צילום: אתר יצרן, רשמייש לנו טלוויזיה, יש מחשב, יש ניידים… אבל טאבלט? אף פעם לא הרגשתי שזה חסר לנו בנוף.
האמת? זה אפילו עבד הפוך. שאיפת חיי המוצהרת הייתה, ועדיין היא, לצמצם כמה שאפשר את עניין המסכים. כשהילדים היו קטנים יותר, זה היה מאוד ברור: ספרים בנסיעות, משחקים בתיק, קצת דמיון… והופ, הסתדרנו בחיים.
אבל אז זה קרה – הם גדלו, ותאוות המסכים שלהם… איך נאמר? גדלה יחד איתם, ואיתה גם הדרישה למסך נוסף בבית.
אז עשיתי חושבים והחלטתי לבחור בטקטיקה הידועה של If you can`t beat them – join them רק שזה הגיע עם תנאי אחד ברור: אם כבר טאבלט, אז כזה שאני בוחרת בפינצטה.
צילום: אתר יצרן, רשמי
אהבה ממבט ראשון (וגם מהנפילה הראשונה)
כש־G1 Tab Kids מבית יצרנית אלקטרוניקה הסינית UMIDIGI הגיע אליי, הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שהוא פשוט… מתאים לילדים. לא בקטע שיווקי, אלא באמת.
מעבר לעובדה שהוא ממש יפה, הוא גם עטוף כולו במארז סיליקון עבה, אחד כזה שמשדר שהוא בהחלט מבין את חוקי הבית: דברים נופלים פה. והרבה.
מאחור יש לו ידית אחיזה סופר נוחה, והיא אפילו הופכת למעמד לשולחן כשרוצים לצפות בו תוך כדי עשיית משהו אחר. זה נשמע שולי, אבל זה סופר שימושי ביום יום.
הילדים חגגו עליו – ביחד וגם בתורות – ואפילו אני מצאתי את עצמי מתענגת על האיכות שלו.
עד שהגיע מבחן המציאות. הוא נפל. ואז שוב. ואז "סורי, אמא, זה קרה בטעות". והיפיוף שלנו? עמד בזה כמו גדול.
צילום: אתר יצרן, רשמי
השליטה נשארת אצלי
אבל גולת הכותרת היא כמובן בקרת ההורים במכשיר, וזה החלק שבאמת הכריע מבחינתי. כי בואו, הטאבלט כמכשיר הוא לא הבעיה – חוסר השליטה שלנו, ההורים, הוא הבעיה. ובקטע הזה, יש כאן פתרון חכם.
מערכת בקרת ההורים מאפשרת להגדיר זמן מסך, לסנן תכנים, לבחור אפליקציות, לפתוח פרופיל לכל ילד ואפילו לראות איך וכמה הם משתמשים.
זה לא עושה קסם – הילדים עדיין רוצים עוד זמן מסך, כן? – אבל זה נותן לי ולהם את התחושה שיש גבולות, פיקוח ומסגרת. וזה, בינינו, חצי מהקרב.
ומה קורה בפועל?
המסך גדול וברור – 10.1 אינץ` ברזולוציה גבוהה, כזה שנעים לראות עליו סרטים, לשחק או לקרוא.
הרמקולים מפתיעים לטובה – ורמקולי הסטריאו הכפולים שלו בהחלט עושים את העבודה (וכן, זה חשוב כששומעים את אותו שיר 14 פעמים ברצף).
הסוללה מחזיקה יפה – עד 8 שעות של שימוש רצוף, בלי צורך לרדוף אחרי שקע.
יש גם גישה לעולם שלם של אפליקציות – ממשחקים ועד תוכן לימודי, כולל אופציות ללמידה מרחוק, שיחות זום ודברים שבתקופה הזו בהחלט צריך.
ולמי שמתעניין – המצלמות שלו ברורות במיוחד, מה שנוח לכל מיני רגעים שהילדים רוצים לתעד בעצמם.
אז מה למדתי מכל זה? שלא כל מסך הוא אויב.
שיש הבדל בין "עוד מסך" לבין כלי שאפשר לעבוד איתו. כזה שמצד אחד נותן לילדים ליהנות, ללמוד ולהעסיק את עצמם, ומצד שני לא גורם לך להרגיש שוויתרת על כל עקרונות ההורות שלך בדרך.
צילום: אתר יצרן, רשמי
השורה התחתונה
התקופה המאתגרת שעברנו במלחמה גרמה לי עוד יותר להבין שזה בדיוק מסוג המוצרים שלא ידעתי שאני צריכה, עד שהוא נכנס אליי הביתה.
הטאבלט הזה שידרג לנו – ועדיין משדרג – את היומיום, גם לילדים וגם לי.
ובעולם שבו לפעמים כל מה שאנחנו מחפשים זה רגע של שקט, נשימה קטנה בין לבין, והידיעה שהילדים שלנו מוגנים ושמורים – זה כבר לא רק שווה משהו, זה שווה זהב.
והחיסרון בעניין? לא היה את הצבע הכחול שהבנים שלי רצו… אז הם נאלצו להתפשר על ורוד. ספוילר: זה לא הפריע להם להתאהב בו ובענק.
מחיר: 499 שקלים, באתר עולם הקולנוע והחשמל.
