל מכוון

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד השיקה לראשונה את מרכז "תוראת" לילדים מגיל 8. במרכז לומדים לנגן על כלים אתניים – קאנון, עוד, קמנג׳ה וקמנצ׳ה – ואת תורת המאקם.

"חזוננו הוא לגדל דור חדש של מוזיקאים שהמוזיקה האנדלוסית זורמת בעורקיו מינקות", מציין שלום לוטטי, מנכ"ל התזמורת. איריס חליפה, מנהלת המחלקה החינוכית מוסיפה: "לראות ילד מנגן בקאנון זה תענוג וגאווה גדולה".

במסגרת התוכנית הוקם מרכז נודד לקיום סדנאות בקונסרבטוריונים ובבתי ספר ברחבי הארץ. בהמשך אף תוקם תזמורת אנדלוסית צעירה, וקרן מלגות תסייע לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. ההרשמה פתוחה לגילאי 8-18.
________________________________________

יח"צ. יצחק הרצוג ואיתן דוניץ. צילום: דוברות בית הנשיא

כשבן-גוריון פגש את ירמיהו

"מאז באתי לארץ עוצבתי בעיקר מהתנ"ך, שרק פה, בארץ, החילותי להבין אותו בכל עומקו, והושפעתי ממנו יותר מכל ספר וספרות אחרים – יהודיים ולא יהודיים". 

את הדברים הללו אמר דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל וגם מחבר הספר "עיונים בתנ"ך", שבימים אלה הודפס מחדש – לראשונה מאז 1969 בידי "המכון למורשת בן-גוריון בשיתוף הרב בני לאו ומיזם 929.

המהדורה זמינה במהדורה מודפסת ובגרסה דיגיטלית חינמית באתר המכון למורשת בן-גוריון.
________________________________________

יח"צ. נועת הצופים במחנה חורף. צילום: מירי ינאי

גינה במדבר

ולסיום, סיפור קטן על מה שקורה כשצעירים מחליטים לקחת אחריות.

בחופשת החורף, כשרוב הילדים בארץ נהנו מקייטנות ופעילויות, ילדי הכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים תל ערד ואל-סרה בנגב, נותרו ללא מסגרת חינוכית או פנאי.

חברי גרעין "במדבר" של תנועת הצופים – 40 מתנדבי שנת שירות, יהודים וערבים כאחד – החליטו לשנות זאת. בשיתוף ארגון אג׳יק הם יזמו קייטנה בת חמישה ימים: משחקים, יצירה, לימודי עברית, ובמרכז – הקמת גינה קהילתית ליד מבנה המתנ"ס המקומי.

היוזמה זכתה להיענות גבוהה מהצפוי: עשרות ילדים הגיעו מדי יום, והוריהם קיבלו את המתנדבים בחום ובפתיחות. הגינה שנבנתה – פרויקט משותף לילדים ולמתנדבים – נותרה ומשמשת את הקהילה כסמל לשייכות ואחריות משותפת.
________________________________________

קצרים

יח"צ. רועי שפרניק. צילום: אורי הולנדר

להוביל תרבות

שנקר השיקה תוכנית תואר שני ראשונה מסוגה בישראל – MA בהובלת מוסדות תרבות. התוכנית, בראשות ד"ר אורי הולנדר, מיועדת למנהלי מוסדות תרבות, ליוצרים עצמאיים ולבוגרי תארים מתחומים מגוונים. 

הסטודנטים ירכשו כלים ניהוליים לעידן הדיגיטלי, יפגשו מנהלי תרבות מהארץ ומהעולם, ויתנסו במוסדות מובילים. 

יח"צ. צילום: סשה גלושקו

להכות בפאדל 

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט השיק קורס להכשרת מדריכי פאדל – ענף ספורט נמשלב טניס וסקווש. 

הקורס בהובלת המומחים סשה גלושקו ואריאל אפטוויצר מעניק הכשרה מקיפה להדרכה ואימון, עם התאמה למגוון אוכלוסיות. 

יח"צ. צילום: אלעד יצחייק